La biblioteca de investigación de MacroVision
Busque entre los pasos de la investigación, los modelos y los métodos. Cada resultado enlaza con su ubicación original y con las fuentes asociadas.
No se encontró investigación coincidente. Pruebe otro término o quite el filtro.
Etapa 79: calibración de la mora del primer año
Referencia histórica del Banco de Israel: al menos 500 ₪ sin pagar durante más de 30 días en el primer año de la hipoteca. No es una tasa de impago a 90 días, una probabilidad de ejecución ni una tasa de pérdida.
Carga de anchores históricos cuando se muestra esta sección.
| Perfil al concederse la hipoteca | Evento en el primer año | La tasa aplicada al número de préstamos seleccionados | Diferencia en relación a ningún préstamo complementario, puntos porcentuales | Razón de tasas |
|---|
Septiembre 2017 - Marzo 2019 cohortes por fuente nota 5. El gráfico indica un período diferente más amplio; la ambigüedad se documenta. No hay previsiones de 2025 o de automatización. No hay tamaño de la muestra de fuente, intervalo de confianza o efecto de deuda causal.
El ancho de los primeros retiros no se inyecta como ejecución hipotecaria o pérdida en 78 balances. Las herramientas locales pueden estimar la incidencia de defectos a partir de cohortes completos y LGD de flujos de recuperación reales cuando los datos adecuados se vuelven disponibles.
Datos, método de calibración y entradas pendientes · Registro de origen · Requisitos de datos para PD y LGD
Paso 78 - Ancarar los hipotecas a los datos de Israel
Comparación parcial de un préstamo de referencia para diciembre de 2025 Banco de Israel LTV, PTI y tasas de interés específicas de la pista. Un perfil sintético, no calibración de las distribuciones domésticas, probabilidad de defecto o pérdida dada defecto.
Los anchores de datos cargan cuando se muestra esta sección.
El PTI se ajusta únicamente a la renta de referencia 48 utilizando una anualidad aproximada. No una casa media israelí o validación predictiva. El plazo y el alquiler se mantienen presunciones. Los choques de tasas no alteran las tasas contractuales fiestas.
| Grupo | consumo real | Diferencia de consumo en comparación con el perfil antiguo | Diferencia de consumo versus no transición de automatización | patrimonio real | Saldo nominal del préstamo hipotecario | Realización del activo |
|---|
Unidades normalizadas por persona, no ₪. Los perfiles parten de activos y deudas diferentes; las diferencias respecto al perfil anterior no son efectos causales. El desempleo del 20% y las reglas de impago siguen siendo supuestos experimentales.
Valores de fuente, fechas y células
Calibración, supuestos y carencias pendientes · Registro de fuentes · Resultados de la simulación
Impago crediticio en el modelo integrado: ¿quién soporta la pérdida?
Paso 77: la no pago persistente puede causar ejecución hipotecaria, deuda cancelaciones de deuda y pérdidas del prestatario. La casa se traslada al prestatario; el prestatario se convierte en un inquilino el próximo año. Presunciones de investigación, no procedimientos legales o previsiones.
Cargar datos de modelo cuando se muestra esta sección.
Consumo y riqueza: unidades reales por persona dentro de cada cohort. Debes: nominal por persona. Perda cumulativa y ejecución hipotecaria costes: sumas nominais agregadas. No cuentan los préstamos ni las probabilidades de defecto; las reclamaciones residuales permanecen en el valor frente.
| Grupo | consumo excluida la vivienda | Diferencia de consumo versus no transición de automatización | La riqueza total | Diferencia de patrimonio respecto al caso sin cancelación de deudas | Deuda de consumo | Hipoteca | atrasos en el alquiler | La deuda residual después de ejecución hipotecaria | Situación de vivienda al cierre del año |
|---|
A ejecución hipotecaria la casa se traslada al prestatario; el alquiler comienza el próximo año. La pérdida inmediata de cancelación de deuda se diferencia de las diferencias de la riqueza terminal. Los precios de los hogares son exógenos; no hay bancos separados ni nueva creación de crédito.
Mecanismo de impago, balances y limitaciones · Datos del escenario
Etapa 76: modelo de vivienda antes de añadir pérdidas crediticias
El mecanismo de impago de la etapa 77 compara los créditos a valor nominal con las cancelaciones de deuda y las ejecuciones hipotecarias.
Paso 76: los pagos de vivienda alcanzan a los dueños y prestamistas, cambiando el consumo, ahorrar y invertir. El feedback del capital también puede cambiar la producción y el empleo. Los precios de los hogares son exógenos; los escenarios no se calibran.
El modelo se carga al mostrar esta sección.
Consumo, ingresos y riqueza: unidades reales normalizadas. Dinero y deuda: unidades nominales. El consumo comienza a 100 por separado por la alternativa de vivienda. Los propietarios de capital son los dueños de tierras / campesinos, sin bancos separados; las reclamaciones de arrears permanecen en el valor del rostro.
| Grupo | consumo excluida la vivienda | Indice de Consumo | consumo real diferencia en comparación con ninguna automatización | Renta después de transferencias relacionadas con la vivienda | Efectivo | Proporción de capital productivo | Saldo del préstamo hipotecario | atrasos en el alquiler | Intereses capitalizados durante el año | Patrimonio incluida la vivienda |
|---|
Las alternativas de vivienda parten de dotaciones distintas; la comparación entre propiedad y alquiler no es causal. Intereses y principal se separan; la revaloración de la vivienda no es renta. La vivienda no se añade de nuevo a la producción del sector productivo.
Modelos, identidades y limitaciones de la tabla de equilibrio · Simulación de datos
Etapa 75 – Anterior prueba parcial de vivienda
El modelo integrado paso 76 incluye flujos de alojamiento y ahorro. Esta herramienta anterior se mantiene solo para comparación histórica.
Paso 75 prueba de estrés: ingresos idénticos bajo diferentes tarifas residenciales. Dependente de la estimación, no de la previsión. Análisis parcial: los pagos de viviendas no cambian el modelo de fuente de ahorro, producción o prestaciones sociales.
Cargar datos de vivienda cuando se muestra esta sección.
La renta y el remanente después de vivienda se expresan en unidades reales normalizadas. Los pagos de vivienda, el principal y los atrasos son nominales. Cada alternativa comienza en el índice 100, pero las distintas formas de propiedad parten de patrimonios diferentes.
| Grupo | Renta real | Pago de vivienda | Renta real después de los gastos de vivienda | Índice de renta residual | Diferencia real en comparación con no automatización | Capital del préstamo hipotecario | Intereses vencidos | Valor neto real de la vivienda | Déficit de pago respecto a la renta |
|---|
Supuestos, resultados y limitaciones · Datos de la prueba de estrés
¿Persiste la ventaja al incorporar ahorro y venta de activos?
Los grupos pueden ahorrar, negociar acciones y amortizar el principal. Elija reglas de consumo y de precios de activos; compare renta, consumo y patrimonio. Las prestaciones por desempleo utilizan la financiación restante. Las ventas, la financiación empresarial y la liquidez se muestran explícitamente.
Los índices de consumo utilizan el consumo inicial de cada cohort. La propiedad amplia cambia la asignación inicial del capital; no es una transferencia gratuita durante la transición.
| Grupo | Consumo real por persona | Indice de Consumo | Renta real por persona | Indice de ingresos | saldo líquido | Proporción de capital productivo | Saldo de la deuda personal | patrimonio real | Variación del patrimonio respecto al escenario de referencia | Diferencia de riqueza versus control, año 20 | Déficit respecto al consumo deseado |
|---|
El ahorro, los precios de los activos y la inversión son supuestos. La inversión absorbe la producción residual, pero en esta versión no retroalimenta la productividad ni el empleo. No hay optimización de hogares, estimación de rentabilidades, pérdidas crediticias ni previsión por deciles. Las trayectorias inviables de financiación o capital se detienen.
Presunciones, identidad y prueba de sensibilidad · Todos los 16 experimentos y resumen de control-path
¿Quién pierde prestaciones sociales? Debido y propiedad de capital
Cuatro cohortes fijos comparten la producción y los presupuestos del gobierno. Los cohortes desplazados inicialmente trabajan, luego gradualmente pierden empleos; los propietarios de capital también permanecen empleados. Compare dos distribuciones de propiedad inicial y dos reglas de financiación de prestación social.
| Grupo | Peso poblacional | Empleo en el grupo | Proporción de capital productivo | Renta real después de pagos obligatorios | Poder adquisitivo respecto al escenario de referencia | Patrimonio real del escenario de referencia | Patrimonio real actual | Variación del patrimonio | Nuevos intereses impagados |
|---|
El patrimonio es una valoración contable: valor real constante del capital productivo, préstamos a valor nominal sin pérdidas crediticias y financiación pública por los propietarios de capital. No hay ahorro voluntario, inversión, mercado de vivienda ni probabilidades individuales de empleo. Tampoco se identifica realmente el decil superior.
Presunciones, identidades contables y conclusiones · Todas las trayectorias de los grupos
El 20% de desempleo: ¿el prestación social conserva el poder adquisitivo, y quién paga?
Salarios, precios, ganancias, impuestos y prestaciones sociales. Compare la protección financiada por la deuda con el presupuesto residual prestaciones sociales. Normalizada producción inicial 100 y fuerza de trabajo 1 bajo empleo completo estilizado, no datos israelí/global. prestaciones sociales modelo objetivo desempleados, no todos.
| año | Desempleo % | Producción real | Precios | Los beneficios | Impuestos pagados en efectivo | Prestación necesaria por persona | Prestación pagada por persona | poder adquisitivo % | Deuda neta/producción % |
|---|
productividad, las tasas de impuesto y la cobertura son asunciones de escenario. No hay calibración empírica, respuesta de inversión, equilibrio de demanda-precio o estimación del bienestar a la población. La deuda personal es un pago nominal fijo, no una acción simulada. Otros gastos gubernamentales permanecen reales; los impuestos existentes no son todos reutilizados por prestaciones sociales.
Fórmulas, supuestos y limitaciones · Resultados completos y red de 270 combinaciones de asuntos
Laboratorio interactivo de escenarios
Ajustar las suposiciones para inspeccionar la producción, los precios, los prestaciones sociales reales y las cargas de la deuda. Esta es una ilustración normalizada, no una calificación de Israel o una estimación global.
Producción y precios según la tasa de desempleo
Ejemplo: A₀=K=N=P₀=1, α=0.35, beneficios Π=αY; prestación real τΠ/P; carga de deuda D/P; renta real del capital de los demás hogares (1−s)(1−τ)Π/P, donde s es la proporción de capital del grupo de propiedad concentrada. Los índices toman u=0 como referencia. No son estimaciones empíricas de beneficios, impuestos ni bienestar.
Laboratorio de investigación: comparar, guardar y revisar modelos
Salva los escenarios en este navegador, compara los resultados, exporta datos de investigación y prepara IA revisión metodológica. El ahorro es local para este dispositivo; los proveedores no se llaman automáticamente.
| Escenario | Desempleo | Producción | Precios | Prestación en términos reales | deuda real | Acción |
|---|
La sensibilidad en torno al escenario actual
Compare los resultados con el desempleo 5 puntos porcentuales por encima o por debajo de la tasa seleccionada, manteniendo otras suposiciones fijadas.
| Tasa de desempleo | Producción | Precios (100=referencia) | Prestación en términos reales | deuda real |
|---|
Revisión de investigación asistida por IA
Prepara un revisión de IA con ecuaciones, presunciones y el escenario activo, preguntando sobre la identificación causal, unidades, calibración y falsificación. Una respuesta de IA no es una prueba científica.
