ספריית המחקרים של MacroVision
חיפוש בין שלבי המחקר, המודלים והמתודולוגיות. כל תוצאה מקשרת למיקום המקורי שלה ולמקורות הנלווים.
לא נמצאו מחקרים מתאימים. נסו מונח אחר או הסירו את הסינון.
שלב 79 — כיול פיגור בשנה הראשונה
עוגן היסטורי ממחקר בנק ישראל: אירוע של לפחות 500 ש״ח שלא שולמו במשך יותר מ־30 יום בשנה הראשונה למשכנתה. זה אינו שיעור כשל ל־90 יום, הסתברות מימוש או שיעור הפסד.
העוגנים ההיסטוריים ייטענו עם הצגת האזור.
| פרופיל בעת העמדת המשכנתה | אירוע בשנה הראשונה | תרגום השיעור למספר ההלוואות שנבחר | פער מול ללא הלוואה משלימה, נקודות אחוז | יחס שיעורים |
|---|
קוהורטות ספטמבר 2017–מרץ 2019 לפי הערת שוליים 5 במקור. כותרת האיור מציגה תקופה רחבה שונה; אי־הבהירות מתועדת. השיעורים אינם תחזית ל־2025 או לאוטומציה. אין כאן גודל מדגם מקורי, רווח סמך או זיהוי סיבתי של השפעת חוב.
העוגן מתווסף לכיול הסיכון, אך אינו מוזרק כמימוש או כהפסד למאזני שלב 78. נוספו גם כלים מקומיים לאמידת שיעור כשל מקוהורטה מלאה ולחישוב LGD מתזרימי השבות בפועל, כאשר נתונים מתאימים יהיו זמינים.
הנתונים, שיטת הכיול ומה חסר · רשומת המקור · מבנה הנתונים להשלמת PD ו־LGD
שלב 78 — עיגון המשכנתה לנתוני ישראל
כיול חלקי של הלוואת ייחוס למדדי בנק ישראל לדצמבר 2025: יחס מימון, יחס החזר וריבית לפי מסלול. זו התאמה לפרופיל סינתטי, ללא כיול התפלגות משקי הבית, הסתברות כשל או הפסד בהינתן כשל.
עוגני הנתונים ייטענו עם הצגת האזור.
ההתאמה ל־PTI נעשית עבור הכנסת ייחוס 48 בלבד, באמצעות אנונה שנתית מקורבת. אין כאן משק בית ישראלי ממוצע או בדיקת ניבוי. תקופת ההלוואה ושכר הדירה עדיין הנחות. במסלול הקבוע תוספת הריבית אינה משנה את הריבית החוזית.
| קבוצה | צריכה ריאלית | הפרש צריכה מול הפרופיל הישן | הפרש צריכה מול ללא מעבר אוטומציה | עושר ריאלי | יתרת משכנתה נומינלית | מימוש |
|---|
הערכים לנפש בקבוצה וביחידות מנורמלות, לא שקלים. הפרופילים מתחילים עם הקצאות נכסים וחוב שונות; ההפרש מול הפרופיל הישן אינו השפעה סיבתית. 20% אבטלה וכללי הכשל נשארו הנחות ניסוי.
ערכי המקור, התאריכים והתאים
כשל אשראי במודל המשולב — מי סופג את ההפסד?
שלב 77: אי־תשלום מתמשך יכול להוביל למימוש דירה, מחיקת חוב והפסד אצל המלווה. הדירה עוברת לבעלות המלווה והלווה הופך לשוכר בשנה הבאה. הכללים הם הנחות מחקר, לא הליך גבייה משפטי או תחזית.
נתוני המודל ייטענו עם הצגת האזור.
צריכה ועושר ביחידות ריאליות לנפש בקבוצה; חובות ביחידות נומינליות לנפש. הפסד מצטבר ועלות מימוש הם סכומים נומינליים מצרפיים. אין כאן מספר לווים או הסתברות כשל. יתרת חוב לאחר מימוש עדיין מוצגת בערך נקוב.
| קבוצה | צריכה שאינה דיור | הפרש צריכה מול ללא מעבר אוטומציה | עושר כולל | הפרש עושר מול ללא מחיקות | חוב צרכני | משכנתה | חוב שכירות | יתרת חוב לאחר מימוש | מצב דיור בסוף השנה |
|---|
ברגע המימוש הדיור עובר למלווה; תשלום השכירות מתחיל בשנה הבאה. הפסד מחיקה מיידי והפרש עושר בסוף המסלול הם מדדים שונים. מחירי הדירות חיצוניים, ללא בנקים נפרדים או יצירת אשראי חדש.
שלב 76 — מודל הדיור לפני הוספת הפסדי אשראי
מנגנון הכשל בשלב 77 לעיל מאפשר להשוות תביעות בערך נקוב למחיקות ומימושים.
שלב 76: תשלומי הדיור עוברים למשכירים ולמלווים ומשנים את הצריכה, החיסכון וההשקעה. משוב ההון יכול לשנות גם תוצר ותעסוקה. מחירי הדירות חיצוניים; התרחישים אינם מכוילים.
המודל ייטען עם הצגת האזור.
צריכה, הכנסה ועושר ביחידות ריאליות מנורמלות. מזומן וחובות ביחידות נומינליות. מדד הצריכה מתחיל ב־100 בכל חלופת דיור בנפרד. קבוצת בעלי ההון משמשת משכירה ומלווה, ללא בנק נפרד; תביעות בפיגור מוצגות בערך נקוב.
| קבוצה | צריכה שאינה דיור | מדד צריכה | הפרש צריכה ריאלי מול ללא אוטומציה | הכנסה לאחר העברות דיור | מזומן | חלק בהון היצרני | יתרת משכנתה | חוב שכירות | ריבית שהוונה בשנה | עושר כולל דיור |
|---|
הקצאות הדיור בתחילת החלופות שונות. אין להסיק השפעה סיבתית מהשוואת בעלות ושכירות. ריבית וקרן מופרדות בחישוב; שינוי בשווי דירה אינו הכנסה. דיור אינו נוסף שוב לתוצר המגזר היצרני.
שלב 75 — בדיקת הדיור החלקית הקודמת
המודל המשולב בשלב 76 לעיל כולל כעת את תזרימי הדיור והחיסכון. הכלי הזה נשמר להשוואה היסטורית בלבד.
בדיקת לחץ בשלב 75: אותה הכנסה תחת חלופות דיור שונות. התוצאות תלויות בהנחות ואינן תחזית. זהו ניתוח חלקי: תשלומי דיור אינם משנים את החיסכון, התוצר או הקצבאות במודל המקור.
נתוני הדיור ייטענו עם הצגת האזור.
הכנסה ויתרה אחרי דיור: יחידות ריאליות מנורמלות. תשלום דיור, קרן ופיגורים: יחידות נומינליות. המדד מתחיל ב־100 לכל חלופה בנפרד; חלופות הבעלות אינן מתחילות מאותו עושר.
| קבוצה | הכנסה ריאלית | תשלום דיור | יתרה ריאלית אחרי דיור | מדד יתרה | הפרש ריאלי מול ללא אוטומציה | קרן משכנתה | פיגורי ריבית | הון עצמי בדיור ריאלי | פער תשלום מהכנסה |
|---|
האם היתרון נשמר כשחוסכים ומוכרים נכסים?
הקבוצות יכולות לצבור חיסכון, לקנות או למכור מניות ולפרוע חוב. בחרו כלל צריכה והנחת מחיר נכס, והשוו בין הכנסה, צריכה ועושר. קצבת המובטלים מוגבלת למימון שנותר; המכירות, מימון החברות והכסף הנזיל נרשמים במפורש.
מדדי הצריכה יחסיים לצריכה ההתחלתית של כל קבוצה. חלופת הבעלות הרחבה משנה את הקצאת ההון ההתחלתית; היא אינה חלוקה חינמית במהלך המעבר.
| קבוצה | צריכה ריאלית לאדם | מדד צריכה | הכנסה ריאלית לאדם | מדד הכנסה | יתרה נזילה | חלק בהון היצרני | יתרת חוב אישי | עושר ריאלי | שינוי בעושר מהייחוס | פער עושר מול ביקורת, שנה 20 | פער מצריכה רצויה |
|---|
כללי החיסכון, מחירי הנכסים וההשקעה הם הנחות. השקעה סופגת את יתרת התוצר במודל, אך אינה משפיעה בחזרה על הפריון והתעסוקה. אין אופטימיזציה של משקי בית, אומדן לתשואות, הפסדי אשראי או תחזית לעשירונים. מסלול שאינו עומד במגבלת מימון או הון מסומן כלא מושלם.
הנחות, זהויות ומבחן הרגישות · כל 16 הניסויים וסיכומי מסלולי הביקורת
מי מרוויח ומי נפגע? חוב ובעלות על הון
ארבע קבוצות קבועות חולקות את אותו תוצר ואת אותו תקציב ממשלתי. מאבדי העבודה מתחילים כמועסקים ומאבדים את המשרה בהדרגה; קבוצת בעלי ההון ממשיכה גם לעבוד. השוו שתי הנחות התחלה לגבי הבעלות בהון ושני כללי מימון קצבה.
| קבוצה | משקל באוכלוסייה | תעסוקה בקבוצה | חלק בהון היצרני | יתרה ריאלית אחרי חיובים | יכולת קנייה ביחס לייחוס | עושר ריאלי בייחוס | עושר ריאלי כעת | שינוי בעושר | ריבית חדשה שלא שולמה |
|---|
העושר הוא ערך חשבונאי בתרחיש שערוך: ערך ההון היצרני הריאלי קבוע, הלוואות בערך נקוב ללא הפסדי אשראי, וקבוצת בעלי ההון נושאת במימון הממשלה. אין חיסכון מרצון, השקעה, שוק דיור או הסתברויות תעסוקה ברמת אדם. אין להסיק מכך מי יהיה בפועל בעשירון העליון.
20% אבטלה: האם הקצבה שומרת על כוח הקנייה — ומי מממן אותה?
מודל מחובר של שכר, רווחים, מחירים, מסים וקצבאות. בחרו תרחיש והשוו הגנה מלאה באמצעות חוב לקצבה המוגבלת למימון שנותר. כל המספרים מנורמלים: תוצר התחלתי 100, כוח עבודה 1 ותעסוקה מלאה בייחוס מסוגנן — לא נתונים על העולם או ישראל. הקצבה מיועדת למובטלים במודל, ולא לכל האוכלוסייה.
| שנה | אבטלה % | תוצר ריאלי | מחירים | רווחים | מסים במזומן | קצבה נדרשת לאדם | קצבה ששולמה לאדם | כוח קנייה % | חוב נטו / תוצר % |
|---|
הפריון, שיעורי המס והנגישות לגבייה הם הנחות תרחיש. אין כיול אמפירי, תגובת השקעה, שיווי משקל של ביקוש ומחירים או אומדן לרווחת כלל האוכלוסייה. תשלום חוב אישי הוא הוצאה נומינלית קבועה; לא מדומה כאן מלאי החוב של משק הבית. יתר ההוצאה הממשלתית נשמר ריאלית; אין שימוש חוזר בכל המסים הקיימים למימון הקצבה.
הנוסחאות, ההנחות והמגבלות · כל התוצאות ורשת 270 צירופי ההנחות
מעבדת תרחישים אינטראקטיבית
שנה את ההנחות וראה כיצד הן משפיעות על התוצר, רמת המחירים, קצבה ריאלית ונטל החוב. החישוב הוא דוגמה מנורמלת, לא אומדן מכויל לישראל או לעולם.
תוצר ומחירים לפי שיעור אבטלה
חישוב לצורכי המחשה: A₀=K=N=P₀=1, α=0.35, רווחים Π=αY; קצבה ריאלית τΠ/P; נטל חוב D/P; הכנסת הון ריאלית ליתר הציבור (1−s)(1−τ)Π/P, כאשר s הוא חלק ההון שבידי קבוצת הבעלות המרוכזת. הגרף מציג מדדים יחסיים בבסיס u=0. התוצאה אינה אומדן לרווחים, למסים או לרווחת משקי בית בעולם האמיתי.
מעבדת מחקר: השוואה, שמירה וביקורת מודלים
שמור תרחישים בדפדפן, השווה תוצאות זו לצד זו, ייצא נתונים למחקר והכן בקשת ביקורת מתודולוגית למנועי AI. השמירה מקומית במכשיר בלבד; אין כאן קריאה אוטומטית לספקי AI.
| תרחיש | אבטלה | תוצר | מחירים | קצבה ריאלית | חוב ריאלי | פעולה |
|---|
בדיקת רגישות סביב התרחיש הנוכחי
השוואת תוצאות כאשר שיעור האבטלה משתנה ב־5 נקודות אחוז לכל כיוון, בעוד יתר ההנחות נשמרות.
| שיעור אבטלה | תוצר | מחירים (100=בסיס) | קצבה ריאלית | חוב ריאלי |
|---|
ביקורת מחקר באמצעות AI
הכן הנחיה הכוללת את המשוואות, ההנחות והתרחיש הפעיל, כדי לבקש ממודל AI לבקר זיהוי סיבתי, עקביות יחידות, כיול ואפשרויות הפרכה. תשובת המודל אינה הוכחה מדעית.
כוח הקנייה של משקי הבית – גרסה 26
השווה בין משק בית לפני ואחרי מעבר לאוטומציה. ניתן לבחור הכנסה מעבודה, קצבה, הכנסה מהון, מסים, שירות חוב ושינוי במדד המחירים. כל הסכומים חודשיים ובשקלים להמחשה בלבד.