Casa poder adquisitivo — versión 26
Compare una casa antes y después de la automatización. Intención laboral, prestaciones sociales, ingreso de capital, impuestos, servicio de la deuda y cambios de precios. Los impuestos mensuales son ilustrativos.
Precios antes = 100; después = 100 × (1 + variación de precios/100). Poder adquisitivo = (salarios + prestación + renta del capital − impuestos − servicio de la deuda) / precios relativos. La prestación de equilibrio omite restricciones fiscales, comportamiento y cambios de la cesta. La deuda es un pago nominal mensual, no el principal. No es una previsión, recomendación de política ni estimación empírica.
prestación social financiamiento de la imposición corporativa, del capital y de la automatización — versión 27
Modelo macrofiscal anual de financiación de prestaciones universales o de desempleo. Los importes ilustrativos se expresan en miles de millones de ₪, salvo el número de personas y las prestaciones mensuales. El valor añadido atribuido a la automatización puede formar una base fiscal separada, evitando la doble imposición.
Impuesto corporativo = beneficio tributable × tasa efectiva; impuesto de capital = base separada × tasa; tarifa de automatización = base adicional no superlapping × tasa. Costo = personas elegibles × prestación social × 12. El déficit primario incluye los impuestos laborales perdidos y la administración. El cambio de deuda incluye el déficit del programa y los intereses de la deuda existentes, asumindo el resto de los saldos presupuestarios pre-interés. No hay pronóstico causal ni modelo de conducta de vuelo de capital, erosión de base, inversión o evasión.
Modelo dinámico de 20 años — versión 28
Financiación de prestaciones mediante impuestos sobre sociedades, rentas del capital y automatización. Ajuste la sustitución del trabajo, las bases fiscales y sus respuestas, las prestaciones, la deuda y los intereses. Las cantidades se expresan en miles de millones de ₪, salvo indicación contraria.
| año | Desempleo % | Impuesto sobre sociedades | Impuesto sobre las rentas del capital | Impuesto sobre la automatización | Coste de la prestación social | Saldo primario | deuda/producción % |
|---|
La sensibilidad de base fiscal utiliza tasas de referencia del 25% corporativo, el 20% capital y la automatización del 10%. Impuestos laborales perdidos = 10 mil millones de ₪ × desempleo; administración = 4 mil millones de ₪ anualmente. Ver DYNAMIC_FISCAL_V28.md.
Versión 29 — encontrar una mezcla de impuestos para financiar prestaciones sociales en 20 años
La búsqueda transparente de las tasas de impuesto corporativas, capital y automática se reúne con un objetivo terminal deuda/producción. Utiliza las suposiciones introducidas en el modelo dinámico anterior (versión 28).
Cumplir el objetivo final no garantiza cumplirlo cada año. El modelo omite la productividad endógena, la movilidad del capital, la competencia internacional y el gasto público ajeno al programa. Compare escenarios adicionales de sensibilidad.
Versión 30 - prestación social-financiación de pruebas de estrés
Estres-test el mix fiscal del modelo dinámico en seis escenarios: escenario de referencia, crecimiento débil, flujo de capital, erosión de los beneficios, aumento del desempleo y un choque combinado.
| Escenario | Ratio deuda/producción final | Ratio deuda/producción máximo | Desempleo al final del período | Objetivo alcanzado al final del período | Objetivo alcanzado cada año |
|---|
Para probar la versión 29 de la mezcla fiscal, introduzca sus tres tasas fiscales seleccionadas en el modelo 28, y luego ejecuta los test de estrés.
Versión 31 — Optimización fiscal robusta para estresar los escenarios
Encuentra una mezcla de impuestos corporativo, capital y automática que cumpla el objetivo deuda/producción En todos los escenarios de estrés seleccionados. Utilice las suposiciones definidas en el modelo dinámico anteriormente.
Escenarios que se evaluarán:
| Escenario | Ratio deuda/producción final | Ratio deuda/producción máximo | Objetivo alcanzado |
|---|
El cálculo se realiza en este navegador sin llamadas de API externas. Las respuestas basadas en impuestos, las probabilidades de choque y el comportamiento endogeno no se calibran empíricamente.
Estado actual de la investigación
La investigación ha pasado por tres rondas de revisión informal, basadas en informes de tipo arbitraje elaborados con herramientas de IA. Todos los resultados del texto proceden ahora de una única especificación central (paso 281): empresas que retienen beneficios y se endeudan con crédito limitado, un gobierno que se endeuda hasta un techo y devuelve los superávits, acciones valoradas a valor presente y un gravamen de hasta el 15% de los beneficios cuando la deuda llega al techo. Los pasos 301–304 comprobaron qué ocurre cuando el gravamen tiene costes: su ventaja se reduce, pero se mantiene hasta una elasticidad de erosión de la base de alrededor de 2,4, muy por encima de las estimaciones; en la versión con demanda y costes combinados llega con más crisis fiscales.
El trabajo continúa. Los simuladores de esta página se basan en versiones anteriores del modelo.
Capítulo de resultados → · La especificación central · El modelo con demanda
Los datos y enlaces más abajo en esta página documentan etapas tempranas de la investigación (el panel de la OCDE y los datos de Israel hasta el paso 61).
Número de secciones documentando versiones anteriores y sus limitaciones en la creación. El estado actual se refiere a los archivos existentes; la calibración causal no es aprobada ni siquiera para el último panel.
Datos observados — Banco Mundial (versión 24)
Importación del Banco Mundial API desempleo, inflación, crecimiento de la producción y el trabajo productividad (producto real por trabajador) para cinco países, 2010-2024. Fetch en demanda; no hay datos de muestra presentados como observaciones.
El crecimiento de productividad es el cambio anual en la producción real por trabajador (World Bank SL.GDP.PCAP.EM.KD). No hay observaciones de crecimiento del primer año. Sin una serie de automatización verificada, estos datos no pueden calibrar directamente la tesis. Se requiere acceso analítico y disponibilidad de API externo.
Indicadores de automatización — versión 25
Combina automatización documentada CSV con datos del Banco Mundial por país y año. No hay capturas automáticas del IFR/OECD ni registros ilustrativos presentados como observaciones.
Archivo CSV de referencia: country,year,unemployment,inflation,productivity (Se puede exportar por encima) Automatización de archivos CSV: country,year,automation. Se requieren códigos de país ISO3 y un índice de automatización normalizado a 0-100. Normalizar y documentar antes de la importación.
El navegador solo se une. Las líneas no disputadas no se llenan artificialmente; las exportaciones incluyen solo partidos completos. La exportación no establece ni causalidad ni derechos de redistribución para los datos restringidos.
Análisis empírico - versión 25
Descargar el país de año CSV. Estimar las regresiónes de inflación descritivas o los paneles de efecto fijo país/año utilizando la automatización, el desempleo y el crecimiento de productividad. Testes de asociación preliminares, no una estimación causal o calibración de tesis estructural.
Cabeceras obligatorias: country,year,unemployment,automation,productivity,inflation. Los porcentajes utilizan puntos porcentuales; el índice de automatización 0-100. Requiere 15-1000 observaciones sin duplicados años de país. Verifique las definiciones, unidades, licencias y fuentes antes de subir.
Para guardar en el servidor debe iniciar sesión con el rol Analyst o Admin. Los resultados no se han verificado con la OCDE o el Banco Mundial; aquí no se descargan datos automáticamente.
Registro de investigación
Cada paso de la construcción del modelo y las pruebas: qué se probó, qué resultó y cuáles son los límites. Para una visión completa, comience por la página de la tesis. Los pasos que no aparecen aquí están documentados en las notas del Anexo A.
Paso 305 — Completar la figura de la frontera
A la figura de la frontera en la página de la tesis le faltaban dos conjuntos de puntos: un techo del gravamen del 30 % con los costes del paso 301 y una fuerte erosión de la base con elasticidad 0,9. Con los costes, un techo del 30 % sigue bajando el umbral, de 0,25 a 0,15.
Con una erosión de 0,9 la frontera se aplana: un gravamen de hasta el 15 % solo baja el umbral de 0,46 a 0,38, y un techo del 30 % añade poco (0,35). El gravamen sigue preservando más casos que sin gravamen (246 frente a 214), con muchas menos crisis fiscales (37 frente a 110).
Paso 304 — Qué tan sólida es la conclusión sobre el gravamen
Una revisión independiente planteó seis puntos sobre los pasos 301–303, y cada uno se prueba aquí. El apoyo a la demanda financiado con el gravamen deja de ayudar sobre todo por la baja propensión a consumir de los propietarios del capital junto con una inversión que responde al impuesto, no por la erosión de la base. Sin costes solo ayuda en el escenario de estrés.
El efecto del gravamen resiste costes más fuertes: solo desaparece con una elasticidad de la base de alrededor de 2,4, cuatro veces el extremo superior de las estimaciones, y no desaparece con elasticidades de la inversión de hasta 10. Es una disyuntiva: con costes fuertes el gravamen llega con más crisis fiscales. Indexar la mitad de la prestación a los salarios con un piso es seguro tanto si los salarios suben como si bajan.
Paso 303 — Una prestación indexada a los salarios
Cuando la mitad de la ganancia va a los salarios, una prestación fija en bienes deja a los desplazados un 9%–11% por debajo del control, mientras los empleados suben cerca de un 49%. Aquí la prestación sigue el salario real de los empleados, por completo o a la mitad.
Indexar la mitad basta para cerrar la brecha: los desplazados terminan un 8%–10% por encima del control. El precio: el coste de la prestación sube del 3,9% al 5,6% del producto (7,1% con indexación completa) y el gravamen llega a su techo en más casos. El gravamen se vuelve más importante frente al nivel previo a la automatización, y menos frente al nivel indexado (paso 304). Cuando los salarios bajan con el desempleo, la indexación completa también reduce la prestación, por lo que hace falta un piso.
Paso 302 — El gravamen cuando los salarios responden
Hasta ahora el salario nominal era fijo y toda la ganancia de la automatización y del capital iba a beneficios. Aquí parte de la ganancia va a salarios (25% o 50%), y los salarios también bajan con el desempleo (curva salarial con elasticidad 0,07–0,1).
El gravamen sigue preservando más casos que no tenerlo en todas las especificaciones probadas. La curva salarial parece reforzarlo, pero el paso 304 muestra que es una redistribución de los trabajadores que siguen empleados hacia los propietarios. Repartir la ganancia con los salarios eleva el umbral de productividad y aleja a quienes perdieron el empleo de los ocupados. Junto con los costes del paso 301, la ventaja del gravamen se reduce a 10–14 casos de 432 en la versión con demanda y viene acompañada de más crisis fiscales.
Paso 301 — ¿Sigue protegiendo el gravamen cuando tiene un costo?
Hasta ahora el gravamen sobre los beneficios no tenía costo en el modelo. Aquí la base imponible se erosiona cuando se aplica, los propietarios del capital pueden consumir menos, el precio de la acción refleja el gravamen y la inversión responde al impuesto.
El gravamen sigue siendo mejor que no tenerlo en todos los canales probados, pero la erosión de la base reduce su ventaja: con una elasticidad de 0,5 su aporte baja de 63 a 46 de 432 casos. En cambio, el apoyo a la demanda financiado con el gravamen deja de ayudar cuando la inversión responde al impuesto, y en una caída perjudica. Actualización (paso 304): la razón principal es el menor consumo de los propietarios junto con la respuesta de la inversión, no el gravamen por sí solo.