הנחות: מדד המחירים לפני = 100; אחרי = 100 × (1 + שינוי המחירים/100). כוח קנייה = (שכר + קצבה + הכנסה מהון − מסים − שירות חוב) / מדד מחירים יחסי. קצבת האיזון מחושבת ללא מגבלת תקציב ממשלתית, תגובות התנהגותיות או שינוי בהרכב סל הצריכה. חוב מיוצג כתשלום נומינלי חודשי, לא יתרת קרן. אין מדובר בתחזית, בהמלצה למדיניות או באומדן אמפירי.
מימון קצבאות ממיסוי חברות, הון ואוטומציה – גרסה 27
מודל מאקרו־פיסקלי שנתי לבדיקת מקורות המימון של קצבה אוניברסלית או קצבה למובטלים. הנתונים להמחשה בלבד ובמיליארדי ₪, למעט מספרי אנשים וקצבה חודשית. אפשר להגדיר מס אוטומציה על בסיס ערך מוסף המיוחס לאוטומציה, אך יש להימנע ממיסוי כפול של אותו בסיס.
הנחות: מס חברות = רווח חייב × שיעור אפקטיבי; מס הון = בסיס הון נפרד × שיעור; היטל אוטומציה = בסיס נוסף שאינו חופף × שיעור. עלות = זכאים × קצבה × 12. גירעון ראשוני כולל אובדן מסי עבודה והוצאות ניהול. שינוי חוב כולל גירעון התוכנית וריבית על החוב הקיים, בהנחה ששאר תקציב הממשלה מאוזן לפני ריבית. תוצאות אינן תחזית או אומדן סיבתי; אין מודל התנהגותי לבריחת הון, שחיקת בסיס המס, תגובות השקעה או התחמקות ממס.
מודל דינמי ל־20 שנה — גרסה 28
מימון קצבאות ממס חברות, הכנסות הון והיטל אוטומציה. ניתן לשנות את קצב החלפת העבודה, בסיסי המס, תגובת בסיסי המס לשיעורי המס, שיעור הקצבה, החוב והריבית. הסכומים במיליארדי ₪ אלא אם צוין אחרת.
| שנה | אבטלה % | מס חברות | מס הון | מס אוטומציה | עלות קצבאות | מאזן ראשוני | חוב/תוצר % |
|---|
רגישות בסיסי המס מחושבת יחסית לשיעורי ייחוס של 25% חברות, 20% הון ו־10% אוטומציה. אובדן מסי עבודה = 10 מיליארד ₪ × שיעור האבטלה, הוצאות ניהול = 4 מיליארד ₪ לשנה. ההנחות מפורטות במסמך DYNAMIC_FISCAL_V28.md.
גרסה 29 — חיפוש תמהיל מס למימון קצבאות לאורך 20 שנה
חיפוש שקוף של שיעורי מס חברות, מס הון והיטל אוטומציה העומדים ביעד חוב/תוצר בסוף התקופה. הסימולטור משתמש בהנחות שהזנת למעלה במודל הדינמי (גרסה 28).
יעד סוף תקופה אינו מבטיח שהחוב יעמוד ביעד בכל שנה. אין במודל תגובה אנדוגנית של פריון, הגירת הון, תחרות בינלאומית או הוצאות הממשלה מחוץ לתוכנית. להשוואה יש להריץ תרחישי רגישות נוספים.
גרסה 30 — מבחני לחץ למימון קצבאות
בדיקת עמידות תמהיל המס שהוזן במודל הדינמי לעומת שישה תרחישים: בסיס, צמיחה חלשה, יציאת הון, שחיקת רווחיות, זינוק באבטלה וזעזוע משולב.
| תרחיש | חוב/תוצר סופי | חוב/תוצר מרבי | אבטלה בסוף | עמידה ביעד בסוף | עמידה בכל השנים |
|---|
לבדיקת תמהיל המס שהתקבל בגרסה 29, יש להזין את שלושת שיעורי המס הנבחרים בשדות של מודל 28, ואז להריץ את מבחני הלחץ.
גרסה 31 — אופטימיזציית מס עמידה לתרחישי לחץ
חיפוש תמהיל מס חברות, מס הון והיטל אוטומציה שעומד ביעד חוב/תוצר בכל תרחישי הלחץ שנבחרו. משתמש בהנחות שהוגדרו במודל הדינמי למעלה.
תרחישים לבדיקה:
| תרחיש | חוב/תוצר סופי | חוב/תוצר מרבי | עמידה ביעד |
|---|
החישוב מתבצע בדפדפן, ללא קריאה ל־API חיצוני. אין כיול אמפירי לתגובות בסיסי המס, הסתברויות זעזועים או שינויי התנהגות אנדוגניים.
מצב המחקר הנוכחי
המחקר עבר שלושה סבבי ביקורת לא פורמלית, על סמך דוחות שיפוט שהופקו בעזרת כלי AI. כל התוצאות בטקסט מחושבות עכשיו ממפרט מרכזי אחד (שלב 281): חברות ששומרות רווחים ולוות באשראי מוגבל, ממשלה שלווה עד תקרת חוב ומחזירה עודפים, מחיר מניה לפי ערך נוכחי, והיטל של עד 15% מהרווחים כשהחוב מגיע לתקרה. שלבים 301–304 בדקו מה קורה כשלהיטל יש עלות: היתרון שלו קטן, אבל נשמר עד גמישות שחיקה של בסיס המס של כ-2.4, הרבה מעל האומדנים; בגרסת הביקוש עם עלויות משולבות הוא מלווה ביותר משברים תקציביים.
העבודה נמשכת. הסימולטורים בעמוד זה מבוססים על גרסאות קודמות של המודל.
פרק התוצאות ← · המפרט המרכזי · המודל עם הביקוש
הנתונים והקישורים בהמשך העמוד מתעדים שלבים מוקדמים של המחקר (פאנל OECD ונתוני ישראל עד שלב 61).
הסעיפים הממוספרים בהמשך מתעדים גרסאות קודמות ואת מגבלותיהן בזמן יצירתן. הסטטוס כאן מתייחס לקבצים הקיימים כעת; גם בפאנל העדכני לא אושר כיול סיבתי.
נתוני אמת – הבנק העולמי (גרסה 24)
יבוא נתוני אבטלה, אינפלציה, צמיחת תוצר ופריון עבודה (תוצר ריאלי לעובד) מ־World Bank API עבור חמש מדינות, 2010–2024. הנתונים נשלפים בעת הלחיצה בלבד; אין נתונים לדוגמה המוצגים כאמיתיים.
צמיחת פריון מחושבת משינוי שנתי בתוצר הריאלי למועסק (מדד World Bank SL.GDP.PCAP.EM.KD). השנה הראשונה חסרה שינוי שנתי. לא קיימת כאן סדרת אוטומציה מאומתת, ולכן לא ניתן עדיין לכייל את מודל התזה ישירות באמצעות הנתונים האלה. הגישה דורשת משתמש Analyst; קריאות חיצוניות תלויות בזמינות API.
מדדי אוטומציה – גרסה 25
מזג קובץ נתוני אוטומציה מתועד עם נתוני הבנק העולמי לפי קוד מדינה ושנה. אין משיכה אוטומטית ממקורות IFR/OECD ואין שימוש בנתוני דוגמה כאילו היו תצפיות אמת.
קובץ בסיס CSV: country,year,unemployment,inflation,productivity (ניתן לייצא מהאזור הקודם). קובץ אוטומציה CSV: country,year,automation. נדרשים קודי מדינה ISO3 ומדד אוטומציה מנורמל בטווח 0–100. הנרמול חייב להתבצע ולתועד לפני הייבוא.
מיזוג פנימי בדפדפן בלבד. שורות ללא התאמה אינן מושלמות באופן מלאכותי; קובץ מאוחד יכיל רק תצפיות מלאות. הייצוא אינו מהווה הוכחה סיבתית או הרשאה להפצת נתונים בעלי רישיון מוגבל.
ניתוח אמפירי – גרסה 25
העלה קובץ CSV של נתוני מדינה–שנה. המערכת מחשבת רגרסיה תיאורית או מודל פאנל עם השפעות קבועות למדינה ולשנה של אינפלציה על מדד אוטומציה, אבטלה וצמיחת פריון. זהו כלי לבדיקת קשרים סטטיסטיים ראשונית, לא אומדן סיבתי או כיול מבני של התזה.
כותרות נדרשות: country,year,unemployment,automation,productivity,inflation. כל האחוזים בנקודות אחוז; מדד אוטומציה 0–100. נדרשות 15–1000 תצפיות, ללא כפילות מדינה–שנה. בדוק הגדרות, יחידות, רישיונות ומקורות לפני העלאה.
הנתונים נשמרים בשרת רק לאחר התחברות בתפקיד Analyst או Admin. התוצאות אינן מאומתות מול OECD או הבנק העולמי, ולא נעשתה כאן משיכת נתונים אוטומטית.
יומן המחקר
כל שלב בבניית המודל והבדיקות: מה נבדק, מה יצא ומה המגבלות. לתמונה המלאה, התחילו בעמוד התזה. שלבים שאינם מופיעים כאן מתועדים במסמכים בנספח א.
שלב 305 — השלמת איור החזית
לאיור החזית בעמוד התזה חסרו שתי נקודות: תקרת היטל של 30% עם עלויות שלב 301, ושחיקה חזקה של בסיס המס, בגמישות 0.9. עם העלויות תקרה של 30% עדיין מורידה את הסף, מ-0.25 ל-0.15.
בשחיקה של 0.9 החזית משתטחת: היטל של עד 15% מוריד את הסף מ-0.46 ל-0.38 בלבד, ותקרה של 30% מוסיפה מעט (0.35). ההיטל עדיין שומר על יותר מקרים מאשר בלי היטל (246 מול 214), ועם הרבה פחות משברים תקציביים (37 מול 110).
שלב 304 — עד כמה המסקנה על ההיטל עמידה
סקירה עצמאית העלתה שש נקודות על שלבים 301–303, וכאן כל אחת נבדקה. התמיכה בביקוש במימון היטל מפסיקה לעזור בעיקר בגלל צריכה נמוכה של בעלי ההון יחד עם השקעה שמגיבה למס, ולא בגלל שחיקת הבסיס. בלי עלויות היא עוזרת רק בתרחיש הלחץ.
ההשפעה של ההיטל שורדת עלויות חזקות יותר: היא נעלמת רק בגמישות של בסיס המס של כ-2.4, פי ארבעה מהקצה העליון של האומדנים, ולא נעלמת בגמישות השקעה עד 10. זו פשרה: עם עלויות חזקות ההיטל מגיע עם יותר משברים תקציביים. הצמדה של מחצית הקצבה לשכר עם רצפה בטוחה כשהשכר עולה וכשהוא יורד.
שלב 303 — קצבה צמודה לשכר
כשמחצית מתוספת הפריון עוברת לשכר, הקצבה הקבועה במונחי סחורות משאירה את מאבדי העבודה 9%–11% מתחת לבקרה, בזמן שהמועסקים עולים בכ-49%. כאן הקצבה צמודה לשכר הריאלי של המועסקים, במלואה או במחציתה.
הצמדה של מחצית מספיקה כדי לסגור את הפער: מאבדי העבודה מסיימים 8%–10% מעל הבקרה. המחיר: עלות הקצבה עולה מ-3.9% ל-5.6% מהתוצר (7.1% בהצמדה מלאה), וההיטל מגיע לתקרה בעוד מקרים. ההיטל נעשה חשוב יותר מול הרמה שלפני האוטומציה, ופחות מול הרמה הצמודה (שלב 304). כשהשכר יורד עם האבטלה, הצמדה מלאה מורידה גם את הקצבה, ולכן צריך רצפה.
שלב 302 — מה קורה להיטל כשהשכר מגיב
עד כה השכר הנומינלי היה קבוע, וכל הרווח מהאוטומציה ומההון הלך לרווחים. כאן חלק מתוספת הפריון עובר לשכר (25% או 50%), והשכר גם יורד עם האבטלה (עקומת שכר בגמישות 0.07–0.1).
ההיטל עדיין משמר יותר מקרים מאשר בלי היטל בכל מפרט שנבדק. עקומת השכר נראית כמחזקת אותו, אבל שלב 304 מראה שזו העברה מהמועסקים לבעלי ההון. חלוקת הרווח עם השכר מעלה את סף הפריון ומרחיקה את מאבדי העבודה מהמועסקים. כשהיא מצטרפת לעלויות של שלב 301, היתרון של ההיטל מצטמק ל-10–14 מקרים מתוך 432 בגרסת הביקוש, ובא עם יותר משברים תקציביים.
שלב 301 — האם ההיטל עדיין מגן כשיש לו עלות?
עד כה להיטל על הרווחים לא הייתה עלות במודל. כאן בסיס המס נשחק כשמטילים היטל, בעלי ההון יכולים לצרוך פחות, מחיר המניה מגלם את ההיטל, וההשקעה מגיבה למס.
ההיטל עדיין עדיף על מצב בלי היטל בכל ערוץ שנבדק, אבל שחיקת בסיס המס מקטינה את היתרון: בגמישות 0.5 תרומתו יורדת מ-63 ל-46 מקרים מתוך 432. לעומת זאת, תמיכה בביקוש שממומנת מההיטל כבר לא עוזרת כשההשקעה מגיבה למס, ובשפל היא אף פוגעת. עדכון (שלב 304): הסיבה העיקרית היא צריכה נמוכה יותר של בעלי ההון יחד עם תגובת ההשקעה, ולא ההיטל לבדו.
שלבים 296–300 — כמה תמיכה, באיזה מימון ובאיזה תנאי
בשפל לפי אומדן OECD (עוצמה 1.27, מבחן משולב של צריכה וחוב): תמיכה במחצית הפער עובדת כמעט כמו תמיכה מלאה, וכמעט לא פוגעת כשההשקעה יציבה. תקרת היטל גבוהה יותר מעלה את מספר המקרים: מ-60 בלי תמיכה ל-143 בתקרה של 15%, ול-176 בתקרה של 20%.
בעוגן הישראלי המלא (עוצמה 1.50, שלבים 291–293): תמיכה שמופעלת רק אחרי ירידה בהשקעה וכשיש מרווח חוב מעלה את המקרים שעומדים ברצפת הצריכה ובתקרת החוב מ-22 ל-62 מתוך 432, ולא מורידה אותם כשההשקעה יציבה. עם זאת, היא מגדילה את פער הקצבה בכשליש מהמקרים (147 ו-146 מתוך 432, לפי קבוצה).
שלבים 291–295 — סדרה ישראלית ארוכה ותמיכה בתקרת היטל משותפת
בסדרה רציפה של הלמ"ס, 1995–2026, עלייה של נקודה באבטלה נקשרה לירידה של 0.54 נקודות תוצר בהשקעה ללא מגורים. מאז 2012 האומדן 0.18, ורווח הסמך כולל אפס.
כשהתמיכה בביקוש חולקת עם הקצבה תקרת היטל אחת של 15% מהרווחים, ונדרשים גם שימור הצריכה וגם חוב עד 90% מהתוצר, בשפל לפי OECD מתקבלים 60 מקרים בלי תמיכה ו-134 עם תמיכה בכל פער. כשההשקעה לא נחלשת, התמיכה מורידה מעט, מ-297 ל-289.
שלבים 286–290 — השקעה פרטית ונתוני ישראל
על אותן שבע מדינות, ההבדל בין השקעה כוללת לפרטית קטן. רוב הפער מהאומדן של OECD (1.27) נובע מהמדגם: 0.73 בהשקעה כוללת ו-0.61 בפרטית.
בנתוני הלמ"ס ל-2012–2023 האומדנים משנים סימן לפי האופק ולפי מהדורת הנתונים, וכל רווחי הסמך כוללים אפס. לא נבחר כיול ישראלי.
שלב 285 — תמיכה פיסקלית כשהריבית באפס
כשהריבית תקועה באפס, הממשלה מוסיפה רכש ציבורי, למשל השקעה ציבורית, כדי למלא את פער הביקוש. השאלה היא איך לממן אותו.
במימון בחוב התמיכה לא עוזרת ואף פוגעת: היא מתחרה בקצבה מתחת לתקרת החוב. כלל זהב שמחריג אותה מהתקרה עוזר מעט, אבל החוב מגיע לפי 1.2–1.5 מהתוצר. כשהיא ממומנת בהיטל על רווחים, השימור בשפל עולה מ-30% ל-47% (מ-15% ל-38% ברגישות נמוכה), והמשברים התקציביים יורדים מ-290 ל-128. עדכון: ה-47% חושב עם תקרות היטל נפרדות (עד 30% יחד). בתקרה משותפת של 15% השימור הוא 34% (שלבים 291–295 ופרק התוצאות). השיפור הזה מניח היטל בלי עלות (שלב 304).
שלב 284 — האם ההשקעה בישראל מגיבה לריבית?
ניסיון לאמוד מנתונים רבעוניים של ישראל, 1997–2023, כמה ההשקעה מגיבה לריבית של בנק ישראל. האומדן בסימן הפוך ואינו מובהק: אחרי העלאת ריבית ההשקעה עולה מעט. זה כשל מוכר של השיטה, כי הבנק מעלה ריבית כשהוא צופה גאות.
הנתונים לא מאפשרים לקבוע את הרגישות. מרווח הסמך כולל את הקצה הנמוך בספרות (0.15) אבל לא את הערך המרכזי (0.6). לכן מכאן והלאה כל מפרט מורץ בשני הערכים.
שלב 283 — בנק מרכזי עם רצפת ריבית
למודל נוסף בנק מרכזי שקובע ריבית לפי האינפלציה ופער הביקוש, ולא יורד מתחת לאפס. הוא מצמצם את אי-הוודאות: בין עולמות ההשקעה השונים, השימור נע בין 30% ל-69%, במקום בין 11% ל-88%.
בשפל ההשקעות שנאמד מנתוני OECD, הריבית מגיעה לאפס ב-85% מהמקרים והמחירים עדיין יורדים. השימור עולה מ-11% ל-30%, ולא ל-49% כפי שהונח בשלב 282. מה שמכריע הוא עד כמה ההשקעה מגיבה לריבית: בין 15% ל-58%.
שלב 282 — כמה ההשקעה יורדת כשהאבטלה עולה
בנתוני 38 מדינות OECD בשנים 1991–2024, כל נקודת אבטלה מלווה בירידה של כ-0.43 נקודות תוצר בהשקעה, גם כשצמיחת התוצר קבועה. זה יותר מהשפל המלא שהמודל הניח. בישראל מאז 2000 הקשר חלש ולא מובהק.
בתגובה שנאמדה, כשרמת המחירים נשמרת, השימור יורד מ-64% ל-49%. כשהמחירים יורדים עם פער הביקוש, הוא יורד ל-11%. ההבדל הוא תפקיד המדיניות המוניטרית, שאינה במודל עדיין. זה קשר סטטיסטי ולא השפעה סיבתית.
שלב 281 — המפרט המרכזי המעודכן
המפרט המרכזי כולל עכשיו היטל רווחים כשהתקציב נגמר ומניה לפי ערך נוכחי. הצריכה של מאבדי העבודה נשמרת ב-64% מהמקרים. בחציון הם מסיימים קרוב למצבם במשק בלי אוטומציה, והעובדים שנשארו הרבה מעליהם.
שלב 280 — כמה מהחיסכון מגיע למחירים
בנתוני 50 ענפים ב-15 מדינות באירופה, 2000–2023, ענף שעלות העבודה ליחידה בו יורדת מוריד את מחירו היחסי. שיעור הגלגול הנאמד הוא 0.63 בתוך שנה ו-1.03 על פני חמש שנים, אולי בהטיה כלפי מעלה. זו עדות נגד גלגול אפסי.
שלב 279 — ביקוש שפועל בשני הכיוונים
כשהמחירים מגיבים לפער הביקוש, התוצאה תלויה בהשקעה. אם החברות ממשיכות להשקיע, עודף הביקוש הופך לאינפלציה מתונה והשימור עולה ל-88%. אם ההשקעה קורסת עם האבטלה, המחירים יורדים, המשברים התקציביים מתרבים, והשימור יורד ל-35%.
שלב 278 — אינפלציה ושכר דירה צמוד
הפגיעה הנוספת בשוכרים מופיעה רק כשהמחירים יורדים בפועל ושכר הדירה לא. באינפלציה של 2% בשנה, או כששכר הדירה צמוד למחירים, השוכרים נשמרים כמעט כמו בעלי הדירות.
שלב 277 — ספי פריון במקום אחוזי תאים
לאורך עליית הפריון התוצאה קרובה לסף. כשרק הקצבה נחתכת, נדרשת בחציון אוטומציה שמגדילה את התוצר ב-21% מעבר למשק בלי אוטומציה. עם היטל רווחים של עד 15% מספיקה אוטומציה שמשאירה את התוצר כ-9% מתחתיו.
שלב 276 — מס שמגיב לתקרה ועיצוב הקצבה
עד עכשיו, כשהחוב הגיע לתקרה, רק הקצבה נחתכה. כאן הממשלה מטילה קודם היטל רווחים של עד 15% מהרווחים. השימור עולה מ-49% ל-64%, והמשברים התקציביים החמורים נעלמים.
שיעור ההחלפה של הקצבה חשוב יותר מהקיזוז מול הדיבידנדים. כשהמניה מתומחרת לפי ערך נוכחי (תשואה של 4.5%), ביטול הקיזוז מוסיף 12 מקרים בלבד.
שלב 274 — כשמחסור בביקוש עולה במשרות
הוחלף בשלב 281
כאן מחסור בביקוש מעלה גם את האבטלה בקרב העובדים שנשארו, ומפוטרים מקבלים דמי אבטלה של 60% מהשכר נטו. כשהחברות ממשיכות להשקיע, הערוץ הזה לא משנה דבר: 210 מקרים בכל מקדם.
בשפל השקעות הוא מעצים את הנזק. במקדם 0.5 האבטלה מוסיפה בחציון כ-6 נקודות על 20% של התרחיש, השימור יורד ל-37% (159 מקרים), ומשברים תקציביים פוגעים במחצית מהמקרים.
שלב 273 — כשהביקוש קובע את התוצר
הוחלף בשלב 281
עד עכשיו ההשקעה במודל הייתה כל מה שלא נצרך, ולכן חיסכון הפך תמיד להון. כאן החברות משקיעות לפי תוכנית, והתוצר הוא הקטן מבין יכולת הייצור לבין הביקוש. כשהחברות ממשיכות להשקיע בקצב שהחזיק את המשק בתעסוקה מלאה, הביקוש כמעט לא חסר והתוצאות לא משתנות (210 מקרים לעומת 211).
מה שמשנה הוא ביקוש ההשקעה. אם החברות משקיעות פחות ככל שהאבטלה עולה, התוצר יורד בכ-5% מתחת ליכולת, המשברים התקציביים עולים מ-110 ל-190, והשימור יורד מ-49% ל-40%.
שלב 272 — הטקסט כולו לפי המפרט המרכזי
הוחלף בשלב 281
כשהממשלה מחזירה עודפים, יש ערוץ תקציבי צנוע: כשרווח הפריון עובר לשכר במקום לרווחים החייבים במס, ההכנסות יורדות בכמעט נקודת תוצר והשימור יורד מ-85 ל-71 מתוך 144 מקרים. הדפלציה מורידה את השימור ל-50 מקרים. היא לא מקטינה את המרווח התקציבי יותר, אבל שכר הדירה והמשכנתא לא יורדים איתה, וכל המקרים הנוספים הם של שוכרים ובעלי משכנתא.
פרק התוצאות, התקציר, המבוא והדיון, פרק השיטה, סקירת הספרות, המאמר באנגלית והאתר נכתבו מחדש לפי המפרט המרכזי, עם עשרה מקורות חדשים שנבדקו.
שלב 271 — מפרט מרכזי אחד לכל הטקסט
הוחלף בשלב 281
כל המספרים והאיורים בטקסט מחושבים עכשיו מאותו מפרט: החברות של שלב 266 והממשלה של שלב 268. צריכת מאבדי העבודה נשמרת ב-211 מתוך 432 המקרים (49%), ובין 195 ל-240 לפי הרף.
תיקון לשלב 268: ב-140 מקרים ההוצאה הקיימת והריבית לבדן מעלות את החוב מעבר לתקרה. ב-110 מהם החוב עולה בבירור מעליה, וב-48 מעבר לפעמיים התוצר. אף אחד מהם לא שומר על מאבדי העבודה. אלה משברים תקציביים, לא מסלולים שהושלמו.
שלב 270 — מגמות לפי חשיפה ומבחן פלסבו פורמלי
הקשר המשוקלל בין חשיפה ל‑AI לבין צמיחת התעסוקה נשאר כשמוסיפים מגמה משותפת לפי רמת החשיפה (−1.12, p = 0.012). הוא נעלם כשמאפשרים מגמה כזו לכל מדינה בנפרד (p = 0.32).
מבחן פורמלי מראה שאי אפשר להבחין בין המקדם העיקרי לבין מקדם הפלסבו, שנה קודם לכן (הפרש 0.16, רווח סמך −1.9 עד 2.3). אבל גם את הפלסבו אי אפשר להבחין מאפס, והמבחן חלש. לכן אי אפשר לייחס את הקשר לעיתוי אימוץ ה‑AI.
שלב 269 — ישראל בכללי הסגירה החדשים
הוחלף בשלב 281
בכללי הסגירה החדשים, צריכת מאבדי העבודה נשמרת ב-85 מתוך 144 המקרים הישראליים (62 מתוך 108 מקרים שונים). שיעור הצריכה מהסקר (0.76) כבר לא משנה את התמונה: 90 מקרים, ולא 127 כמו בשלב 249. מע"מ על צריכה וריבית נומינלית של 3% לא משנים את הספירה. מאזן התקציב בשנת הבסיס משנה: גירעון ראשוני של 2% מוריד 14 מקרים.
בעליית פריון של 25% אף מקרה לא נשמר, כי התקציב מתחיל בלי מרווח והחוב מגיע לתקרה. בעלייה של 100% נשמרים פחות מקרים מאשר ב-50% בגלל ירידת המחירים מול שכר דירה ומשכנתא נומינליים, לא בגלל התקציב.
שלבים מוקדמים יותר ביומן
שלב 268 — ממשלה שמחזירה עודפים
הוחלף בשלב 281
בכלל הקודם, ממשלה שגבתה יותר משהוציאה פרעה את החוב ואז צברה מזומן. הביקוש של משקי הבית ירד, והתוצר שלא נמכר הפך להשקעה שהחברות נאלצו לממן. כשהעודף מוחזר למשקי הבית, כל 432 המקרים מגיעים לסוף, אף מקרה לא צריך אשראי, ומספר המקרים שבהם צריכת מאבדי העבודה נשמרת עולה מ-134 ל-211.