Pasos 296–300 — Cuánto apoyo, con qué financiación y bajo qué condición
En la caída estimada con datos de la OCDE (intensidad 1,27, prueba conjunta de consumo y deuda): el apoyo a la mitad de la brecha funciona casi tan bien como el apoyo completo y casi no perjudica cuando la inversión es estable. Un techo de gravamen más alto aumenta el número de casos en la caída: de 60 sin apoyo a 143 con un techo del 15% y 176 con un techo del 20%.
Con el ancla israelí completa (intensidad 1,50, pasos 291–293): el apoyo que se activa solo tras una caída de la inversión y cuando hay margen de deuda eleva los casos que cumplen el piso de consumo y el techo de deuda de 22 a 62 de 432, y no los reduce cuando la inversión es estable. Sin embargo, amplía la brecha de la prestación en cerca de un tercio de los casos (147 y 146 de 432, según el grupo).
Pasos 291–295 — Una serie israelí larga y apoyo con un techo de gravamen compartido
En una serie continua de la Oficina Central de Estadística, 1995–2026, un aumento de un punto del desempleo se asoció con una caída de 0,54 puntos del PIB en la inversión no residencial. Desde 2012 la estimación es 0,18 y el intervalo de confianza incluye el cero.
Cuando el apoyo a la demanda comparte con la prestación un único techo de gravamen del 15% de los beneficios, y se exige tanto preservar el consumo como una deuda de como máximo el 90% del producto, la caída según la OCDE da 60 casos sin apoyo y 134 con apoyo ante cualquier brecha. Cuando la inversión no se debilita, el apoyo reduce ligeramente el número, de 297 a 289.
Pasos 286–290 — Inversión privada y datos israelíes
En los mismos siete países, la diferencia entre la inversión total y la privada es pequeña. La mayor parte de la brecha con la estimación de la OCDE (1,27) proviene de la muestra: 0,73 para la inversión total y 0,61 para la privada.
En los datos de la Oficina Central de Estadística para 2012–2023, las estimaciones cambian de signo según el horizonte y la edición de los datos, y todos los intervalos de confianza incluyen el cero. No se eligió una calibración israelí.
Paso 285 — Apoyo fiscal cuando la tasa está en cero
Cuando la tasa está atascada en cero, el gobierno añade compras públicas, por ejemplo inversión pública, para cubrir la brecha de demanda. La pregunta es cómo financiarlas.
Financiado con deuda, el apoyo no ayuda y puede perjudicar: bajo el techo de deuda compite con la prestación. Una regla de oro que lo excluye del techo ayuda un poco, pero la deuda llega a 1,2–1,5 veces el producto. Financiado con un gravamen sobre los beneficios, la preservación en la caída sube del 30% al 47% (del 15% al 38% con baja sensibilidad) y las crisis fiscales bajan de 290 a 128. Actualización: el 47% se calculó con techos de gravamen separados (hasta el 30% en conjunto). Con un techo común del 15%, la preservación es del 34% (pasos 291–295 y capítulo de resultados). Esta mejora supone un gravamen sin coste (paso 304).
Paso 284 — ¿Responde la inversión en Israel a la tasa de interés?
Un intento de estimar con datos trimestrales de Israel, 1997–2023, cuánto responde la inversión a la tasa del Banco de Israel. La estimación tiene el signo contrario y no es significativa: tras una subida de tasas la inversión sube ligeramente. Es un fallo conocido del método, porque el banco sube la tasa cuando espera una expansión.
Los datos no permiten fijar la sensibilidad. El intervalo de confianza incluye el extremo bajo de la literatura (0,15) pero no su valor central (0,6). A partir de aquí cada especificación se calcula con ambos valores.
Paso 283 — Un banco central con un piso para la tasa
El modelo incluye ahora un banco central que fija la tasa según la inflación y la brecha de demanda, sin bajar de cero. Reduce la incertidumbre: según el escenario de inversión, la preservación va del 30% al 69% en lugar del 11% al 88%.
En la caída de la inversión estimada con datos de la OCDE, la tasa llega a cero en el 85% de los casos y los precios siguen cayendo. La preservación sube del 11% al 30%, no al 49% como se supuso en el paso 282. Lo que decide es cuánto responde la inversión a la tasa: entre el 15% y el 58%.
Paso 282 — Cuánto cae la inversión cuando sube el desempleo
En datos de 38 países de la OCDE, 1991–2024, cada punto de desempleo va acompañado de una caída de la inversión de unos 0,43 puntos del PIB, incluso con el crecimiento del producto fijo. Es más que el colapso completo que suponía el modelo. En Israel desde 2000 el vínculo es débil y no significativo.
Con la respuesta estimada, la preservación baja del 64% al 49% cuando se mantiene el nivel de precios. Cuando los precios caen con la brecha de demanda, baja al 11%. La diferencia es el papel de la política monetaria, que el modelo todavía no incluye. Es una asociación estadística, no un efecto causal.
Paso 281 — La especificación central revisada
La especificación central incluye ahora un gravamen sobre beneficios cuando se agota el presupuesto y la acción a valor presente. El consumo de los desplazados se preserva en el 64% de los casos. En el caso mediano terminan cerca de su situación sin automatización, y los que siguen empleados muy por encima.
Paso 280 — Cuánto del ahorro llega a los precios
En datos de 50 ramas de 15 países europeos, 2000–2023, una rama cuyo coste laboral unitario baja reduce su precio relativo. El traslado estimado es de 0,63 en un año y de 1,03 en cinco años, posiblemente sesgado al alza. Es evidencia en contra de un traslado nulo.
Paso 279 — Una demanda que actúa en ambos sentidos
Cuando los precios responden a la brecha de demanda, el resultado depende de la inversión. Si las empresas siguen invirtiendo, el exceso de demanda se convierte en inflación moderada y la preservación sube al 88%. Si la inversión se hunde con el desempleo, los precios bajan, se multiplican las crisis fiscales y la preservación baja al 35%.
Paso 278 — Inflación y alquiler indexado
La pérdida adicional de los inquilinos solo aparece cuando los precios bajan de verdad y el alquiler no. Con una inflación anual del 2%, o con el alquiler indexado a los precios, los inquilinos se preservan casi tanto como los propietarios.
Paso 277 — Umbrales de productividad en lugar de porcentajes de celdas
A lo largo del aumento de productividad, el resultado se acerca a un umbral. Cuando solo se recorta la prestación, el caso mediano necesita una automatización que eleve la producción un 21% por encima de la economía sin ella. Con un gravamen sobre beneficios de hasta el 15%, basta una automatización que deje la producción cerca de un 9% por debajo.
Paso 276 — Un impuesto que responde al tope y el diseño de la prestación
Hasta ahora, cuando la deuda llegaba al tope, solo se recortaba la prestación. Aquí el gobierno grava primero hasta el 15% de los beneficios. La preservación sube del 49% al 64% y desaparecen las crisis fiscales graves.
La tasa de reemplazo de la prestación importa más que la compensación contra dividendos. Con la acción valorada a valor presente (rendimiento del 4,5%), eliminar la compensación solo añade 12 casos.
Paso 274 — Cuando la falta de demanda cuesta empleos
Sustituido en el paso 281
Aquí la falta de demanda también eleva el desempleo entre los trabajadores que siguen empleados, y los despedidos reciben un seguro de desempleo del 60% del salario neto. Cuando las empresas siguen invirtiendo, este canal no cambia nada: 210 casos con cualquier coeficiente.
En una caída de la inversión amplifica el daño. Con un coeficiente de 0,5, el desempleo añade en la mediana unos 6 puntos al 20% del escenario, la preservación baja al 37% (159 casos) y las crisis fiscales afectan a la mitad de los casos.
Paso 273 — Cuando la demanda fija la producción
Sustituido en el paso 281
Hasta ahora la inversión en el modelo era todo lo que no se consumía, por lo que el ahorro siempre se convertía en capital. Aquí las empresas invierten según un plan, y la producción es la menor entre la capacidad y la demanda. Cuando las empresas siguen invirtiendo al ritmo que mantenía la economía en pleno empleo, la demanda casi nunca falta y los resultados no cambian (210 casos frente a 211).
Lo que importa es la demanda de inversión. Si las empresas invierten menos a medida que sube el desempleo, la producción cae cerca de un 5% por debajo de la capacidad, las crisis fiscales suben de 110 a 190 y la preservación baja del 49% al 40%.
Paso 272 — Todo el texto según la especificación central
Sustituido en el paso 281
Cuando el gobierno devuelve los superávits hay un canal fiscal modesto: cuando la ganancia de productividad va a salarios en lugar de a beneficios gravados, los ingresos caen casi un punto de producción y la preservación baja de 85 a 71 de 144 casos. La deflación reduce la preservación a 50 casos. No estrecha más el margen fiscal, pero los alquileres y las cuotas hipotecarias no bajan con los precios, y todos los casos adicionales son inquilinos e hipotecados.
El capítulo de resultados, el resumen, la introducción y la discusión, el capítulo de métodos, la revisión de literatura, el artículo en inglés y el sitio se reescribieron según la especificación central, con diez referencias nuevas verificadas.
Paso 271 — Una única especificación central para todo el texto
Sustituido en el paso 281
Todas las cifras y figuras del texto se calculan ahora con la misma especificación: las empresas del paso 266 y el gobierno del paso 268. El consumo de los desplazados se preserva en 211 de 432 casos (49%), y entre 195 y 240 según el umbral.
Corrección al paso 268: en 140 casos el gasto existente y los intereses por sí solos llevan la deuda por encima del tope. En 110 de ellos la deuda lo supera claramente, y en 48 supera el doble de la producción. Ninguno preserva a los desplazados. Son crisis fiscales, no trayectorias completadas.
Paso 270 — Tendencias por exposición y prueba placebo formal
La relación ponderada entre la exposición a la IA y el crecimiento del empleo se mantiene al añadir una tendencia común por nivel de exposición (−1,12, p = 0,012). Desaparece cuando se permite esa tendencia por separado para cada país (p = 0,32).
Una prueba formal muestra que no se puede distinguir el coeficiente principal del coeficiente placebo un año antes (diferencia 0,16, intervalo de confianza −1,9 a 2,3). Pero tampoco se puede distinguir el placebo de cero, y la prueba es débil. Por eso la relación no puede atribuirse al momento de la adopción de la IA.
Paso 269 — Israel con las nuevas reglas de cierre
Sustituido en el paso 281
Con las nuevas reglas de cierre, el consumo de los desplazados se preserva en 85 de los 144 casos israelíes (62 de 108 casos distintos). La proporción de consumo de la encuesta (0,76) ya no cambia el panorama: 90 casos, no 127 como en el paso 249. El IVA sobre el consumo y un tipo nominal del 3% no cambian el recuento. El saldo presupuestario del año base sí: un déficit primario del 2% resta 14 casos.
Con una ganancia de productividad del 25% no se preserva ningún caso, porque el presupuesto empieza sin margen y la deuda llega al tope. Con una ganancia del 100% se preservan menos casos que con el 50% por la caída de precios frente a alquileres e hipotecas nominales, no por el presupuesto.