קיצוב סימטרי, שבו גם ההוצאה הקיימת מקוצצת, מעלה את המספר ל-244, אבל ב-187 מקרים ההוצאה הציבורית יורדת לכ-57% מרמתה. כשנגישות המס נקבעת כרמה בשנת הבסיס ולא כקיצוץ הדרגתי, מחצית הנגישות שומרת 99 מקרים ולא 64: כ-40% מהשפעתה נבעו מהקיצוץ ההדרגתי.
שלב 267 — לאן הולך רווח הפריון, בכללי הסגירה החדשים
הוחלף בשלב 272
כשהמחירים יציבים, אין הבדל אם רווח הפריון עובר לשכר או נשאר ברווחים: 49 מול 50 מקרים מתוך 144 שבהם צריכת מאבדי העבודה נשמרת. הנזק מגלגול למחירים הוא נזק של דפלציה ולא ערוץ תקציבי. גם הפגיעה הנוספת בשוכרים נעלמת כשרמת המחירים יציבה.
הירידה במרווח לקצבאות, שנראתה כ-14%, היא חצי נקודת תוצר. רובה ריבית: החוב הקיים נומינלי, וכשהמחירים יורדים הוא יקר יותר במונחים ריאליים. ההכנסות כמעט לא משתנות.
שלב 266 — חברות ששומרות רווחים ומשלמות על אשראי
הוחלף בשלב 281
בשלב 248 החברות חילקו את כל הרווח ולוו בלי הגבלה ב-3%. מחצית מהמקרים שבהם מאבדי העבודה שמרו על צריכתם נשענו על האשראי הזה. כאן החברות מנכות פחת וריבית, שומרות רווחים, לוות עד 50% מהתוצר בריבית עולה, והמניה מתומחרת לפי ערך ההון. המקרים שבהם הצריכה נשמרת יורדים מ-217 ל-134 מתוך 432, ו-85 מהם לא צריכים אשראי כלל.
פירוק שפלי של הפער ממסלול הבקרה מראה שהמרכיב העיקרי הוא קיצוב הקצבה כשתקרת החוב נאכפת (44 מתוך 60 נקודות). הקיזוז מול הדיבידנדים מוסיף 12 נקודות בלבד: רוב משקלו הקודם נבע מתשואת דיבידנד גבוהה מדי. כל 93 הכישלונות מתרחשים כשהממשלה צוברת עודפים ולא מוציאה אותם, וזה יטופל בשלב 268.
שלב 251 — היסק, שקלול ומבחני פלסבו לחלק האמפירי
הוחלף בשלב 270
האומדן הלא משוקלל (β = −0.545) נשאר לא מובהק גם כשמקבצים לפי מדינה וגם ב-wild bootstrap (p = 0.39). בשקלול לפי מספר המועסקים האומדן מוכפל ונעשה מובהק (p = 0.016), אבל מבחן פלסבו מראה קשר באותו גודל כבר שנה קודם, לפני שהאימוץ עלה. לכן אי אפשר לקרוא אותו כהשפעה של AI.
בישראל, הסיכון היחסי של פקידים ב-2024 לבדה הוא 1.42, מעל 2017–2018. הממוצע של 2023–2024 הסתיר את זה.
שלב 250 — ממה עשוי הפער ממסלול הבקרה
הוחלף בשלב 266
הפער היחסי של מאבדי העבודה נובע בעיקר מעיצוב הקצבה: היא מוקצבת כשהתקציב נגמר, והיא מקוזזת שקל מול שקל מול הדיבידנדים מהחיסכון של מאבדי העבודה עצמם, כלומר מס שולי של 100% על הכנסתם מהון. כשמבטלים את שני אלה, מאבדי העבודה מסיימים מעל מסלול הבקרה ב-75% מהמקרים.
בקרה בלי שינוי מדיניות כמעט לא משנה את התמונה. ברשת יש 432 מקרים שונים ולא 576: שכר הדירה לא משתנה בתרחיש הלחץ, ולכן 144 תאים כפולים.
שלב 249 — שנת בסיס ישראלית, כולל מסים על ייצור
הוחלף בשלב 269
בשלבים הקודמים מס החברות של ישראל נכנס כירידה הדרגתית מתוך שנת בסיס לא ישראלית, בזמן שההוצאות נשארו קבועות. בפועל זה קיצוץ של כ-6 נקודות תוצר בהכנסות, והמע"מ לא נכלל. כאן שנת הבסיס עצמה ישראלית, כולל מסים על ייצור (11.3% מהתוצר).
רוב המסקנה "המימון קודם" נבעה מהירידה ההדרגתית: עצירות בגלל מזומן ממשלתי יורדות מ-101 ל-32 מתוך 144. עם כללי הסגירה של שלב 248, מאבדי העבודה שומרים על הצריכה ב-57% מהמקרים בישראל. הבעיה נשארת כשעליית הפריון קטנה (0 מתוך 48).
שלב 248 — כללי סגירה: הממשלה לווה, החברות לוקחות אשראי
הוחלף בשלב 268
ברשת המקורית הממשלה לא יכולה ללוות וחברה שנגמר לה המזומן עוצרת, ולכן רק 202 מתוך 576 מסלולים מושלמים. כשהממשלה יכולה ללוות עד 90% מהתוצר והחברות יכולות לקחת אשראי בנקאי, כל 576 המסלולים מושלמים, ומאבדי העבודה שומרים על הצריכה ב-52% מהם.
רוב הדפוסים נשמרים: גלגול מלא למחירים, נגישות נמוכה של הרווחים למס ובעלות מרוכזת על הון פוגעים במאבדי העבודה. הפריון מתהפך: עם הסגירות, יותר פריון עוזר. ב-90% מההשוואות למסלול הבקרה מאבדי העבודה מסיימים מתחתיו.
שלב 247 — לאן הולך רווח הפריון: מחירים, שכר או רווחים
הוחלף בשלב 272
במודל השכר הנומינלי קבוע, ולכן גלגול למחירים מוריד את רמת המחירים עצמה (דפלציה). כשרווח הפריון עובר לשכר ורמת המחירים יציבה, הפער בין שוכרים לבעלי דירות מצטמק מ-33 נקודות ל-9. כלומר הפגיעה בשוכרים נובעת בעיקר מהדפלציה.
הערוץ הפיסקלי לא תלוי בדפלציה: גם כשהרווח עובר לשכר, מאבדי העבודה שומרים על הצריכה פחות (27%) מאשר כשהוא נשאר ברווחים החייבים במס (47%).
שלבים 231–233 — ישראל: משקי הבית לפי סקר ההוצאות
לפי סקר הוצאות משק הבית 2021 של הלמ"ס, משקי הבית מוציאים על צריכה (מלבד דיור) כ-76% מההכנסה שנשארת אחרי הדיור, ולא 90% כמו במודל. זה משנה את התוצאות: פחות מסלולים מושלמים (123 מתוך 576 במקום 207), בעיקר כי לחברות יש פחות הכנסות. עם מס החברות של ישראל, שתי קבוצות מאבדי העבודה שמרו על הצריכה ב-9 מתוך 144 מסלולים במקום 22.
שיעור בעלי המשכנתא (כ-37%, משוער) כמעט לא משנה דבר. הרכב הדיור של העובדים במקצועות החשופים אינו מתפרסם; לפי עשירונים, השימור בגלגול מלא עולה מ-15% בעשירון התחתון ל-30% בעליון. כדי לדעת באיזה עשירון נמצאים העובדים החשופים צריך נתוני מיקרו מחדר המחקר של הלמ"ס.
שלב 230 — ישראל: כיול ליבת המאקרו
חלק העבודה בתוצר, המס על הכנסה מעבודה, החוב הממשלתי והריבית נקבעו לפי נתוני ישראל (OECD, ILO, IMF, הבנק העולמי). התמונה כמעט לא משתנה: עם מס החברות של ישראל עדיין רק הכפלת הפריון מאפשרת להשלים מסלולים (43 מתוך 144, ב-22 מהם הצריכה נשמרה). הקלט הרגיש הוא חלק העבודה: כשמודדים רק שכירים, ההשלמות יורדות לחצי.
שלב 205 ו — ישראל: מס החברות
בערכי ישראל (23%, כ-3.9% מהתוצר) הגבייה נמוכה מהפינה הנמוכה של הרשת. רק כשהפריון מוכפל מסלולים מושלמים (44 מתוך 144); בכל השאר הממשלה לא מצליחה לממן במזומן את ההתחייבויות הקיימות.
שלב 205 — ישראל: כיול חלקי של הדיור
הרכב החזקה, נטל שכר הדירה ונטל המשכנתא לפי נתוני ישראל. במשק הבית הממוצע שיעור השימור בגלגול מלא נשאר 26.4%, כמו ברשת הלא מכוילת. בעשירון התחתון הוא יורד ל-15.3%, והצמדת הקצבה לעלות הדיור מעלה אותו ל-34.0%. גם כששכר הדירה יורד עם המחירים, הפגיעה בשוכרים קטנה אבל לא נעלמת. כששכר הדירה עולה עם הקצבאות, היא מחריפה.
שלב 204 — ישראל: הבלתי מועסקים לפי משלח יד, 2023–2024
הייצוג היתר של הפקידים באבטלה לא גדל אחרי כלי ה‑AI הגנרטיביים (סיכון יחסי 1.34). חלקם של בעלי משלח יד אקדמי בקרב הבלתי מועסקים עלה ל-27% ב-2024.
שלב 203 — קצבה כחלק קבוע מהתוצר
מספרי הכרטיס הזה מגרסה קודמת של המודל; הוחלפו במפרט המרכזי של שלב 281.
מאבדי העבודה הגיעו למסלול הבקרה ב-18 מתוך 42 השוואות, רק כשהיה לתקציב מרווח. בשיא האבטלה התקציב נגמר בכל 42.
שלב 201 — ישראל: חשיפת הבלתי מועסקים ל‑AI, 2017–2022
נתוני הכרטיס הזה עודכנו עד 2024 בשלב 204.
פקידים, הקבוצה החשופה ביותר, היו מיוצגים יתר באבטלה עוד לפני כלי AI גנרטיביים (סיכון יחסי 1.35 ואחר כך 1.60).
שלב 200 — הצמדת הקצבה לעלות הדיור
מתקנת את הפגיעה בשוכרים כשיש מרווח תקציבי (64 מתוך 64), אבל שוכרים בגלגול מלא נשארים על 2 מתוך 18.
שלב 199 — ישראל: מה אפשר לבדוק בנתוני כוח אדם
מיפוי המדדים הזמינים לישראל ומה חסר לבדיקה לפי משלח יד.
שלב 198 — המנגנון: למה גלגול מלא למחירים מוריד שימור
תשלומי דיור נומינליים מול קצבה צמודת סחורות, ובסיס מס שמצטמק עם המחירים.
שלב 196 — אבחונים לפרק התוצאות
מספרי הכרטיס הזה מגרסה קודמת של המודל; הוחלפו במפרט המרכזי של שלב 281.
רגישות לרף ה-90% וגודל הפער מהבקרה ב-42 המקרים.
שלב 195 — אירופה: בדיקות עמידות לאימוץ AI
הסימן שלילי בכל 54 הבדיקות, ואף אחת אינה מובהקת ב-5%.
שלב 131 — הרחבת נתונים רשמיים לכיול
נבנתה תשתית לאיסוף ואימות סדרות תוצר, תעסוקה, תוצר לעובד ומדד מחירים מתוך World Bank WDI, עבור ישראל וארבע מדינות השוואה בשנים 2015–2024.
תוצאות משיכה מאומתות: 20 מתוך 20 סדרות נמשכו בהצלחה, עם 200 תצפיות לשנים 2015–2024 וללא שגיאות משיכה מדווחות. נתוני שכר עדיין חסרים. תוצר לעובד אינו אומדן להשפעת אוטומציה, ויחס תעסוקה לאוכלוסייה אינו שיעור אבטלה.
לא עודכנו פרמטרים מבניים במודל; נתוני המקור כפופים לעדכונים ולבדיקות השוואתיות נוספות.
שלב 130 — בדיקת כשירות נתונים לכיול אמפירי
נבדקות תשע תצפיות מדווחות ומעוגלות של הכנסות ממס חברות ביחס לתוצר בישראל, ממספר מהדורות OECD. הנתונים אינם רציפים ואינם מזהים שיעור מס אפקטיבי או השפעה סיבתית של אוטומציה.
תוצאות בדיקה מאומתות: ממוצע מס חברות ביחס לתוצר במדגם: 3.23%; חציון: 3.20%; טווח: 2.60%–4.30%; טווח ממוצעים בהשמטת תצפית אחת: 3.10%–3.31%. אלה מדדים תיאוריים מתשע תצפיות מעוגלות, לא שיעור מס אפקטיבי ולא כיול מבני.
לא עודכנו פרמטרים במודל. חסרים נתונים רציפים ומאומתים ושיטת זיהוי לפני כיול אמפירי.
שלב 129 — רגישות לתמחור מניות ולהשקעות
הניסוי משווה ארבע שיטות לתמחור מניות, שלוש תוכניות השקעה, ארבע גמישויות הון, שלוש רצפות צריכה וחמישה שיעורי שימור רווחים — 720 מסלולים, ללא כיול אמפירי.
תוצאות מאומתות: מתוך 144 מסלולים לכל שיעור שימור, הושלמו 132 ללא שימור, 120 בכל אחת מחלופות 25%, 50% ו־75%, ו־90 בשימור מלא. מספר ההצלחות המחקריות היה 132, 93, 69, 48 ו־18 בהתאמה.