Pasos anteriores del registro
Paso 268 — Un gobierno que devuelve los superávits
Sustituido en el paso 281
Con la regla anterior, un gobierno que recaudaba más de lo que gastaba pagaba su deuda y luego atesoraba efectivo. La demanda de los hogares caía y la producción no vendida se convertía en inversión que las empresas debían financiar. Cuando el superávit se devuelve a los hogares, los 432 casos llegan al final, ninguno necesita crédito y los casos en que se preserva el consumo de los desplazados suben de 134 a 211.
El racionamiento simétrico, en el que también se recorta el gasto existente, eleva el número a 244, pero en 187 casos el gasto público cae a cerca del 57% de su nivel. Cuando el alcance del impuesto se fija como nivel del año base y no como recorte gradual, la mitad del alcance preserva 99 casos y no 64: cerca del 40% de su efecto venía del recorte gradual.
Paso 267 — Adónde va la ganancia de productividad con las nuevas reglas de cierre
Sustituido por el paso 272
Con precios estables da igual que la ganancia de productividad vaya a salarios o se quede en beneficios: 49 frente a 50 de 144 casos en que se preserva el consumo de los desplazados. El daño de trasladar la ganancia a precios es un efecto de deflación, no un canal fiscal. La pérdida adicional de los inquilinos también desaparece cuando el nivel de precios es estable.
La caída del margen para prestaciones, que parecía del 14%, es medio punto de producción. La mayor parte es interés: la deuda existente es nominal y, cuando bajan los precios, cuesta más en términos reales. Los ingresos apenas cambian.
Paso 266 — Empresas que retienen beneficios y pagan por el crédito
Sustituido en el paso 281
En el paso 248 las empresas repartían todo el beneficio y se endeudaban sin límite al 3%. La mitad de los casos en que los desplazados conservaban su consumo dependía de ese crédito. Aquí las empresas deducen depreciación e intereses, retienen beneficios, se endeudan hasta el 50% de la producción a un tipo creciente y la acción se valora por el capital. Los casos en que se preserva el consumo bajan de 217 a 134 de 432, y 85 de ellos no necesitan crédito alguno.
Una descomposición de Shapley de la brecha con el control muestra que el componente principal es el racionamiento de la prestación cuando el tope de deuda se aplica (44 de 60 puntos). La compensación contra dividendos solo añade 12 puntos: la mayor parte de su peso anterior venía de un rendimiento del dividendo excesivo. Los 93 fallos ocurren cuando el gobierno acumula superávits que no gasta; el paso 268 lo aborda.
Paso 251 — Inferencia, ponderación y pruebas placebo para la parte empírica
Sustituido por el paso 270
La estimación sin ponderar (β = −0,545) sigue sin ser significativa con agrupación por país y con wild bootstrap (p = 0,39). Ponderada por empleo, se duplica y se vuelve significativa (p = 0,016), pero una prueba placebo muestra una asociación del mismo tamaño un año antes, antes de que subiera la adopción. Por eso no puede leerse como un efecto de la IA.
En Israel, el riesgo relativo de los administrativos solo en 2024 es 1,42, por encima de 2017–2018. El promedio 2023–2024 lo ocultaba.
Paso 250 — De qué está hecha la brecha con la trayectoria de control
Sustituido por el paso 266
La brecha relativa de los desplazados proviene sobre todo del diseño de la prestación: se raciona cuando se agota el presupuesto y se reduce séquel por séquel por los dividendos de los propios ahorros de los desplazados, un impuesto marginal del 100% sobre sus rentas del capital. Sin ambos elementos, los desplazados terminan por encima de la trayectoria de control en el 75% de los casos.
Un control sin cambio de política apenas altera el panorama. La cuadrícula tiene 432 casos distintos, no 576: el alquiler no cambia en el escenario de tensión, así que 144 celdas están duplicadas.
Paso 249 — Un año base israelí, con impuestos sobre la producción
Sustituido por el paso 269
En pasos anteriores el impuesto de sociedades de Israel entraba como un descenso gradual desde un año base no israelí mientras el gasto se mantenía fijo. En la práctica es un recorte de ingresos de unos 6 puntos del producto, y el IVA quedaba fuera. Aquí el propio año base es israelí, con impuestos sobre la producción (11,3% del PIB).
Buena parte de la conclusión «primero la financiación» provenía del descenso gradual: las paradas por falta de efectivo público bajan de 101 a 32 de 144. Con los cierres del paso 248, los desplazados mantienen su consumo en el 57% de los casos israelíes. El problema persiste cuando la ganancia de productividad es pequeña (0 de 48).
Paso 248 — Cierres: el gobierno se endeuda, las empresas toman crédito
Sustituido por el paso 268
En la cuadrícula original el gobierno no puede endeudarse y una empresa sin efectivo se detiene, por lo que solo se completan 202 de 576 trayectorias. Cuando el gobierno puede endeudarse hasta el 90% del producto y las empresas tomar crédito bancario, se completan las 576, y los desplazados mantienen su consumo en el 52% de ellas.
La mayoría de los patrones se mantienen: el traspaso completo a precios, el bajo alcance fiscal sobre los beneficios y la propiedad concentrada del capital perjudican a los desplazados. La productividad se invierte: con los cierres, más productividad ayuda. En el 90% de las comparaciones con la trayectoria de control, los desplazados terminan por debajo.
Paso 247 — Adónde va la ganancia de productividad: precios, salarios o beneficios
Sustituido por el paso 272
En el modelo el salario nominal es fijo, así que el traspaso a precios baja el propio nivel de precios (deflación). Cuando la ganancia de productividad va a los salarios y el nivel de precios es estable, la brecha entre inquilinos y propietarios se reduce de 33 puntos a 9. El daño a los inquilinos proviene sobre todo de la deflación.
El canal fiscal no depende de la deflación: incluso cuando la ganancia va a los salarios, los desplazados mantienen su consumo con menos frecuencia (27%) que cuando queda en beneficios gravados (47%).
Pasos 231–233 — Israel: los hogares según la encuesta de gastos
Según la Encuesta de Gastos de los Hogares 2021 de la CBS, los hogares gastan en consumo (excepto vivienda) cerca del 76% del ingreso que queda tras la vivienda, no el 90% del modelo. Esto cambia los resultados: se completan menos trayectorias (123 de 576 en lugar de 207), sobre todo porque las empresas ingresan menos. Con el impuesto de sociedades de Israel, ambas cohortes desplazadas mantuvieron su consumo en 9 de 144 trayectorias en lugar de 22.
La proporción de propietarios con hipoteca (cerca del 37%, estimada) casi no cambia nada. La tenencia de vivienda de los trabajadores de ocupaciones expuestas no se publica; por decil, la preservación con traspaso completo sube del 15% en el decil inferior al 30% en el superior. Ubicar a esos trabajadores en deciles requiere microdatos de la sala de investigación de la CBS.
Paso 230 — Israel: calibración del núcleo macro
La participación del trabajo en la producción, el impuesto sobre la renta del trabajo, la deuda pública y los intereses se fijaron con datos de Israel (OCDE, OIT, FMI, Banco Mundial). El panorama apenas cambia: con el impuesto de sociedades de Israel, solo duplicar la productividad sigue permitiendo completar trayectorias (43 de 144, en 22 se mantiene el consumo). El dato sensible es la participación del trabajo: medida solo sobre asalariados, las trayectorias completadas se reducen a la mitad.
Paso 205F — Israel: impuesto de sociedades
Con los valores de Israel (23%, cerca del 3,9% del producto) la recaudación queda por debajo de la esquina más baja de la cuadrícula. Las trayectorias solo se completan cuando la productividad se duplica (44 de 144); en todas las demás el gobierno no puede financiar en efectivo sus compromisos existentes.
Paso 205 — Israel: calibración parcial de la vivienda
Composición de tenencia, carga del alquiler y de la hipoteca según datos de Israel. Para el hogar promedio, la tasa de preservación con traspaso completo se mantiene en 26,4%, como en la cuadrícula sin calibrar. En el decil inferior baja al 15,3%, y vincular la prestación al costo de la vivienda la eleva al 34,0%. Incluso cuando el alquiler baja con los precios, la penalización de los inquilinos se reduce pero no desaparece. Cuando el alquiler sube con las prestaciones, se agrava.
Paso 204 — Israel: los desempleados por ocupación, 2023–2024
La sobrerrepresentación de los empleados administrativos en el desempleo no aumentó tras las herramientas de AI generativa (riesgo relativo 1,34). La proporción de profesionales entre los desempleados subió al 27 % en 2024.
Paso 203 — Una prestación como proporción fija del producto
Las cifras de esta ficha proceden de una versión anterior del modelo; las sustituyó la especificación central del paso 281.
Los trabajadores desplazados alcanzaron la trayectoria de control en 18 de 42 comparaciones, solo cuando el presupuesto tenía holgura. En el pico del desempleo el presupuesto se agotó en los 42.
Paso 201 — Israel: exposición de los desempleados a la AI, 2017–2022
Los datos de esta ficha se actualizaron hasta 2024 en el paso 204.
Los empleados administrativos, el grupo más expuesto, estaban sobrerrepresentados en el desempleo incluso antes de las herramientas de AI generativa (riesgo relativo 1,35 y luego 1,60).
Paso 200 — Indexación de la prestación al costo de la vivienda
Corrige el perjuicio a los inquilinos cuando hay margen presupuestario (64 de 64), pero los inquilinos con traslado total siguen en 2 de 18.
Paso 199 — Israel: qué se puede probar con datos de población activa
Un mapeo de los indicadores disponibles para Israel y de lo que falta para una prueba por ocupación.
Paso 198 — El mecanismo: por qué el traslado total a los precios reduce la preservación
Pagos nominales de vivienda frente a una prestación indexada a los bienes, y una base impositiva que se reduce con los precios.
Paso 196 — Diagnósticos para el capítulo de resultados
Las cifras de esta ficha proceden de una versión anterior del modelo; las sustituyó la especificación central del paso 281.
Sensibilidad al umbral del 90 % y tamaño de la brecha respecto al control en los 42 casos.
Paso 195 — Europa: pruebas de robustez de la adopción de AI
El signo es negativo en las 54 pruebas, y ninguna es significativa al 5 %.
Las entradas anteriores del registro de investigación y las herramientas archivadas a continuación solo están en hebreo.
שלב 131 — הרחבת נתונים רשמיים לכיול
נבנתה תשתית לאיסוף ואימות סדרות תוצר, תעסוקה, תוצר לעובד ומדד מחירים מתוך World Bank WDI, עבור ישראל וארבע מדינות השוואה בשנים 2015–2024.
תוצאות משיכה מאומתות: 20 מתוך 20 סדרות נמשכו בהצלחה, עם 200 תצפיות לשנים 2015–2024 וללא שגיאות משיכה מדווחות. נתוני שכר עדיין חסרים. תוצר לעובד אינו אומדן להשפעת אוטומציה, ויחס תעסוקה לאוכלוסייה אינו שיעור אבטלה.
לא עודכנו פרמטרים מבניים במודל; נתוני המקור כפופים לעדכונים ולבדיקות השוואתיות נוספות.
שלב 130 — בדיקת כשירות נתונים לכיול אמפירי
נבדקות תשע תצפיות מדווחות ומעוגלות של הכנסות ממס חברות ביחס לתוצר בישראל, ממספר מהדורות OECD. הנתונים אינם רציפים ואינם מזהים שיעור מס אפקטיבי או השפעה סיבתית של אוטומציה.