בשיטת תמחור לפי מכפיל דיבידנדים, שימור מלא הביא למחיר מניה מחושב של אפס ול־36 עצירות. זהו מאפיין של כלל התמחור במודל, לא הוכחה לחדלות פירעון. הניסוי אינו מכויל ואינו מזהה סיבתיות.
שלב 128 — השוואת תזרימי מזומנים בשנים משותפות
המחקר משווה 1,296 זוגות תרחישים תואמים בארבע חלופות שימור רווחים, תוך שימוש רק בשנים שבהן שתי החלופות השלימו את הפעולות החשבונאיות. פירוק השינוי ביתרת המזומנים: יתרת פתיחה, רווחים נשמרים, גיוס הון נטו והוצאות השקעה.
ממצאים מאומתים: בכל חלופת שימור רווחים, 27 תרחישים עברו מהשלמה לכשל ולא נצפה מעבר הפוך. ב־27 המסלולים הללו, ממוצע הירידה ביתרת המזומנים בשנת הפעילות המשותפת האחרונה הוא 15.30, 14.21, 22.00 ו־21.11 יחידות מודל עבור שימור 25%, 50%, 75% ו־100% בהתאמה. תוספת הרווחים הנשמרים לא קיזזה את גידול ההשקעות ואת השינוי ביתרת הפתיחה ובגיוס ההון.
זהו פירוק חשבונאי מותנה במסלולים, לא זיהוי סיבתי או תחזית מכוילת. פירוט מלא בדוח.
שלב 127 — השוואת תרחישים תואמים
הניסוי משווה כל אחת מארבע חלופות שימור הרווחים מול תרחיש 0% בעל אותם פרמטרים. רק כישלונות שהתרחשו באותה שנה ניתנים להשוואת תזרימי שנת הכשל; יתר המקרים מדווחים בנפרד.
מטרת המחקר: לפרק את השינוי ביתרת המזומנים לרווחים נשמרים, גיוס הון ממשקי בית והשקעה, בלי לבלבל בין זהות חשבונאית להוכחה סיבתית. הניסוי אינו מכויל אמפירית.
תוצאות הניסוי: בכל אחת מחלופות שימור הרווחים, 27 תרחישים שהושלמו ללא שימור נכשלו עם שימור; לא נמצא מעבר מכישלון להצלחה. מספר ההצלחות שאבדו לפי תנאי המחקר: 57 בשימור 25%, 96 בשימור 50%, 156 בשימור 75% ו־213 בשימור 100%.
לא נמצאו זוגות כושלים שנעצרו באותה שנה, ולכן לא חושבה השוואת תזרים לשנת הכשל. אין לפרש את תוצאת האפס כהיעדר השפעה. הניסוי אינו מכויל אמפירית.
שלב 126 — פירוק תזרים המזומנים בשנת הכשל
נרשמו התזרימים המתוכננים שנדחו בכל 243 העצירות, כולל יתרת פתיחה, רווחים שנשמרו, גיוס מניות נטו והשקעות. הסכומים להלן הם סכומי פערי מזומנים בתרחישים שנכשלו, ביחידות המודל — לא הפסדים שהתממשו.
| שימור רווחים | מסלולים שנכשלו | סכום פערי מזומנים |
|---|---|---|
| 0% | 27 | 302.97 |
| 25% | 54 | 220.20 |
| 50% | 54 | 349.23 |
| 75% | 54 | 768.84 |
| 100% | 54 | 606.70 |
קבוצות המסלולים שנכשלו שונות בין החלופות, ולכן אין להסיק מסכומים אלה ששיעור שימור מסוים עדיף. נדרשת השוואה של תרחישים תואמים.
שלב 125 — אבחון גורמי הכשל
נבדקו 1,620 מסלולי תרחישים. כל 243 העצירות שנבדקו הופעלו בשל יתרת מזומנים שלילית בחברות, ללא כשל מקביל במגבלות ההון הריאלי או פדיון המניות. שיעור השימור 0% הניב 27 עצירות, וכל אחת מחלופות 25%–100% הניבה 54.
הזיהוי הוא של תנאי העצירה הישיר במודל; הוא אינו מוכיח מה גרם לשינוי בתזרים. תרחישים אינם תצפיות אמפיריות או הסתברויות.
שלב 124 — מימון השקעות באמצעות שימור רווחים
ניסוי תרחישים תיאורטי שאינו מכויל לנתוני אמת. נבחנו 1,620 מסלולים, 324 לכל שיעור שימור רווחים. התוצאות אינן הסתברויות ואינן תחזית.
| רווחים נשמרים | הושלמו | עמדו בתנאים | נכשלו |
|---|---|---|---|
| 0% | 297 | 267 | 27 |
| 25% | 270 | 210 | 54 |
| 50% | 270 | 171 | 54 |
| 75% | 270 | 111 | 54 |
| 100% | 270 | 54 | 54 |
ממצא: במודל הנוכחי שימור רווחים לבדו לא פתר את מגבלת המימון, והפחית את מספר המסלולים שעמדו ברצפת הצריכה ובתנאי המימון. מנגנון הכשל המשולב עדיין דורש פירוק נוסף (שלב 125).
שלב 123: השקעה תחת מגבלת משאבים ומימון
הגבלת ההשקעה היצרנית לסחורות הזמינות מאפשרת ל־13 מסלולים נוספים להשלים את התקופה: 297 מתוך 324. עשרה מהם עומדים גם בדרישות ההעברות ורצפת הצריכה; מספר ההצלחות המותנות עולה ל־267. 27 כשלי המימון בחברות נשארים, גם בביקורת ללא תוספת צריכה.
המחיר הוא פחות הון יצרני: 1.15–24.09 יחידות ריאליות ביחס לתוכנית השקעה על אותו מסלול תפוקה. בכל המקרים שבהם הכלל פעיל, התפוקה אינה מגיבה להון לפי הנחת התרחיש; לכן אין כאן הוכחה להיעדר מחיר עתידי בהכנסה. הביקורת המקורית נעצרת לפני הקיצוץ הראשון, ואין השוואת הכנסה תקפה לשנת הסיום.
המלאי נכלל בצורכי המימון; לא נוסף כסף או אשראי. תוצאות מודל מותנות, ללא כיול אמפירי.
שלב 122 · מה עצר את המסלולים?
מחסור בסחורות וחוסר מימון הם שני מנגנונים שונים
שוחזרו חשבונות שנת הכשל בכל 40 המסלולים שנעצרו. ב־13 מקרים יעד ההשקעה והצריכה דורשים יותר סחורות מהייצור והמלאי, אף שלחברות נותר מזומן חיובי.
ב־27 מקרי המזומן אין מס או תוספת צריכה בפועל, והביקורת נכשלת באותו אופן. ההשקעה דורשת כ־25.89 יחידות לעומת מזומן וגיוס הון של כ־14.67 — פער מימון של כ־11.22.
זהו אבחון חשבונאי, ללא שינוי מסלולים או הזרמת מימון. הפערים תלויים בכללי המודל ואינם מוכיחים מגבלת ייצור או אשראי בעולם האמיתי. 27 תוויות המקרים משחזרות כאן אותו מסלול ביקורת, ולא ראיות עצמאיות נגד העברות.
חשבונות הכשל, ההשוואה לביקורת והמגבלות · כל 40 האבחונים והחשבונות התואמים
שלב 121 · רגישות להון ולכלל ההשקעה
מימון רצפת צריכה אינו מספיק להשלמת כל מסלול ייצור
נבדקו 324 מסלולים בארבע רגישויות תוצר להון ובשלושה כללי השקעה. 257 עברו את הבדיקות המלאות: ב־149 שולמה תוספת, וב־108 לא נדרשה תוספת. 27 הושלמו עם צורך לא ממומן ו־40 נעצרו.
13 מסלולים דרשו מלאי שלילי ו־27 נעצרו במגבלת מזומן של החברות. בבדיקת הרגישות הגבוהה וכלל השארית גם הביקורת נכשלת, ולכן התוצאות אינן מסווגות כהשוואה מוצלחת.
בחלופות ההשקעה המתוכננת, הפער בין השקעה כוללת להשקעה בהון יצרני נרשם במלאי. זהויות המזומן והמשאבים נבדקות בנפרד. זו בדיקת הנחות שנתית ללא כיול אמפירי, לא הסתברויות להצלחה או לכשל בעולם האמיתי.
כללי ההשקעה, טבלת הרגישות וכשלי המסלול · כל הביקורות, המסלולים והמלאים
שלב 120 · תוספת לפי הפער בפועל
אין פער — אין מס לתוספת ואין תשלום נוסף
נבדקו 54 זוגות מסלולים שנתיים. 45 מסלולים עם הכלל המותאם עברו את בדיקות המימון והצריכה, לעומת 18 עם לוח קבוע. במצב המשוב ההוני הביקורת כבר עומדת בספים, והכלל החדש משחזר אותה ללא מס או מענק נוסף.
בכל שנה מחושבת הבקשה הקטנה שמכסה גם את פער ההכנסה לצריכה וגם את מגבלת המשאבים. התשלום בפועל מוגבל למס שנגבה מדיבידנדים ולמזומן המשלם.
זהו מענק שנתי מוגבל מימון, לא הבטחה לקצבה: צורך שלא מומן נשמר בתוצאות ואינו הופך לחוב תשלום עתידי. ההשוואה ללוח הקבוע כוללת גם הבדל זה. אין כאן אימות תזמון חודשי או כיול אמפירי.
כלל הבקשה, תוצאות והבדלי ההתחייבות · כל הזוגות, המימון והצורך שלא נסגר
שלב 119 · חיבור שנתי לחברות ולהון
החלוקה מחדש משנה השקעה ודיבידנדים עתידיים
נבדקו 54 מסלולים שנתיים עם מס, תוספות צריכה והחלטות השקעה מחושבות מחדש. כולם הושלמו; 18 עברו את בדיקות הגבייה, התשלום והצריכה. בביקורת עם המשוב ההוני הספים כבר מתקיימים, ולכן אין לייחס לתוספות את עצם שימורם.
בדוגמה של סף 90%, תקרה של 10% ותגובה למס של 0.5, ההון בסוף התקופה נמוך בכ־3.17% והדיבידנדים בכ־1.47% לעומת ביקורת תואמת. שינוי הנחת התגובה יכול להפוך את כיוון התוצאה.
זהו חיבור שנתי: אין בו אימות תזמון חודשי. ההשקעה נקבעת כשארית התוצר, רגישות ההון היא הנחת מודל, ואין כיול אמפירי או שיווי משקל מלא.
הצעד הבא: לגזור תוספת מהפער שנוצר בפועל בכל מצב שנתי, במקום לכפות לוח תשלומים קבוע גם כאשר אינו נחוץ לסף.
מנגנון המשוב, ההשוואות והמגבלות · כל המסלולים והביקורות השנתיות
שלב 118 · מימון מהכנסה שוטפת
הגבלת בסיס הגבייה משנה את מרווח המימון
נבדקו 324 מקרים בשלושה בסיסי הכנסה וארבע תקרות גבייה. 111 עמדו בבדיקות הגבייה, התשלום והצריכה; 213 נכשלו. ללא הפחתת הכנסה, תקרה של 5% אינה מספיקה ואילו 10% מספיקה למקרים שנבדקו.
כל בסיסי הגבייה מוציאים תקבולי קרן ויתרות מזומן. אלו תקרות ניסוי על תקבולים שוטפים, לא שיעורי מס מומלצים או בסיסי מס משפטיים. המימון נבדק לתוספת בלבד, ללא משוב מקרו.
כ־81% מההכנסה השוטפת המצטברת של בעלי ההון בתרחיש המקורי הם דיבידנדים. הצעד הבא הוא לבדוק כיצד המס וההעברות משפיעים על השקעה, מזומן החברות ודיבידנדים עתידיים.
שלב 117 · מבחן לחץ למימון התוספת
נמצא גבול כשל — והוא תלוי בבסיס המשאבים שבמודל
נבדקו 1,404 מקרי לחץ ו־156 ביקורות תואמות. 1,008 מקרים עמדו בגבייה בזמן, בתשלום התוספות ובספי הצריכה החודשיים והשנתיים; 396 נכשלו ונשארו בתוצאות.
בסף 90%, נקודת ההכנסה הנמוכה ביותר שעברה ברשת היא 4.5% מרכיב ההכנסה שהופחת; 4% נכשלו. בספים 95% ו־100%, נקודות המעבר שנבדקו הן 5.5% ו־6.5%.
אלו נקודות בדיקה במודל, לא אומדן לעמידות כלכלה במציאות. ריבית פרטית ופדיון אג״ח לא הופחתו, הכנסות המקבלים נשארו קבועות, ואין משוב תוצר. רצפות הצריכה וסכומי התוספת נשארו ללא שינוי לאורך מבחן הלחץ.
הצעד הבא: להפריד הכנסה שוטפת של משלם המס מתקבולי קרן ולבדוק מס המוגבל לבסיס הכנסה מוגדר.
שלב 116 · מס והעברה במזומן בפועל
גבייה חודשית מממנת את תוספת הצריכה בתרחיש שנבדק
נבדקו 27 מקרים: שלושה ספי צריכה, שלוש הנחות לתגובת בעלי ההון למס ושלושה מועדי גבייה. בתשעת מקרי הגבייה החודשית התוספות שולמו בזמן ושתי קבוצות מאבדי העבודה עמדו בספי הצריכה השנתיים והחודשיים.
ב־18 מקרי הגבייה הרבעונית או בדצמבר הסף השנתי התקיים, אך היו פיגורי העברה וחודשים מתחת לסף החודשי. הקופה מתחילה ללא מזומן ואינה מקבלת אשראי או השלמה חיצונית.
בסף 90% ובהנחת תגובה של 0.5, צריכת בעלי ההון המצטברת ירדה בכ־1.97% לעומת הביקורת. המימון מאומת לתוספת בלבד: ההכנסות, המחירים ותוכניות ההשקעה הבסיסיות עדיין קבועים, ואין כיול אמפירי או אימות תקציב ממשלתי מלא.
כללי הגבייה, תזמון, עלות ומגבלות · כל 27 המקרים וחשבונות התוספת
שלב 115 · כמה משאבים חסרים?
סגירת פער הצריכה מחייבת תוספת משאבים
לספים של 90%, 95% ו־100% מצריכת שנת הביקורת הראשונה, תוספת ההכנסה הנומינלית המחושבת מגיעה בשיא לכ־2.21%, 2.55% ו־2.90% מתוצר המודל. שלושת השיאים בשנה 10.
זהו חישוב צורך סטטי לפי כלל ההוצאה הקיים של 90% מההכנסה. אין עדיין העברה נוספת בסימולציה או מקור מימון מאומת. שנת הביקורת הראשונה אינה נקודת ייחוס מלפני האוטומציה.
החישוב מפריד בין ערך הצריכה החסרה לבין ההכנסה הדרושה כדי לממנה לפי כלל המודל. הצעד הבא הוא ניסוי חודשי עם משלם מס מפורש, העברה ממוקדת ובדיקת הרצפה לאחר תגובת משקי הבית.
שלב 114 · פירוק הירידה בצריכה
אובדן השכר גדול מהפיצוי בתרחיש הביקורת
בנקודת השפל, בשנה 10, הצריכה הריאלית היא 64.12% ו־50.67% משנת הביקורת הראשונה בשתי קבוצות מאבדי העבודה. העברות, דיבידנדים וירידת מחירים מקזזים חלק מאובדן השכר, אך אינם משלימים אותו.
בביקורת אין מחסור מזומן לצריכה המתוכננת בשתי הקבוצות. הצריכה יורדת לפי כלל ההוצאה מתוך ההכנסה. זהו פירוק חשבונאי מדויק של התרחיש, ללא הסקה סיבתית או כיול אמפירי.
שירות הקרן נרשם כהעברת נכס ואינו מופחת שוב מההכנסה. השינוי בתחזוקה הנומינלית הוא אפס; השפעת המחירים על הנטל הריאלי נשמרת בפירוק.
הצעד הבא: לחשב את הפער מסף צריכה מוצהר ואת המשאבים הדרושים, לפני בחינת העברה נוספת עם מימון מפורש.
הפירוק, טבלת התרומות והמגבלות · רכיבים שנתיים וזהויות חשבונאיות
שלב 113 · גבולות שימור כוח הקנייה
השוואה לביקורת אינה שימור רמת הצריכה
נבדקו 126 מקרי מיסוי ו־42 ביקורות תואמות, ב־21 ערכי תגובה מוצהרים למס. 15 מקרים נכשלו בלוח הגבייה הנדרש ונשארו גלויים בנפרד.
גם בביקורת, הצריכה השנתית המינימלית של קבוצות מאבדי העבודה מגיעה ל־64.12% ול־50.67% מצריכת שנת הביקורת הראשונה. אף מקרה שנבדק אינו שומר בכל שנה על 90% מהעוגן הזה בשתי הקבוצות. שנת הביקורת הראשונה אינה נקודת ייחוס מלפני האוטומציה.
בגבייה רבעונית ובמיסוי קבוצות מאבדי העבודה, סף 99% מהביקורת מתקיים במצטבר עד תגובה של 0.25, אך בכל שנה רק עד 0.10, מבין נקודות הרשת שנבדקו. אלו תוצאות מותנות במודל, ללא כיול אמפירי או משוב מקרו מלא.
הצעד הבא: לפרק את הירידה בביקורת להכנסה והעברות, מחירים, שירות חוב והוצאות תחזוקה.
שלב 112 · בדיקת התאמה למודל
הושלמה בדיקת מקור המס לבעלי בתים
אומתו יחידות האומדן, אופק הזמן ואי־הוודאות. מדד הרכב אינו מדידה ישירה של כלל הצריכה, ולכן לא שונו פרמטרים או טווחי הרגישות.
הצעד הבא: לחשב גבולות מותנים לשימור כוח הקנייה של מאבדי העבודה תחת הנחות תגובה שונות למס, ולסמן בנפרד כשלי מימון ופגיעה בצריכה.
שלב 111 · ראיות אמפיריות לתגובת צריכה למס
מה המחקרים מאפשרים לכייל?
נבדקו ארבעה מקורות ראשוניים: סקרי מס שכר, עסקאות סביב תשלומי מס, ונתונים מנהליים של בעלי בתים. המדדים והאופקים שונים, ולכן לא אוחדו למקדם אחד.
שער הכיול נותר סגור: כוונת הוצאה, שיעור משיבים ומדד רכישות רכב אינם מקדם תגובה לצריכה הכוללת. כל פרמטרי המודל ותרחישי הרגישות של שלב 110 נשארו ללא שינוי.
התרומה לתזה היא הגדרה מדויקת יותר של אי־הוודאות במימון ההעברות. הצעד הבא הוא בדיקת הזיהוי, יחידות האומדן ואי־הוודאות במחקר בעלי הבתים, לפני החלטה על התאמה למודל.
שלב 110 — ההשוואה תלויה בתגובת הצריכה למס
נבדקו 48 מקרים בשישה פרופילים מוצהרים של תגובה למס. כלל ההכנסה הבסיסי של 90% נשמר, ולכל חלוקת מס הותאמה ביקורת עם אותן הנחות. מקדמי התגובה הם הנחות רגישות, לא אומדנים אמפיריים.
כאשר תגובת בעלי ההון למס נמוכה, מיסוי שלהם גורר ירידה מצרפית קטנה יותר. בהנחת תגובה הפוכה, סדר ההשוואה בין חלוקות המס מתהפך. בשלושה ממקרי מיסוי משקי הבית לא נתמך לוח הגבייה הממומן, והם הוצאו מההשוואה המותנית במימון מלא.
11 בדיקות חדשות עברו לצד 61 הקודמות. התוצאה אינה מזהה מדיניות מיטבית: היא מראה מדוע נדרש עוגן אמפירי לתגובות למס. המחירים, ההכנסות החיצוניות והדיבידנדים עדיין קבועים, ואין משוב מקרו מלא.
פרופילי התגובה, היפוך ההשוואה ושער הגבייה · סיכומי 48 המקרים וחותמות המקור
שלב 109 — מי משלם על מימון הכרית?
המס שמממן את הריבית הוקצה לארבע קבוצות משקי הבית: לבעלי ההון בלבד, לפי נפש, או לשתי הקבוצות החשופות לאובדן עבודה. הגבייה ירדה ממזומן הקבוצות עצמן, ללא השלמה ממשלם מס חיצוני. בכל שמונה החלופות שנבדקו, לרבות הביקורות, סכום הגבייה ולוח התשלומים נתמכו.
בחלופת הגבייה בדצמבר, חלוקה לפי נפש הפחיתה את הצריכה הריאלית המצטברת ב־2.84% בקבוצה ללא חוב אישי וב־3.98% בקבוצה עם חוב, לעומת ביקורת עם מימון חיצוני. הטלת מלוא המס על בעלי ההון הפחיתה את צריכתם ב־2.25%. אלה תוצאות של 20 שנות מודל, לא אומדנים אמפיריים.
11 בדיקות חדשות עברו לצד 50 הקודמות. כלל הצריכה המשותף של 90% יוצר כמעט אותה הפחתה מצרפית בכל חלוקת מס. הפער היחסי בין קבוצות החוב אינו מוכיח השפעה סיבתית של החוב. המחירים וההכנסות החיצוניות עדיין קבועים, וטרם בוצע שילוב מקרו מלא.
חלוקת המס, גבייה, צריכה וגבולות ההסקה · תוצאות הקבוצות וחותמות המקור
שלב 108 — כרית מזומן צריכה גם לממן את הריבית
נבדקה כרית ממשלתית שממומנת בהלוואה ממלווה מפורש, עם ריבית חודשית וקרן שמגיעה לפירעון בסוף התקופה. מקורות המזומן ההתחלתיים של המלווה ושל משלמי המסים זהים בכל שמונה החלופות.
בגבייה רבעונית, ללא כרית נרשמו 160 חודשי פיגור. כרית בעלות אפס מנעה אותם; עם ריבית שנתית של 4% וללא מקור לעלותה נותרו 107 חודשי פיגור וקרן שלא נפרעה. כרית מעט גדולה יותר, עם תוספת מס שמממנת את הריבית, מנעה פיגורים ואפשרה פירעון מלא. הריבית היא הנחת ניסוי.
12 בדיקות חדשות עברו לצד 38 הבדיקות הקודמות. ההכנסות והמחירים עדיין קבועים: העלות לממשלה נרשמת, אך השפעת המס הנוסף על צריכת משלמיו טרם נבחנה. אין כיול אמפירי או הוכחת קיימות.
מימון הכרית, עלות המס, פירעון הקרן וגבולות התוצאה · שמונה החלופות וחותמות המקור
שלב 107 — איזון שנתי אינו מבטיח תשלום בזמן
קופת ההעברות ששמורה מראש הוחלפה בגביית מסים מתוזמנת ובהתחשבנות על הוצאות ממשלה, ריבית, קצבאות ופירעון אג״ח. בשש חלופות תזמון שוחזרו החשבונות הממשלתיים בסופי השנים, ללא אשראי ממשלתי חדש.
בגבייה רבעונית וקצבאות חודשיות נוצרו פיגורי תשלום ב־160 מתוך 240 חודשים, אך הקבוצה שנבדקה מימנה את צריכתה המתוכננת מהמזומן שברשותה. בגבייה רק בדצמבר ובקצבאות חודשיות נרשמו 220 חודשי פיגור ו־11 חודשי מחסור לצריכה. פיגור בקצבה ומחסור לצריכה הם מדדים נפרדים.
12 בדיקות חדשות עברו. מועדי הגבייה וסדר הקדימויות הם הנחות ניסוי; ההכנסות והמחירים נשארים קבועים. אין עדיין משוב חברות, אומדן אמפירי או הוכחת קיימות של הקצבאות.
גבייה, פיגורים, התאמת התקציב ומגבלות הניסוי · תוצאות שש החלופות וחותמות המקור
שלב 106 — חיבור ראשון למסלול השנתי
מומשה התאמה חודשית לקבוצת מאבדי העבודה ללא חוב אישי, בתרחיש דירה ללא משכנתה ובמסלול ברירת המחדל. פריסה חודשית אחידה משחזרת את הצריכה, המזומן והחזקות המניות בסופי השנים. 11 בדיקות חדשות עברו לצד 15 בדיקות הרכיב החודשי.
באותו תקציב העברות שנתי, תשלום בדצמבר יוצר מחסור ביחס לצריכה המתוכננת ב־11 מתוך 240 חודשים; באותה פריסה ועם אפס מזומן התחלתי נרשמו 39 חודשים כאלה. מספר החודשים מתחת ל־90% מצריכת הייחוס הוא מדד נפרד.
זו בדיקת תזמון מותנית: ההכנסות, המחירים והצריכה הרצויה נשארים קבועים, ומימון ההעברות שמור מראש. אין עדיין התאמה חודשית לקופת הממשלה ולתזרים החברות המקוריים, כיול אמפירי או שילוב משוב מקרו.
התאמת החשבונות, התוצאות ומגבלות הניסוי · תוצאות שנתיות, חודשי מחסור וחותמות מקור
שלב 105 — תזמון התשלום משנה את הצריכה האפשרית
מומש רכיב חשבונאות חודשי נפרד עם העברות ממומנות, מגבלת מזומן, שירות חוב וצד נגדי לכל תשלום. 15 בדיקות אוטומטיות עברו, לרבות מעבר מדצמבר לינואר וצבירת פיגורי ריבית ללא יצירת מזומן.
בדוגמה סינתטית, העברה של 120 בינואר מאפשרת לממן צריכה בסיסית של 10 בכל חודש. אותו סכום שמתקבל רק בדצמבר מממן 10 באותה שנה, ו־110 נשארים במזומן; הצורך שלא מומן בחודשים הקודמים אינו נעלם בסיכום שנתי. זו הדגמת תזמון בלבד, ללא אומדן אמפירי.
הרכיב טרם שולב במודל המקרו. פרמטרי התגובה הם הנחות בדיקה, ומיפוי הדיור, הנכסים והמקורות עדיין פתוח.
כללי הרכיב, התוצאות ומגבלותיהן · תזרימים חודשיים וחשבונות נגדיים
שלב 104 — מהעברה ממומנת לצריכה בפועל
הוגדר מפרט לחיבור תגובת צריכה חודשית לחשבונות השנתיים: מועדי קבלה, מגבלות מזומן, חיסכון, שירות חוב ומעבר בין שנים. ביקורת הקוד מראה שחלוקה של סכום שנתי ל־12 אינה מספיקה, ושיש למנוע ספירה כפולה של העברות שכבר נכללות בהכנסה.
מסלול הגישה הנוכחי לנתונים נסגר בעקבות תשובת ספק שדווחה לחוקר. אין נתוני משתתפים או כיול חדש. השלב הבא הוא בדיקת חשבונות חודשיים בנתונים סינתטיים, ובהמשך בחינת התאמה של מקורות ציבוריים.