תוצאות בדיקה מאומתות: ממוצע מס חברות ביחס לתוצר במדגם: 3.23%; חציון: 3.20%; טווח: 2.60%–4.30%; טווח ממוצעים בהשמטת תצפית אחת: 3.10%–3.31%. אלה מדדים תיאוריים מתשע תצפיות מעוגלות, לא שיעור מס אפקטיבי ולא כיול מבני.
לא עודכנו פרמטרים במודל. חסרים נתונים רציפים ומאומתים ושיטת זיהוי לפני כיול אמפירי.
שלב 129 — רגישות לתמחור מניות ולהשקעות
הניסוי משווה ארבע שיטות לתמחור מניות, שלוש תוכניות השקעה, ארבע גמישויות הון, שלוש רצפות צריכה וחמישה שיעורי שימור רווחים — 720 מסלולים, ללא כיול אמפירי.
תוצאות מאומתות: מתוך 144 מסלולים לכל שיעור שימור, הושלמו 132 ללא שימור, 120 בכל אחת מחלופות 25%, 50% ו־75%, ו־90 בשימור מלא. מספר ההצלחות המחקריות היה 132, 93, 69, 48 ו־18 בהתאמה.
בשיטת תמחור לפי מכפיל דיבידנדים, שימור מלא הביא למחיר מניה מחושב של אפס ול־36 עצירות. זהו מאפיין של כלל התמחור במודל, לא הוכחה לחדלות פירעון. הניסוי אינו מכויל ואינו מזהה סיבתיות.
שלב 128 — השוואת תזרימי מזומנים בשנים משותפות
המחקר משווה 1,296 זוגות תרחישים תואמים בארבע חלופות שימור רווחים, תוך שימוש רק בשנים שבהן שתי החלופות השלימו את הפעולות החשבונאיות. פירוק השינוי ביתרת המזומנים: יתרת פתיחה, רווחים נשמרים, גיוס הון נטו והוצאות השקעה.
ממצאים מאומתים: בכל חלופת שימור רווחים, 27 תרחישים עברו מהשלמה לכשל ולא נצפה מעבר הפוך. ב־27 המסלולים הללו, ממוצע הירידה ביתרת המזומנים בשנת הפעילות המשותפת האחרונה הוא 15.30, 14.21, 22.00 ו־21.11 יחידות מודל עבור שימור 25%, 50%, 75% ו־100% בהתאמה. תוספת הרווחים הנשמרים לא קיזזה את גידול ההשקעות ואת השינוי ביתרת הפתיחה ובגיוס ההון.
זהו פירוק חשבונאי מותנה במסלולים, לא זיהוי סיבתי או תחזית מכוילת. פירוט מלא בדוח.
שלב 127 — השוואת תרחישים תואמים
הניסוי משווה כל אחת מארבע חלופות שימור הרווחים מול תרחיש 0% בעל אותם פרמטרים. רק כישלונות שהתרחשו באותה שנה ניתנים להשוואת תזרימי שנת הכשל; יתר המקרים מדווחים בנפרד.
מטרת המחקר: לפרק את השינוי ביתרת המזומנים לרווחים נשמרים, גיוס הון ממשקי בית והשקעה, בלי לבלבל בין זהות חשבונאית להוכחה סיבתית. הניסוי אינו מכויל אמפירית.
תוצאות הניסוי: בכל אחת מחלופות שימור הרווחים, 27 תרחישים שהושלמו ללא שימור נכשלו עם שימור; לא נמצא מעבר מכישלון להצלחה. מספר ההצלחות שאבדו לפי תנאי המחקר: 57 בשימור 25%, 96 בשימור 50%, 156 בשימור 75% ו־213 בשימור 100%.
לא נמצאו זוגות כושלים שנעצרו באותה שנה, ולכן לא חושבה השוואת תזרים לשנת הכשל. אין לפרש את תוצאת האפס כהיעדר השפעה. הניסוי אינו מכויל אמפירית.
שלב 126 — פירוק תזרים המזומנים בשנת הכשל
נרשמו התזרימים המתוכננים שנדחו בכל 243 העצירות, כולל יתרת פתיחה, רווחים שנשמרו, גיוס מניות נטו והשקעות. הסכומים להלן הם סכומי פערי מזומנים בתרחישים שנכשלו, ביחידות המודל — לא הפסדים שהתממשו.
| שימור רווחים | מסלולים שנכשלו | סכום פערי מזומנים |
|---|---|---|
| 0% | 27 | 302.97 |
| 25% | 54 | 220.20 |
| 50% | 54 | 349.23 |
| 75% | 54 | 768.84 |
| 100% | 54 | 606.70 |
קבוצות המסלולים שנכשלו שונות בין החלופות, ולכן אין להסיק מסכומים אלה ששיעור שימור מסוים עדיף. נדרשת השוואה של תרחישים תואמים.
שלב 125 — אבחון גורמי הכשל
נבדקו 1,620 מסלולי תרחישים. כל 243 העצירות שנבדקו הופעלו בשל יתרת מזומנים שלילית בחברות, ללא כשל מקביל במגבלות ההון הריאלי או פדיון המניות. שיעור השימור 0% הניב 27 עצירות, וכל אחת מחלופות 25%–100% הניבה 54.
הזיהוי הוא של תנאי העצירה הישיר במודל; הוא אינו מוכיח מה גרם לשינוי בתזרים. תרחישים אינם תצפיות אמפיריות או הסתברויות.
שלב 124 — מימון השקעות באמצעות שימור רווחים
ניסוי תרחישים תיאורטי שאינו מכויל לנתוני אמת. נבחנו 1,620 מסלולים, 324 לכל שיעור שימור רווחים. התוצאות אינן הסתברויות ואינן תחזית.
| רווחים נשמרים | הושלמו | עמדו בתנאים | נכשלו |
|---|---|---|---|
| 0% | 297 | 267 | 27 |
| 25% | 270 | 210 | 54 |
| 50% | 270 | 171 | 54 |
| 75% | 270 | 111 | 54 |
| 100% | 270 | 54 | 54 |
ממצא: במודל הנוכחי שימור רווחים לבדו לא פתר את מגבלת המימון, והפחית את מספר המסלולים שעמדו ברצפת הצריכה ובתנאי המימון. מנגנון הכשל המשולב עדיין דורש פירוק נוסף (שלב 125).
שלב 123: השקעה תחת מגבלת משאבים ומימון
הגבלת ההשקעה היצרנית לסחורות הזמינות מאפשרת ל־13 מסלולים נוספים להשלים את התקופה: 297 מתוך 324. עשרה מהם עומדים גם בדרישות ההעברות ורצפת הצריכה; מספר ההצלחות המותנות עולה ל־267. 27 כשלי המימון בחברות נשארים, גם בביקורת ללא תוספת צריכה.
המחיר הוא פחות הון יצרני: 1.15–24.09 יחידות ריאליות ביחס לתוכנית השקעה על אותו מסלול תפוקה. בכל המקרים שבהם הכלל פעיל, התפוקה אינה מגיבה להון לפי הנחת התרחיש; לכן אין כאן הוכחה להיעדר מחיר עתידי בהכנסה. הביקורת המקורית נעצרת לפני הקיצוץ הראשון, ואין השוואת הכנסה תקפה לשנת הסיום.
המלאי נכלל בצורכי המימון; לא נוסף כסף או אשראי. תוצאות מודל מותנות, ללא כיול אמפירי.
שלב 122 · מה עצר את המסלולים?
מחסור בסחורות וחוסר מימון הם שני מנגנונים שונים
שוחזרו חשבונות שנת הכשל בכל 40 המסלולים שנעצרו. ב־13 מקרים יעד ההשקעה והצריכה דורשים יותר סחורות מהייצור והמלאי, אף שלחברות נותר מזומן חיובי.
ב־27 מקרי המזומן אין מס או תוספת צריכה בפועל, והביקורת נכשלת באותו אופן. ההשקעה דורשת כ־25.89 יחידות לעומת מזומן וגיוס הון של כ־14.67 — פער מימון של כ־11.22.
זהו אבחון חשבונאי, ללא שינוי מסלולים או הזרמת מימון. הפערים תלויים בכללי המודל ואינם מוכיחים מגבלת ייצור או אשראי בעולם האמיתי. 27 תוויות המקרים משחזרות כאן אותו מסלול ביקורת, ולא ראיות עצמאיות נגד העברות.
חשבונות הכשל, ההשוואה לביקורת והמגבלות · כל 40 האבחונים והחשבונות התואמים
שלב 121 · רגישות להון ולכלל ההשקעה
מימון רצפת צריכה אינו מספיק להשלמת כל מסלול ייצור
נבדקו 324 מסלולים בארבע רגישויות תוצר להון ובשלושה כללי השקעה. 257 עברו את הבדיקות המלאות: ב־149 שולמה תוספת, וב־108 לא נדרשה תוספת. 27 הושלמו עם צורך לא ממומן ו־40 נעצרו.
13 מסלולים דרשו מלאי שלילי ו־27 נעצרו במגבלת מזומן של החברות. בבדיקת הרגישות הגבוהה וכלל השארית גם הביקורת נכשלת, ולכן התוצאות אינן מסווגות כהשוואה מוצלחת.
בחלופות ההשקעה המתוכננת, הפער בין השקעה כוללת להשקעה בהון יצרני נרשם במלאי. זהויות המזומן והמשאבים נבדקות בנפרד. זו בדיקת הנחות שנתית ללא כיול אמפירי, לא הסתברויות להצלחה או לכשל בעולם האמיתי.
כללי ההשקעה, טבלת הרגישות וכשלי המסלול · כל הביקורות, המסלולים והמלאים
שלב 120 · תוספת לפי הפער בפועל
אין פער — אין מס לתוספת ואין תשלום נוסף
נבדקו 54 זוגות מסלולים שנתיים. 45 מסלולים עם הכלל המותאם עברו את בדיקות המימון והצריכה, לעומת 18 עם לוח קבוע. במצב המשוב ההוני הביקורת כבר עומדת בספים, והכלל החדש משחזר אותה ללא מס או מענק נוסף.
בכל שנה מחושבת הבקשה הקטנה שמכסה גם את פער ההכנסה לצריכה וגם את מגבלת המשאבים. התשלום בפועל מוגבל למס שנגבה מדיבידנדים ולמזומן המשלם.
זהו מענק שנתי מוגבל מימון, לא הבטחה לקצבה: צורך שלא מומן נשמר בתוצאות ואינו הופך לחוב תשלום עתידי. ההשוואה ללוח הקבוע כוללת גם הבדל זה. אין כאן אימות תזמון חודשי או כיול אמפירי.
כלל הבקשה, תוצאות והבדלי ההתחייבות · כל הזוגות, המימון והצורך שלא נסגר
שלב 119 · חיבור שנתי לחברות ולהון
החלוקה מחדש משנה השקעה ודיבידנדים עתידיים
נבדקו 54 מסלולים שנתיים עם מס, תוספות צריכה והחלטות השקעה מחושבות מחדש. כולם הושלמו; 18 עברו את בדיקות הגבייה, התשלום והצריכה. בביקורת עם המשוב ההוני הספים כבר מתקיימים, ולכן אין לייחס לתוספות את עצם שימורם.
בדוגמה של סף 90%, תקרה של 10% ותגובה למס של 0.5, ההון בסוף התקופה נמוך בכ־3.17% והדיבידנדים בכ־1.47% לעומת ביקורת תואמת. שינוי הנחת התגובה יכול להפוך את כיוון התוצאה.