מפרט המדידה, ביקורת הקוד וחלופות הנתונים · כללי החשבונאות ותנאי הבדיקה
שלב 103 — מה אומדן תגובה להעברה מאפשר לכייל?
נבדקו הגדרות האמידה במאמר המלא ובחלקי הנספח. הופרדו אומדנים אמפיריים מתוצאות המודל המבני, ונשמרו בנפרד אופק הזמן, יחידות המדידה ואי־הוודאות.
לתזה נדרש חיבור מפורש בין העברה ממומנת, תגובת צריכה ותזרים שנתי. שער הכיול נשאר סגור: לא שונו פרמטרים ולא בוצע שכפול. הצעד הבא הוא חוזה מדידה לחיבור תגובה חודשית לחשבונות המודל.
שלב 102 — מה נתמך בראיות ומה נשאר הנחה?
מופו חמישה מקורות ראשוניים לשלוש חוליות התזה: פריון ומחירים, רווחים וגביית מס, והעברות וצריכה. יש תמיכה בכיוונים מסוימים לצד מגבלות של שוק, מדינה, זמן ושיטת זיהוי. אף מקור לא מאשר כעת כיול מספרי חדש למודל.
גמישות מחיר ביחס לאוטומציה אינה מקדם התמסורת במודל; אומדן תוספת מס אינו שיעור הרווח שניתן לגבות; תגובה לקצבה זמנית אינה שיעור הצריכה הקבוע או הוכחה לכוח קנייה תחת אבטלה קבועה. סקירת תקציר אינה שכפול מחקר.
מפת הראיות, גבולות ההתאמה וסדר העדיפויות · רשומת המקורות ומצב שערי הכיול
שלב 101 — תשובה ממוקדת לשאלת התזה
באילו תנאים 20% אבטלה לצד אוטומציה יכולים לשמר צריכה של מאבדי עבודה, וכיצד חוב ובעלות על הון משנים את התוצאה? סיכום אותם 576 תרחישים בשבע חלופות מימון מוצא 202 שהושלמו בכולן, 18 שהושלמו רק בחלקן ו־356 שלא הושלמו באף חלופה.
ב־75 צירופי הנחות נשמרו לפחות 90% מצריכת ההתחלה שאינה דיור בשתי קבוצות מאבדי העבודה בכל החלופות. אבל כל 202 המקרים המשותפים אינם זקוקים לאשראי חברות: העקביות אינה אישוש עצמאי למנגנון האשראי. ב־42 זוגות ההשוואה המשותפים, צריכת מאבדי העבודה בסוף התקופה נמוכה מהביקורת.
המסקנה תיאורטית ומותנית: ירידת מחירים והעברות עשויות להספיק בחלק מההנחות, אך אינן מבטיחות שימור צריכה לכולם. מימון ציבורי, חוב ובעלות על הון חשובים. עדיין אין הוכחה אמפירית או תחזית לעשירונים.
שאלת המחקר, הממצאים, גבולות ההסקה וסדר העדיפויות · סיווג התרחישים וההשוואה בין החלופות
שלב 100 — הסדר חוב אינו מזומן חדש
נוסף כלל הממיר חוב חברות למניות לאחר רצף אי־תשלום, עם דילול בעלי המניות והקצאת מניות למלווים. לאחר ההמרה אין אשראי חדש. ההסדר אינו מכניס מזומן ואינו משנה מיידית את מלאי ההון.
מתוך 576 תרחישים: 220 הושלמו ללא הסדר, 215 בהסדר לאחר שנת אי־תשלום אחת, ו־220 לאחר שנתיים או שלוש. בכלל של שנתיים נצפו 37 הסדרים, ורק 5 מהמסלולים האלה הושלמו. אין שיפור במספר ההשלמות. ההשוואה כוללת גם הפסקת אשראי ואינה מבודדת השפעה של תזמון בלבד.
שווי המניות הוא הנחה חיצונית. אפס הפסדי שיערוך למלווים ברשת שנבדקה אינו גבייה במזומן או הוכחה להעדר סיכון. אלה סימולציות ללא כיול, ולא הליך משפטי או אומדן התאוששות.
כללי ההסדר, חלוקת הזכויות והתוצאות · נתוני סיכום חלופות ההסדר
שלב 99 — השלמת מסלול אינה שירות חוב מלא
מתוך 18 המסלולים הנוספים שהושלמו עם תקרת אשראי 60, רק 2 שילמו את כל הריבית והקרן המתוכננת במזומן. ב־16 הייתה ריבית שנוספה לחוב ופחות החזר קרן מהמתוכנן; ב־5 הריבית נוספה לחוב לפחות שנתיים רצופות. 202 המסלולים המושלמים ללא הלוואה מוצגים בנפרד.
נבדקה גם חשיפת משקי הבית המלווים. שיעור גבוה של תביעות אשראי בתוך המזומן ותביעות האשראי אינו שיעור מהעושר הכולל. תרחישי תספורת הם חשיפה ברוטו בלבד, ללא הסתברות לכשל או הפסד ממומש. אין שינוי בכללי המודל או כיול אמפירי.
שירות חוב, היוון ריבית וסיכון המלווים · נתוני הסיכום והחשיפות
שלב 98 — ערוץ אשראי לחברות עם צד מלווה מפורש
משקי הבית מלווים לחברות מתוך מזומן שנותר לאחר החלטות הצריכה וההשקעה; זהו כלל מכני ולא היצע אשראי אופטימלי. כל הלוואה מפחיתה מזומן אצל המלווים ומוסיפה תביעה תואמת. אין יצירת כסף חדש. נרשמים ריבית, החזר קרן, מגבלת אשראי והיוון ריבית שלא שולמה.
מתוך 576 תרחישים בכל חלופה: 202 הושלמו ללא אשראי, 212 עם תקרה של 20 ו־220 עם תקרה של 60 ביחידות מודל. רוב מגבלות המימון נשארו. ריבית מהוונת בחלק מהמסלולים, ואין עדיין טיפול בחדלות פירעון של חברות או בהפסדי המלווים. השלמת מסלול אינה הוכחה ליכולת פירעון או לשיפור ברווחה.
כללי האשראי, הזהויות, התוצאות והמגבלות · סיכום ארבע חלופות האשראי
שלב 97 — מה עצר את מימון החברות?
בכל 230 העצירות של החברות ברשת המקורית, המגבלה הראשונה הייתה מזומן שלילי. לא נפרצה באותו צעד מגבלת מלאי ההון או המניות. ההשקעה וגיוס ההון היו חיוביים, אך הגיוס והמזומן הקיים לא הספיקו להשקעה שנקבעה כשארית התוצר.
בדיקת ארבעת כללי תמחור המניות הקיימים הניבה 200–211 מסלולים מושלמים מתוך 576 בכל כלל. רוב העצירות נשארו. זו מגבלה של שילוב כללי ההשקעה והמימון במודל, ולא תחזית לחדלות פירעון או הוכחה ששחיקת הון היא הסיבה. המודל המקורי לא שונה.
פירוק מגבלת המזומן, ההשוואות והצעד הבא · נתוני סיכום ארבע חלופות התמחור
שלב 96 — מתי צריכת מאבדי העבודה נשמרת?
נבדקו 576 צירופי הנחות במודל הקיים, עם אבטלה שמגיעה ל־20%. רק 202 מסלולים הושלמו; 144 נעצרו ממגבלת מימון ממשלתית ו־230 ממגבלת נזילות, הון או פדיון מניות בחברות. אלו גבולות המודל, לא הסתברויות למשבר.
במסלולים שהושלמו, צריכה שאינה דיור נשמרה מעל 90% מהבסיס בכל שנה ב־83 מקרים למאבדי עבודה ללא חוב צרכני וב־75 למאבדי עבודה עם חוב צרכני. הקבוצות עשויות לשאת משכנתה. רק 42 זוגות תרחיש וביקורת הושלמו; בשתי קבוצות מאבדי העבודה הצריכה בסוף התקופה נמוכה מהביקורת. אין להסיק מכך על המסלולים שנקטעו.
הסף יחסי לצריכת ההתחלה של כל קבוצה, ואינו תקן לרמת חיים. התוצאות הן סימולציה בהנחות סוגנניות, ללא כיול. ירידת מחירים לבדה אינה מבטיחה שמירת צריכה במודל הזה.
הטבלאות, תנאי המימון ומגבלות ההשוואה · נתוני הסיכום ורשת ההנחות
שלב 95 — טיוטת בקשת היתכנות גישה
הוכנה טיוטת פנייה להגדרת שאלת המחקר ודרישות ההיתכנות. עדכון שלב 104: לאחר מכן נשלחה פנייה, ולפי תשובת הספק שדווחה לחוקר מסלול הגישה הנוכחי אינו זמין. לא התקבלו נתוני משתתפים. המסמך נשמר כתיעוד היסטורי עם הודעת מצב מעודכנת.
שלב 94 — מיפוי תעסוקה וקישור עסקאות ב־UAS
נמצאו בשאלונים חודשיים שדות לסיבת שינוי בתעסוקה ולמועדו. טרם הוכחה חפיפה עם חשבונות UASFin פעילים ונתונים מלאים לפני ואחרי האירוע. מספר משלימי שאלון אינו מספר משקי בית מקושרים. המקור הוא מועמד מותנה; אין אמידה חדשה או כיול.
שלב 93 — היתכנות גישה לנתוני עסקאות
נבדקו UASFin, מסלול שיתוף מחקרי עם JPMorganChase Institute ונתוני Exact.One ששימשו מחקר בריטי. טרם אומתו גישה עבור המחקר, מספר אירועים מתאימים או כיסוי משקי הבית. ההמלצה היא לבדוק מקור קיים לפני הקמת פאנל חדש. אין אמידה או כיול חדשים.
שלב 92 — בדיקת היתכנות בנתוני CE
התיעוד שנבדק אינו מבסס את השילוב הדרוש של הוצאות מזון חודשיות מתוארכות, מועד וסיבה לאובדן עבודה ונזילות סמוכה שקדמה לאירוע. אין אמידה חדשה או כיול. הוגדרו דרישות לבדיקת היתכנות של פאנל חודשי עתידי או מקור נתונים מקביל.
שלב 91 — תכנון בדיקת צריכה ואימות היתכנות
הבדיקה הקודמת אינה מכריעה. הוגדרו מראש מדדי הוצאה, דרישות דיוק ותנאי עצירה. אימות PSID העלה כי דיווח על שבוע ממוצע אינו מאפשר בדיקה חודשית של שלושה חודשים לפני ואחרי אובדן עבודה. טרם בוצעה אמידה חדשה או כיול.
תכנון הבדיקה · מיפוי המשתנים ומגבלות התזמון · 12 תרחישי גודל מדגם — הנחות תכנון בלבד
בדיקת חוסן משקי בית: תוצאות אמפיריות ראשונות
תוצאות לא חד־משמעיות — מנגנון הנזילות עדיין אינו מכויל מנתונים אלה
השערה 1: נזילות לפני אובדן העבודה מפחיתה את העלייה בקשיים כלכליים, בהינתן הכנסה ועושר התחלתיים דומים.
השערה 2: עומס תשלומי חוב לפני אובדן העבודה מגדיל את הפגיעה, גם לאחר התחשבות בנזילות.
נותחו נתוני SIPP לשנים 2021–2024. התוצאה הנמדדת היא אי־ביטחון תזונתי, לא הוצאה כספית על צריכה.
מדגם השחזור החדש קטן מדי: 1,050 משתתפים ו־22 מקרי פרידה מעבודה; לא חושב בו אומדן.
בדיקת ההמשך הרחבה יותר כללה 2,472 משתתפים ו־62 מקרי פרידה. האומדן היה −6.06 נקודות אחוז, עם טווח אי־ודאות של 95% מ־−23.33 עד +11.22.
זו בדיקת המשך עם חפיפה בין משתתפים, ולא שחזור עצמאי. אין עדיין תמיכה אמפירית יציבה בהשערת הנזילות.
PSID אינו משמש במחקר זה עקב מגבלות תנאי השימוש על שילוב נתונים עם AI.
הרחבה היסטורית: 11,253 משתתפים מועמדים ו־468 מקרי פרידה, בחמישה פאנלים וללא כפילות במזהי המשתתפים.
המדגם ברמת משק הבית כולל 4,527 משקי בית עם קידוד מזון עקבי בשתי התקופות; 322 מהם נחשפו לפרידה ממעסיק של אחד מבני הבית.
בדיקת SIPP ברמת משק הבית לא סיפקה תמיכה ברורה בהשערה שנזילות לפני פרידה ממעסיק מגינה מפגיעה בביטחון התזונתי.
המדגם המחמיר כלל 4,527 משקי בית; בדיקת רגישות שאפשרה שינויים בהרכב בשנת התוצאה כללה 5,128. שני האומדנים היו בכיוון הפוך להשערה, אך טווחי אי־הוודאות כללו אפס. הכיול נותר ללא שינוי.
בהרחבת SHED נבדקו 2,562 נשאלים ייחודיים בשני חלונות מעקב, מהם 168 שדיווחו על אובדן עבודה. לכל נשאל נבחר חלון אחד בלבד.
האומדן הראשי היה בכיוון ההשערה, אך טווח אי־הוודאות כלל אפס. האומדן השתנה בבחירת חלון מאוחר יותר, ויעד הדיוק לא הושג באף בדיקה. הכיול נותר ללא שינוי.