זהו חיבור שנתי: אין בו אימות תזמון חודשי. ההשקעה נקבעת כשארית התוצר, רגישות ההון היא הנחת מודל, ואין כיול אמפירי או שיווי משקל מלא.
הצעד הבא: לגזור תוספת מהפער שנוצר בפועל בכל מצב שנתי, במקום לכפות לוח תשלומים קבוע גם כאשר אינו נחוץ לסף.
מנגנון המשוב, ההשוואות והמגבלות · כל המסלולים והביקורות השנתיות
שלב 118 · מימון מהכנסה שוטפת
הגבלת בסיס הגבייה משנה את מרווח המימון
נבדקו 324 מקרים בשלושה בסיסי הכנסה וארבע תקרות גבייה. 111 עמדו בבדיקות הגבייה, התשלום והצריכה; 213 נכשלו. ללא הפחתת הכנסה, תקרה של 5% אינה מספיקה ואילו 10% מספיקה למקרים שנבדקו.
כל בסיסי הגבייה מוציאים תקבולי קרן ויתרות מזומן. אלו תקרות ניסוי על תקבולים שוטפים, לא שיעורי מס מומלצים או בסיסי מס משפטיים. המימון נבדק לתוספת בלבד, ללא משוב מקרו.
כ־81% מההכנסה השוטפת המצטברת של בעלי ההון בתרחיש המקורי הם דיבידנדים. הצעד הבא הוא לבדוק כיצד המס וההעברות משפיעים על השקעה, מזומן החברות ודיבידנדים עתידיים.
שלב 117 · מבחן לחץ למימון התוספת
נמצא גבול כשל — והוא תלוי בבסיס המשאבים שבמודל
נבדקו 1,404 מקרי לחץ ו־156 ביקורות תואמות. 1,008 מקרים עמדו בגבייה בזמן, בתשלום התוספות ובספי הצריכה החודשיים והשנתיים; 396 נכשלו ונשארו בתוצאות.
בסף 90%, נקודת ההכנסה הנמוכה ביותר שעברה ברשת היא 4.5% מרכיב ההכנסה שהופחת; 4% נכשלו. בספים 95% ו־100%, נקודות המעבר שנבדקו הן 5.5% ו־6.5%.
אלו נקודות בדיקה במודל, לא אומדן לעמידות כלכלה במציאות. ריבית פרטית ופדיון אג״ח לא הופחתו, הכנסות המקבלים נשארו קבועות, ואין משוב תוצר. רצפות הצריכה וסכומי התוספת נשארו ללא שינוי לאורך מבחן הלחץ.
הצעד הבא: להפריד הכנסה שוטפת של משלם המס מתקבולי קרן ולבדוק מס המוגבל לבסיס הכנסה מוגדר.
שלב 116 · מס והעברה במזומן בפועל
גבייה חודשית מממנת את תוספת הצריכה בתרחיש שנבדק
נבדקו 27 מקרים: שלושה ספי צריכה, שלוש הנחות לתגובת בעלי ההון למס ושלושה מועדי גבייה. בתשעת מקרי הגבייה החודשית התוספות שולמו בזמן ושתי קבוצות מאבדי העבודה עמדו בספי הצריכה השנתיים והחודשיים.
ב־18 מקרי הגבייה הרבעונית או בדצמבר הסף השנתי התקיים, אך היו פיגורי העברה וחודשים מתחת לסף החודשי. הקופה מתחילה ללא מזומן ואינה מקבלת אשראי או השלמה חיצונית.
בסף 90% ובהנחת תגובה של 0.5, צריכת בעלי ההון המצטברת ירדה בכ־1.97% לעומת הביקורת. המימון מאומת לתוספת בלבד: ההכנסות, המחירים ותוכניות ההשקעה הבסיסיות עדיין קבועים, ואין כיול אמפירי או אימות תקציב ממשלתי מלא.
כללי הגבייה, תזמון, עלות ומגבלות · כל 27 המקרים וחשבונות התוספת
שלב 115 · כמה משאבים חסרים?
סגירת פער הצריכה מחייבת תוספת משאבים
לספים של 90%, 95% ו־100% מצריכת שנת הביקורת הראשונה, תוספת ההכנסה הנומינלית המחושבת מגיעה בשיא לכ־2.21%, 2.55% ו־2.90% מתוצר המודל. שלושת השיאים בשנה 10.
זהו חישוב צורך סטטי לפי כלל ההוצאה הקיים של 90% מההכנסה. אין עדיין העברה נוספת בסימולציה או מקור מימון מאומת. שנת הביקורת הראשונה אינה נקודת ייחוס מלפני האוטומציה.
החישוב מפריד בין ערך הצריכה החסרה לבין ההכנסה הדרושה כדי לממנה לפי כלל המודל. הצעד הבא הוא ניסוי חודשי עם משלם מס מפורש, העברה ממוקדת ובדיקת הרצפה לאחר תגובת משקי הבית.
שלב 114 · פירוק הירידה בצריכה
אובדן השכר גדול מהפיצוי בתרחיש הביקורת
בנקודת השפל, בשנה 10, הצריכה הריאלית היא 64.12% ו־50.67% משנת הביקורת הראשונה בשתי קבוצות מאבדי העבודה. העברות, דיבידנדים וירידת מחירים מקזזים חלק מאובדן השכר, אך אינם משלימים אותו.
בביקורת אין מחסור מזומן לצריכה המתוכננת בשתי הקבוצות. הצריכה יורדת לפי כלל ההוצאה מתוך ההכנסה. זהו פירוק חשבונאי מדויק של התרחיש, ללא הסקה סיבתית או כיול אמפירי.
שירות הקרן נרשם כהעברת נכס ואינו מופחת שוב מההכנסה. השינוי בתחזוקה הנומינלית הוא אפס; השפעת המחירים על הנטל הריאלי נשמרת בפירוק.
הצעד הבא: לחשב את הפער מסף צריכה מוצהר ואת המשאבים הדרושים, לפני בחינת העברה נוספת עם מימון מפורש.
הפירוק, טבלת התרומות והמגבלות · רכיבים שנתיים וזהויות חשבונאיות
שלב 113 · גבולות שימור כוח הקנייה
השוואה לביקורת אינה שימור רמת הצריכה
נבדקו 126 מקרי מיסוי ו־42 ביקורות תואמות, ב־21 ערכי תגובה מוצהרים למס. 15 מקרים נכשלו בלוח הגבייה הנדרש ונשארו גלויים בנפרד.
גם בביקורת, הצריכה השנתית המינימלית של קבוצות מאבדי העבודה מגיעה ל־64.12% ול־50.67% מצריכת שנת הביקורת הראשונה. אף מקרה שנבדק אינו שומר בכל שנה על 90% מהעוגן הזה בשתי הקבוצות. שנת הביקורת הראשונה אינה נקודת ייחוס מלפני האוטומציה.
בגבייה רבעונית ובמיסוי קבוצות מאבדי העבודה, סף 99% מהביקורת מתקיים במצטבר עד תגובה של 0.25, אך בכל שנה רק עד 0.10, מבין נקודות הרשת שנבדקו. אלו תוצאות מותנות במודל, ללא כיול אמפירי או משוב מקרו מלא.
הצעד הבא: לפרק את הירידה בביקורת להכנסה והעברות, מחירים, שירות חוב והוצאות תחזוקה.
שלב 112 · בדיקת התאמה למודל
הושלמה בדיקת מקור המס לבעלי בתים
אומתו יחידות האומדן, אופק הזמן ואי־הוודאות. מדד הרכב אינו מדידה ישירה של כלל הצריכה, ולכן לא שונו פרמטרים או טווחי הרגישות.
הצעד הבא: לחשב גבולות מותנים לשימור כוח הקנייה של מאבדי העבודה תחת הנחות תגובה שונות למס, ולסמן בנפרד כשלי מימון ופגיעה בצריכה.
שלב 111 · ראיות אמפיריות לתגובת צריכה למס
מה המחקרים מאפשרים לכייל?
נבדקו ארבעה מקורות ראשוניים: סקרי מס שכר, עסקאות סביב תשלומי מס, ונתונים מנהליים של בעלי בתים. המדדים והאופקים שונים, ולכן לא אוחדו למקדם אחד.
שער הכיול נותר סגור: כוונת הוצאה, שיעור משיבים ומדד רכישות רכב אינם מקדם תגובה לצריכה הכוללת. כל פרמטרי המודל ותרחישי הרגישות של שלב 110 נשארו ללא שינוי.
התרומה לתזה היא הגדרה מדויקת יותר של אי־הוודאות במימון ההעברות. הצעד הבא הוא בדיקת הזיהוי, יחידות האומדן ואי־הוודאות במחקר בעלי הבתים, לפני החלטה על התאמה למודל.
שלב 110 — ההשוואה תלויה בתגובת הצריכה למס
נבדקו 48 מקרים בשישה פרופילים מוצהרים של תגובה למס. כלל ההכנסה הבסיסי של 90% נשמר, ולכל חלוקת מס הותאמה ביקורת עם אותן הנחות. מקדמי התגובה הם הנחות רגישות, לא אומדנים אמפיריים.
כאשר תגובת בעלי ההון למס נמוכה, מיסוי שלהם גורר ירידה מצרפית קטנה יותר. בהנחת תגובה הפוכה, סדר ההשוואה בין חלוקות המס מתהפך. בשלושה ממקרי מיסוי משקי הבית לא נתמך לוח הגבייה הממומן, והם הוצאו מההשוואה המותנית במימון מלא.
11 בדיקות חדשות עברו לצד 61 הקודמות. התוצאה אינה מזהה מדיניות מיטבית: היא מראה מדוע נדרש עוגן אמפירי לתגובות למס. המחירים, ההכנסות החיצוניות והדיבידנדים עדיין קבועים, ואין משוב מקרו מלא.
פרופילי התגובה, היפוך ההשוואה ושער הגבייה · סיכומי 48 המקרים וחותמות המקור
שלב 109 — מי משלם על מימון הכרית?
המס שמממן את הריבית הוקצה לארבע קבוצות משקי הבית: לבעלי ההון בלבד, לפי נפש, או לשתי הקבוצות החשופות לאובדן עבודה. הגבייה ירדה ממזומן הקבוצות עצמן, ללא השלמה ממשלם מס חיצוני. בכל שמונה החלופות שנבדקו, לרבות הביקורות, סכום הגבייה ולוח התשלומים נתמכו.
בחלופת הגבייה בדצמבר, חלוקה לפי נפש הפחיתה את הצריכה הריאלית המצטברת ב־2.84% בקבוצה ללא חוב אישי וב־3.98% בקבוצה עם חוב, לעומת ביקורת עם מימון חיצוני. הטלת מלוא המס על בעלי ההון הפחיתה את צריכתם ב־2.25%. אלה תוצאות של 20 שנות מודל, לא אומדנים אמפיריים.
11 בדיקות חדשות עברו לצד 50 הקודמות. כלל הצריכה המשותף של 90% יוצר כמעט אותה הפחתה מצרפית בכל חלוקת מס. הפער היחסי בין קבוצות החוב אינו מוכיח השפעה סיבתית של החוב. המחירים וההכנסות החיצוניות עדיין קבועים, וטרם בוצע שילוב מקרו מלא.
חלוקת המס, גבייה, צריכה וגבולות ההסקה · תוצאות הקבוצות וחותמות המקור
שלב 108 — כרית מזומן צריכה גם לממן את הריבית
נבדקה כרית ממשלתית שממומנת בהלוואה ממלווה מפורש, עם ריבית חודשית וקרן שמגיעה לפירעון בסוף התקופה. מקורות המזומן ההתחלתיים של המלווה ושל משלמי המסים זהים בכל שמונה החלופות.
בגבייה רבעונית, ללא כרית נרשמו 160 חודשי פיגור. כרית בעלות אפס מנעה אותם; עם ריבית שנתית של 4% וללא מקור לעלותה נותרו 107 חודשי פיגור וקרן שלא נפרעה. כרית מעט גדולה יותר, עם תוספת מס שמממנת את הריבית, מנעה פיגורים ואפשרה פירעון מלא. הריבית היא הנחת ניסוי.
12 בדיקות חדשות עברו לצד 38 הבדיקות הקודמות. ההכנסות והמחירים עדיין קבועים: העלות לממשלה נרשמת, אך השפעת המס הנוסף על צריכת משלמיו טרם נבחנה. אין כיול אמפירי או הוכחת קיימות.
מימון הכרית, עלות המס, פירעון הקרן וגבולות התוצאה · שמונה החלופות וחותמות המקור
שלב 107 — איזון שנתי אינו מבטיח תשלום בזמן
קופת ההעברות ששמורה מראש הוחלפה בגביית מסים מתוזמנת ובהתחשבנות על הוצאות ממשלה, ריבית, קצבאות ופירעון אג״ח. בשש חלופות תזמון שוחזרו החשבונות הממשלתיים בסופי השנים, ללא אשראי ממשלתי חדש.
בגבייה רבעונית וקצבאות חודשיות נוצרו פיגורי תשלום ב־160 מתוך 240 חודשים, אך הקבוצה שנבדקה מימנה את צריכתה המתוכננת מהמזומן שברשותה. בגבייה רק בדצמבר ובקצבאות חודשיות נרשמו 220 חודשי פיגור ו־11 חודשי מחסור לצריכה. פיגור בקצבה ומחסור לצריכה הם מדדים נפרדים.
12 בדיקות חדשות עברו. מועדי הגבייה וסדר הקדימויות הם הנחות ניסוי; ההכנסות והמחירים נשארים קבועים. אין עדיין משוב חברות, אומדן אמפירי או הוכחת קיימות של הקצבאות.
גבייה, פיגורים, התאמת התקציב ומגבלות הניסוי · תוצאות שש החלופות וחותמות המקור
שלב 106 — חיבור ראשון למסלול השנתי
מומשה התאמה חודשית לקבוצת מאבדי העבודה ללא חוב אישי, בתרחיש דירה ללא משכנתה ובמסלול ברירת המחדל. פריסה חודשית אחידה משחזרת את הצריכה, המזומן והחזקות המניות בסופי השנים. 11 בדיקות חדשות עברו לצד 15 בדיקות הרכיב החודשי.
באותו תקציב העברות שנתי, תשלום בדצמבר יוצר מחסור ביחס לצריכה המתוכננת ב־11 מתוך 240 חודשים; באותה פריסה ועם אפס מזומן התחלתי נרשמו 39 חודשים כאלה. מספר החודשים מתחת ל־90% מצריכת הייחוס הוא מדד נפרד.
זו בדיקת תזמון מותנית: ההכנסות, המחירים והצריכה הרצויה נשארים קבועים, ומימון ההעברות שמור מראש. אין עדיין התאמה חודשית לקופת הממשלה ולתזרים החברות המקוריים, כיול אמפירי או שילוב משוב מקרו.
התאמת החשבונות, התוצאות ומגבלות הניסוי · תוצאות שנתיות, חודשי מחסור וחותמות מקור
שלב 105 — תזמון התשלום משנה את הצריכה האפשרית
מומש רכיב חשבונאות חודשי נפרד עם העברות ממומנות, מגבלת מזומן, שירות חוב וצד נגדי לכל תשלום. 15 בדיקות אוטומטיות עברו, לרבות מעבר מדצמבר לינואר וצבירת פיגורי ריבית ללא יצירת מזומן.
בדוגמה סינתטית, העברה של 120 בינואר מאפשרת לממן צריכה בסיסית של 10 בכל חודש. אותו סכום שמתקבל רק בדצמבר מממן 10 באותה שנה, ו־110 נשארים במזומן; הצורך שלא מומן בחודשים הקודמים אינו נעלם בסיכום שנתי. זו הדגמת תזמון בלבד, ללא אומדן אמפירי.
הרכיב טרם שולב במודל המקרו. פרמטרי התגובה הם הנחות בדיקה, ומיפוי הדיור, הנכסים והמקורות עדיין פתוח.
כללי הרכיב, התוצאות ומגבלותיהן · תזרימים חודשיים וחשבונות נגדיים
שלב 104 — מהעברה ממומנת לצריכה בפועל
הוגדר מפרט לחיבור תגובת צריכה חודשית לחשבונות השנתיים: מועדי קבלה, מגבלות מזומן, חיסכון, שירות חוב ומעבר בין שנים. ביקורת הקוד מראה שחלוקה של סכום שנתי ל־12 אינה מספיקה, ושיש למנוע ספירה כפולה של העברות שכבר נכללות בהכנסה.
מסלול הגישה הנוכחי לנתונים נסגר בעקבות תשובת ספק שדווחה לחוקר. אין נתוני משתתפים או כיול חדש. השלב הבא הוא בדיקת חשבונות חודשיים בנתונים סינתטיים, ובהמשך בחינת התאמה של מקורות ציבוריים.
מפרט המדידה, ביקורת הקוד וחלופות הנתונים · כללי החשבונאות ותנאי הבדיקה
שלב 103 — מה אומדן תגובה להעברה מאפשר לכייל?
נבדקו הגדרות האמידה במאמר המלא ובחלקי הנספח. הופרדו אומדנים אמפיריים מתוצאות המודל המבני, ונשמרו בנפרד אופק הזמן, יחידות המדידה ואי־הוודאות.
לתזה נדרש חיבור מפורש בין העברה ממומנת, תגובת צריכה ותזרים שנתי. שער הכיול נשאר סגור: לא שונו פרמטרים ולא בוצע שכפול. הצעד הבא הוא חוזה מדידה לחיבור תגובה חודשית לחשבונות המודל.
שלב 102 — מה נתמך בראיות ומה נשאר הנחה?
מופו חמישה מקורות ראשוניים לשלוש חוליות התזה: פריון ומחירים, רווחים וגביית מס, והעברות וצריכה. יש תמיכה בכיוונים מסוימים לצד מגבלות של שוק, מדינה, זמן ושיטת זיהוי. אף מקור לא מאשר כעת כיול מספרי חדש למודל.
גמישות מחיר ביחס לאוטומציה אינה מקדם התמסורת במודל; אומדן תוספת מס אינו שיעור הרווח שניתן לגבות; תגובה לקצבה זמנית אינה שיעור הצריכה הקבוע או הוכחה לכוח קנייה תחת אבטלה קבועה. סקירת תקציר אינה שכפול מחקר.
מפת הראיות, גבולות ההתאמה וסדר העדיפויות · רשומת המקורות ומצב שערי הכיול
שלב 101 — תשובה ממוקדת לשאלת התזה
באילו תנאים 20% אבטלה לצד אוטומציה יכולים לשמר צריכה של מאבדי עבודה, וכיצד חוב ובעלות על הון משנים את התוצאה? סיכום אותם 576 תרחישים בשבע חלופות מימון מוצא 202 שהושלמו בכולן, 18 שהושלמו רק בחלקן ו־356 שלא הושלמו באף חלופה.
ב־75 צירופי הנחות נשמרו לפחות 90% מצריכת ההתחלה שאינה דיור בשתי קבוצות מאבדי העבודה בכל החלופות. אבל כל 202 המקרים המשותפים אינם זקוקים לאשראי חברות: העקביות אינה אישוש עצמאי למנגנון האשראי. ב־42 זוגות ההשוואה המשותפים, צריכת מאבדי העבודה בסוף התקופה נמוכה מהביקורת.
המסקנה תיאורטית ומותנית: ירידת מחירים והעברות עשויות להספיק בחלק מההנחות, אך אינן מבטיחות שימור צריכה לכולם. מימון ציבורי, חוב ובעלות על הון חשובים. עדיין אין הוכחה אמפירית או תחזית לעשירונים.
שאלת המחקר, הממצאים, גבולות ההסקה וסדר העדיפויות · סיווג התרחישים וההשוואה בין החלופות
שלב 100 — הסדר חוב אינו מזומן חדש
נוסף כלל הממיר חוב חברות למניות לאחר רצף אי־תשלום, עם דילול בעלי המניות והקצאת מניות למלווים. לאחר ההמרה אין אשראי חדש. ההסדר אינו מכניס מזומן ואינו משנה מיידית את מלאי ההון.
מתוך 576 תרחישים: 220 הושלמו ללא הסדר, 215 בהסדר לאחר שנת אי־תשלום אחת, ו־220 לאחר שנתיים או שלוש. בכלל של שנתיים נצפו 37 הסדרים, ורק 5 מהמסלולים האלה הושלמו. אין שיפור במספר ההשלמות. ההשוואה כוללת גם הפסקת אשראי ואינה מבודדת השפעה של תזמון בלבד.
שווי המניות הוא הנחה חיצונית. אפס הפסדי שיערוך למלווים ברשת שנבדקה אינו גבייה במזומן או הוכחה להעדר סיכון. אלה סימולציות ללא כיול, ולא הליך משפטי או אומדן התאוששות.
כללי ההסדר, חלוקת הזכויות והתוצאות · נתוני סיכום חלופות ההסדר
שלב 99 — השלמת מסלול אינה שירות חוב מלא
מתוך 18 המסלולים הנוספים שהושלמו עם תקרת אשראי 60, רק 2 שילמו את כל הריבית והקרן המתוכננת במזומן. ב־16 הייתה ריבית שנוספה לחוב ופחות החזר קרן מהמתוכנן; ב־5 הריבית נוספה לחוב לפחות שנתיים רצופות. 202 המסלולים המושלמים ללא הלוואה מוצגים בנפרד.
נבדקה גם חשיפת משקי הבית המלווים. שיעור גבוה של תביעות אשראי בתוך המזומן ותביעות האשראי אינו שיעור מהעושר הכולל. תרחישי תספורת הם חשיפה ברוטו בלבד, ללא הסתברות לכשל או הפסד ממומש. אין שינוי בכללי המודל או כיול אמפירי.
שירות חוב, היוון ריבית וסיכון המלווים · נתוני הסיכום והחשיפות
שלב 98 — ערוץ אשראי לחברות עם צד מלווה מפורש
משקי הבית מלווים לחברות מתוך מזומן שנותר לאחר החלטות הצריכה וההשקעה; זהו כלל מכני ולא היצע אשראי אופטימלי. כל הלוואה מפחיתה מזומן אצל המלווים ומוסיפה תביעה תואמת. אין יצירת כסף חדש. נרשמים ריבית, החזר קרן, מגבלת אשראי והיוון ריבית שלא שולמה.
מתוך 576 תרחישים בכל חלופה: 202 הושלמו ללא אשראי, 212 עם תקרה של 20 ו־220 עם תקרה של 60 ביחידות מודל. רוב מגבלות המימון נשארו. ריבית מהוונת בחלק מהמסלולים, ואין עדיין טיפול בחדלות פירעון של חברות או בהפסדי המלווים. השלמת מסלול אינה הוכחה ליכולת פירעון או לשיפור ברווחה.