דוח הרחבת SHED ללא ספירה כפולה (אנגלית)
בדיקת SHED הראשונית כללה 1,807 נשאלים, מהם 132 שדיווחו על אובדן עבודה.
אומדן הקשר היה בכיוון ההשערה, אך טווח אי־הוודאות כלל אפס והדיוק לא עמד ביעד. המדדים שונים מבדיקת SIPP, ולכן אין כאן אימות של התזה או בסיס לשינוי בכיול.
דוח הבדיקה במקור החיצוני SHED (אנגלית)
דוח המבחן החקרני ובדיקת הרגישות (אנגלית)
דוח תרחישי הדיוק ובחירת המדגם (אנגלית)
דוח משקי הבית ואימות מדד המזון (אנגלית)
דוח הרחבת המדגם ותכנון הדיוק (אנגלית) · דוח השחזור ובדיקת ההמשך (אנגלית) · נתוני תוצאות מצרפיים · פרוטוקול הבדיקה המקורי (אנגלית)
רקע מוקדם: השערה, מודל בסיסי ושיטת עבודה
השערת המחקר
אוטומציה נרחבת מחליפה עבודה אנושית ומשפרת פריון. אם הירידה בעלויות מתגלגלת למחירי המוצרים והשירותים, גם הכנסה נומינלית בסיסית עשויה לרכוש סל צריכה משמעותי. אולם התוצאה תלויה בשיעור העברת רווחי ההון לציבור, בריכוז הבעלות ובנטל החוב הריאלי.
לפי ההשערה, בעלי נכסים נטולי חוב בעת המעבר נהנים מיתרון מבני. משקי בית ממונפים עלולים להיפגע מדפלציית חוב גם אם המחירים לצרכן יורדים.
המודל המתמטי הבסיסי
תוצר עם פריון התלוי באוטומציה:
רמת המחירים בתרחיש שבו האוטומציה מפחיתה עלויות:
העברה בסיסית לנפש מתוך מיסוי רווחים:
צריכה ריאלית של משק בית, באופן סכמטי:
מסלולי המחקר שפיתחנו
1. אוטומציה ופריון
השפעת החלפת עובדים על התוצר, מחירים, חלק העבודה וחלק ההון בהכנסה.
2. דפלציית חוב
כיצד ירידת מחירים מגדילה את ערכו הריאלי של חוב נומינלי ועלולה לעורר מכירת נכסים, חדלות פירעון והפסדי בנקים.
3. מבנה בעלות
השוואה בין ריכוז הון, חיסכון פנסיוני רחב והשתתפות ציבורית בבעלות על נכסים אוטומטיים.
4. העברה בין־דורית
מודלים ארוכי טווח הבוחנים ירושות, מיסוי ירושות, צבירת הון והבדלים בין קבוצות.
תוצאות קודמות ומה ניתן להסיק
בסימולציות הקודמות נבחנו תרחישים של ריכוז בעלות, בעלות פנסיונית רחבה, מדיניות מיחזור חובות, ירושות ומיסוי. המודלים הדגימו שבעלות רחבה יותר עשויה להגדיל את חלק העובדים בהכנסות ההון ובצריכה, בעוד שחוב נומינלי עלול להכביד דווקא בזמן ירידת מחירים.
אלה תוצאות התלויות בהנחות המודל. הן אינן מוכיחות סיבתיות בעולם האמיתי, ואינן תחזיות מתוקפות ל־20% אבטלה.
שאלות להמשך אימות
- באיזו מידה חיסכון בעלויות AI אכן מתגלגל למחירי צרכן?
- איזה שיעור מס והיקף רווחים נדרשים למימון קצבה בת־קיימא?
- מה ההשפעה על שירות החוב, בנקים ושוק הנכסים?
- כיצד משתנים התוצאות תחת בעלות רחבה על הון אוטומטי?
- האם אפשר לאמוד את הפרמטרים מנתוני OECD, IMF, בנקים מרכזיים ומחקרים אמפיריים?
שיטת עבודה ושקיפות
המודל הבסיסי מציג מנגנונים כלכליים, והסימולטור מאפשר לבחון רגישות לפרמטרים. בהמשך יש לבצע כיול על נתונים, בדיקות חוץ־מדגם, השוואה למודלים חלופיים והפרדה בין תרחישי מדיניות לבין תחזיות.
מקור: התזה והמודלים שפיתחנו בשיחות המחקר על אוטומציה, אבטלה, דפלציה, חלוקת הון וחוב. העמוד מסכם את הרעיונות והמשוואות המרכזיים ואינו משחזר במלואם את כל קובצי הניסויים הקודמים.
ארכיון שלבי המחקר 32–45
MacroVision 32 · כיול לנתוני אמת
נוסף מסלול שחזור לנתוני הבנק העולמי: משיכת נתונים, תיעוד מקורות, בדיקת שלמות ואמידת פאנל עם השפעות קבועות למדינה ולשנה. יש להריץ את הסקריפטים שבספריית calibration/ בשרת בעל גישה לאינטרנט.
סטטוס: לא בוצעה משיכת נתוני אמת בסביבת הבנייה. אין עדיין כיול תקף של גמישויות מס חברות, מס הון או מס אוטומציה. ראו CALIBRATION_V32.md.
גרסה 33 — בדיקת גמישויות מס אמפיריות
ייבוא תוצאות אמידה מקובץ JSON שנוצר מסדרת מדינות ושנים מאומתת. לא מוצגים כאן אומדני אמת עד שתבוצע משיכת נתונים ואמידה בפועל.
טרם נטען קובץ נתונים.
אין החלה אוטומטית של מקדמים על אופטימיזציית המס. קשר סטטיסטי אינו השפעה סיבתית. עיינו ב־CALIBRATION_V33.md.
גרסה 34 — ביקורת מקור לנתוני OECD וישראל
ניתן לטעון קובץ CSV עם נתונים שנאספו ממקורות רשמיים. הבדיקה בדפדפן ראשונית בלבד; סקריפט Python מבצע ביקורת מפורטת עם טביעת SHA-256, זיהוי כפילויות, בדיקות טווח ומטא־דאטה.
טרם נטען קובץ.
לא כלולים בקובץ נתוני מס אמיתיים. אין להמיר הכנסות ממס כאחוז תוצר לשיעור מס אפקטיבי, ואין להחליף בסיס מס אוטומציה בכמות רובוטים.
גרסה 35 — השוואה פיסקלית ישראל ומדינות OECD
ניתוח תיאורי של חוב/תוצר, תקבולי מס חברות/תוצר, תקבולי מס הון/תוצר, העברות/תוצר ואבטלה. ההשוואה נעשית לשנים חופפות בלבד, ללא השלמת נתונים חסרים. הנתונים חייבים להגיע מקובצי מקורות רשמיים ולהיות מאומתים לפני ניתוח.
הרץ python calibration/israel_oecd.py your_verified_panel.csv --peers DEU,FRA,GBR,USA --out israel_comparison.json ולאחר מכן טען את קובץ התוצאה:
טרם נטען קובץ תוצאות.
אין עדיין נתונים רשמיים משולבים או גמישויות שנאמדו. השוואה תיאורית אינה מזהה סיבתיות; אין להמיר תקבולי מס לבסיס מס.
גרסה 36 — תצפיות אמת מאומתות וניתוח פערי נתונים
ארבע תצפיות שפורסמו בטבלה 4.35 של OECD Revenue Statistics 2024, ללא השלמה או חיזוי של שנים חסרות. זהו מאגר חלקי ולא פאנל מכויל.
מקור: OECD, טבלה 4.35. הנתונים אינם כוללים מיסוי הון בנפרד, קצבאות או בסיס מס אוטומציה. אין להסיק מהם גמישויות או יכולת מימון קצבאות.
גרסה 37 — הרחבת תצפיות מס חברות בישראל
שבע תצפיות שפורסמו בטבלאות OECD, 2000–2022. ההרחבה משלבת מהדורות שונות ומציגה את שנת הפרסום לכל תצפית; לא מדובר בסדרה שנתית רציפה או בכיול גמישויות.
שיעורי מס חברות הסטטוטוריים לא צורפו משום שטרם אומתה סדרה שנתית תואמת. הכנסות ממסים חלקי שיעור מס אינן בסיס מס תקף ללא התאמות.
גרסה 38 — איחוד סדרות מס חברות, תוצר ושיעורי מס
מנוע איחוד מבוקר לסדרות ישראל 2000–2025. הטעינו JSON שנוצר באמצעות calibration/israel_harmonize_v38.py מקובצי CSV בעלי מקור מפורש. המנוע אינו מושך נתונים מעצמו, אינו משלים שנים חסרות ואינו מחשב גמישויות מס.
שיעור מס סטטוטורי אינו שיעור מס אפקטיבי; הכנסות ממס ביחס לתוצר אינן בסיס מס. ראו ISRAEL_HARMONIZED_V38.md.
MacroVision 40 · בסיס נתונים אמפירי מאומת
9 מתוך 26 שנים (2000–2025): הכנסות מס חברות בישראל, OECD, מיליארדי ש״ח שוטפים. המקורות ממהדורות שונות; עדיין לא קיימת סדרה אחידה לכיול סיבתי.
הנתונים המלאים ומקורותיהם: CSV מאומת · דוח כיסוי
| שנה | מס חברות (מיליארדי ₪) | מס חברות / תוצר (%) | מהדורת OECD |
|---|---|---|---|
| 2000 | 18.0 | 3.2% | 2024 |
| 2010 | 23.1 | 2.6% | 2024 |
| 2016 | 37.8 | 3.1% | 2019 |
| 2017 | 41.9 | 3.3% | 2020 |
| 2018 | 42.9 | 3.2% | 2021 |
| 2019 | 43.3 | 3.1% | 2021 |
| 2020 | 39.0 | 2.8% | 2023 |
| 2021 | 56.5 | 3.5% | 2024 |
| 2022 | 76.2 | 4.3% | 2024 |
אזהרה: היחס לתוצר אינו שיעור מס סטטוטורי או אפקטיבי. אין להסיק מכאן גמישות מס או השפעה סיבתית.
נתוני אמת — תשתית קליטה רשמית (v41)
נבנתה תשתית לקליטת סדרות OECD והבנק העולמי, עם בדיקות סיווג, מקור וכיסוי שנים. משיכת הנתונים החיה עדיין לא הושלמה. אין כרגע פאנל מלא לכיול אמפירי.
קובצי הפאנל, דוח האימות והוראות היבוא מצורפים לחבילת הפרויקט להורדה.
MacroVision 42 — עשור רציף של מס חברות בישראל
2015–2024, נתוני OECD Data Explorer, סיווג 1200, ממשלה מרכזית, מיליוני ש״ח שוטפים שהומרו למיליארדים. הנתונים תועתקו ידנית מהטבלה הרשמית ולא נמשכו ב־API. הערכים שונים בחלקם מהמהדורות ההיסטוריות — לא עורבבו.
OECD Data Explorer · אין עדיין סדרת תוצר תואמת או שיעורי מס מאומתים. אין כיול גמישויות, ואין להסיק השפעה סיבתית.
MacroVision 43 — פאנל תיאורי משולב לישראל, 2015–2024
מס חברות: OECD, סיווג 1200, ממשלה מרכזית. תוצר נומינלי: נתוני World Bank WDI כפי שמוצגים באתר משני, מעוגלים למיליארדי ₪; לא אומתו מול משיכת API ישירה. שיעורי מס: שיעור סטטוטורי כללי, לא אפקטיבי.
הגבלת מחקר: עשר שנים בלבד, שלוש רמות מס סטטוטורי, שינויי מדיניות, מגמות זמן וזעזועים. אין לפרש מתאם כסיבתיות או כגמישות של בסיס המס. נתוני התוצר טעונים אימות ישיר מול WDI לפני כיול.
MacroVision 44 — שער אימות נתונים רב־מדינתי
נוסף מנגנון קליטה וביקורת נתוני World Bank ו‑OECD לעשר מדינות, עם בדיקת מקור, יחידות, ממדים, כפילויות ושנים חסרות.
מצב מחקר: לא בוצעה הורדה חדשה של נתונים רשמיים בגרסה זו. הפאנל ההיסטורי לישראל נותר תיאורי וטעון אימות ישיר. אין עדיין גמישות מס מכוילת או פאנל OECD אמפירי מאומת.
MacroVision 45 — שער אימות תוצר מול World Bank
נוספה מערכת אימות מקור ראשוני לסדרת התוצר בישראל 2015–2024. נתוני התוצר הקודמים נשמרו כנתוני מקור משני בלבד; אין להפעיל עליהם כיול אמפירי.
סטטוס: משיכת API ישירה טרם הושלמה בגלל חסימת רשת בסביבת הפיתוח. הקוד מוכן להרצה בסביבה מחוברת ושומר את קובץ המקור וטביעת SHA-256 לאחר בדיקה.
מדריך אימות V45 · תצפיות תוצר ממקור משני — לא מאומתות ישירות
ארכיון · כלי פנימי לניסויים (Research Engine)
שמירת ניסויים במסד הנתונים דורשת התחברות בתפקיד Analyst או Admin. תוצאות נשמרות עם גרסת המודל; ביקורת AI דורשת מפתחות API בשרת ועלולה לעלות כסף. המנוע אינו מכייל את הפרמטרים לנתוני אמת.
| מספר | שם | גרסה | תאריך |
|---|
ביקורת מתודולוגית משישה מנועי AI
לכיול אמפירי: יש להגדיר מקור נתונים, תקופה, יחידות ומודל זיהוי לפני הפעלת אומדן סטטיסטי. אין להציג את המודל התיאורטי כמודל מכויל.