כללי האשראי, הזהויות, התוצאות והמגבלות · סיכום ארבע חלופות האשראי
שלב 97 — מה עצר את מימון החברות?
בכל 230 העצירות של החברות ברשת המקורית, המגבלה הראשונה הייתה מזומן שלילי. לא נפרצה באותו צעד מגבלת מלאי ההון או המניות. ההשקעה וגיוס ההון היו חיוביים, אך הגיוס והמזומן הקיים לא הספיקו להשקעה שנקבעה כשארית התוצר.
בדיקת ארבעת כללי תמחור המניות הקיימים הניבה 200–211 מסלולים מושלמים מתוך 576 בכל כלל. רוב העצירות נשארו. זו מגבלה של שילוב כללי ההשקעה והמימון במודל, ולא תחזית לחדלות פירעון או הוכחה ששחיקת הון היא הסיבה. המודל המקורי לא שונה.
פירוק מגבלת המזומן, ההשוואות והצעד הבא · נתוני סיכום ארבע חלופות התמחור
שלב 96 — מתי צריכת מאבדי העבודה נשמרת?
נבדקו 576 צירופי הנחות במודל הקיים, עם אבטלה שמגיעה ל־20%. רק 202 מסלולים הושלמו; 144 נעצרו ממגבלת מימון ממשלתית ו־230 ממגבלת נזילות, הון או פדיון מניות בחברות. אלו גבולות המודל, לא הסתברויות למשבר.
במסלולים שהושלמו, צריכה שאינה דיור נשמרה מעל 90% מהבסיס בכל שנה ב־83 מקרים למאבדי עבודה ללא חוב צרכני וב־75 למאבדי עבודה עם חוב צרכני. הקבוצות עשויות לשאת משכנתה. רק 42 זוגות תרחיש וביקורת הושלמו; בשתי קבוצות מאבדי העבודה הצריכה בסוף התקופה נמוכה מהביקורת. אין להסיק מכך על המסלולים שנקטעו.
הסף יחסי לצריכת ההתחלה של כל קבוצה, ואינו תקן לרמת חיים. התוצאות הן סימולציה בהנחות סוגנניות, ללא כיול. ירידת מחירים לבדה אינה מבטיחה שמירת צריכה במודל הזה.
הטבלאות, תנאי המימון ומגבלות ההשוואה · נתוני הסיכום ורשת ההנחות
שלב 95 — טיוטת בקשת היתכנות גישה
הוכנה טיוטת פנייה להגדרת שאלת המחקר ודרישות ההיתכנות. עדכון שלב 104: לאחר מכן נשלחה פנייה, ולפי תשובת הספק שדווחה לחוקר מסלול הגישה הנוכחי אינו זמין. לא התקבלו נתוני משתתפים. המסמך נשמר כתיעוד היסטורי עם הודעת מצב מעודכנת.
שלב 94 — מיפוי תעסוקה וקישור עסקאות ב־UAS
נמצאו בשאלונים חודשיים שדות לסיבת שינוי בתעסוקה ולמועדו. טרם הוכחה חפיפה עם חשבונות UASFin פעילים ונתונים מלאים לפני ואחרי האירוע. מספר משלימי שאלון אינו מספר משקי בית מקושרים. המקור הוא מועמד מותנה; אין אמידה חדשה או כיול.
שלב 93 — היתכנות גישה לנתוני עסקאות
נבדקו UASFin, מסלול שיתוף מחקרי עם JPMorganChase Institute ונתוני Exact.One ששימשו מחקר בריטי. טרם אומתו גישה עבור המחקר, מספר אירועים מתאימים או כיסוי משקי הבית. ההמלצה היא לבדוק מקור קיים לפני הקמת פאנל חדש. אין אמידה או כיול חדשים.
שלב 92 — בדיקת היתכנות בנתוני CE
התיעוד שנבדק אינו מבסס את השילוב הדרוש של הוצאות מזון חודשיות מתוארכות, מועד וסיבה לאובדן עבודה ונזילות סמוכה שקדמה לאירוע. אין אמידה חדשה או כיול. הוגדרו דרישות לבדיקת היתכנות של פאנל חודשי עתידי או מקור נתונים מקביל.
שלב 91 — תכנון בדיקת צריכה ואימות היתכנות
הבדיקה הקודמת אינה מכריעה. הוגדרו מראש מדדי הוצאה, דרישות דיוק ותנאי עצירה. אימות PSID העלה כי דיווח על שבוע ממוצע אינו מאפשר בדיקה חודשית של שלושה חודשים לפני ואחרי אובדן עבודה. טרם בוצעה אמידה חדשה או כיול.
תכנון הבדיקה · מיפוי המשתנים ומגבלות התזמון · 12 תרחישי גודל מדגם — הנחות תכנון בלבד
בדיקת חוסן משקי בית: תוצאות אמפיריות ראשונות
תוצאות לא חד־משמעיות — מנגנון הנזילות עדיין אינו מכויל מנתונים אלה
השערה 1: נזילות לפני אובדן העבודה מפחיתה את העלייה בקשיים כלכליים, בהינתן הכנסה ועושר התחלתיים דומים.
השערה 2: עומס תשלומי חוב לפני אובדן העבודה מגדיל את הפגיעה, גם לאחר התחשבות בנזילות.
נותחו נתוני SIPP לשנים 2021–2024. התוצאה הנמדדת היא אי־ביטחון תזונתי, לא הוצאה כספית על צריכה.
מדגם השחזור החדש קטן מדי: 1,050 משתתפים ו־22 מקרי פרידה מעבודה; לא חושב בו אומדן.
בדיקת ההמשך הרחבה יותר כללה 2,472 משתתפים ו־62 מקרי פרידה. האומדן היה −6.06 נקודות אחוז, עם טווח אי־ודאות של 95% מ־−23.33 עד +11.22.
זו בדיקת המשך עם חפיפה בין משתתפים, ולא שחזור עצמאי. אין עדיין תמיכה אמפירית יציבה בהשערת הנזילות.
PSID אינו משמש במחקר זה עקב מגבלות תנאי השימוש על שילוב נתונים עם AI.
הרחבה היסטורית: 11,253 משתתפים מועמדים ו־468 מקרי פרידה, בחמישה פאנלים וללא כפילות במזהי המשתתפים.
המדגם ברמת משק הבית כולל 4,527 משקי בית עם קידוד מזון עקבי בשתי התקופות; 322 מהם נחשפו לפרידה ממעסיק של אחד מבני הבית.
בדיקת SIPP ברמת משק הבית לא סיפקה תמיכה ברורה בהשערה שנזילות לפני פרידה ממעסיק מגינה מפגיעה בביטחון התזונתי.
המדגם המחמיר כלל 4,527 משקי בית; בדיקת רגישות שאפשרה שינויים בהרכב בשנת התוצאה כללה 5,128. שני האומדנים היו בכיוון הפוך להשערה, אך טווחי אי־הוודאות כללו אפס. הכיול נותר ללא שינוי.
בהרחבת SHED נבדקו 2,562 נשאלים ייחודיים בשני חלונות מעקב, מהם 168 שדיווחו על אובדן עבודה. לכל נשאל נבחר חלון אחד בלבד.
האומדן הראשי היה בכיוון ההשערה, אך טווח אי־הוודאות כלל אפס. האומדן השתנה בבחירת חלון מאוחר יותר, ויעד הדיוק לא הושג באף בדיקה. הכיול נותר ללא שינוי.
דוח הרחבת SHED ללא ספירה כפולה (אנגלית)
בדיקת SHED הראשונית כללה 1,807 נשאלים, מהם 132 שדיווחו על אובדן עבודה.
אומדן הקשר היה בכיוון ההשערה, אך טווח אי־הוודאות כלל אפס והדיוק לא עמד ביעד. המדדים שונים מבדיקת SIPP, ולכן אין כאן אימות של התזה או בסיס לשינוי בכיול.
דוח הבדיקה במקור החיצוני SHED (אנגלית)
דוח המבחן החקרני ובדיקת הרגישות (אנגלית)
דוח תרחישי הדיוק ובחירת המדגם (אנגלית)
דוח משקי הבית ואימות מדד המזון (אנגלית)
דוח הרחבת המדגם ותכנון הדיוק (אנגלית) · דוח השחזור ובדיקת ההמשך (אנגלית) · נתוני תוצאות מצרפיים · פרוטוקול הבדיקה המקורי (אנגלית)
Antecedentes: hipótesis, modelo base y método de trabajo
Hipótesis de investigación
La automatización sustituye al trabajo humano y aumenta productividad. Si los costes ahorran precios inferiores de bienes/servicios, el ingreso nominal básico puede comprar una cesta sustancial. Los resultados dependen de la redistribución de los rendimientos de capital, la concentración de propiedad y deuda real cargas.
La hipótesis es que los propietarios de activos sin deuda tienen una ventaja estructural en la transición. Los hogares de desembarco pueden sufrir deflación de la deuda aun cuando los precios del consumidor caen.
Modelo matemático básico
Producción con productividad dependiente de la automatización:
Nivel de precio cuando la automatización reduce los costes:
Transferencia básica por persona de la imposición del beneficio:
Consumo real de los hogares:
Líneas de investigación desarrolladas hasta ahora
1. Automatización y productividad
Cómo la sustitución de trabajadores afecta a la producción, los precios y las acciones del trabajo y del capital.
2 . deflación de la deuda
Cómo la caída de precios eleva el valor real de la deuda nominal y puede provocar ventas de activos, impagos y pérdidas bancarias.
3. Estructura de propiedad
Compare capital concentrado, ahorro de pensiones amplio y propiedad pública de activos automatizados.
4. Transferencias intergeneracionales
Modelos a largo plazo de herencia, impuestos sobre herencia, acumulación de capital y diferencias entre grupos.
Resultados previos y conclusiones permitidas
Las simulaciones anteriores examinaron la propiedad concentrada, la amplia propiedad de pensiones, el refinanciamiento, la herencia y la imposición. La propiedad más amplia puede aumentar los ingresos de capital y las acciones de consumo de los trabajadores, mientras que la deuda nominal puede pesar más cuando los precios caen.
Los resultados dependen de las suposiciones de modelo. Tampoco establecen causalidad en el mundo real ni validan las previsiones del 20% de desempleo.
Preguntas para verificar más adelante
- ¿Qué parte del ahorro de costes de la IA se transmite realmente a los precios de consumo?
- ¿Qué tipo de tasa fiscal y base de beneficios podría financiar un prestación social sostenible?
- ¿Qué ocurre con servicio de la deuda, bancos y mercados de activos?
- ¿Cómo cambian los resultados con una mayor propiedad de capital automatizado?
- ¿Se pueden estimar los parámetros de la OCDE, el FMI, los datos bancarios centrales y los estudios empíricos?
Métodos y transparencia
El modelo escenario de referencia muestra mecanismos económicos y sensibilidad de los parámetros. El trabajo adicional requiere calibración de datos, fuera de muestra pruebas, comparación de modelos alternativos y separación de los escenarios de políticas de las previsiones.
Fuente: tesis y modelos desarrollados en discusiones de investigación sobre automatización, desempleo, deflación, distribución del capital y deuda. Esta página resume las ideas y ecuaciones centrales, no todos los archivos de experimentos anteriores.
Archivo de investigación, etapas 32–45
MacroVision 32 · calibración con datos observados
El pipeline reproducible del Banco Mundial: datos de ficha, fuentes de documentos, verificación de la integridad y estimación de los efectos fijos del país/año. Escrituras en el calibration/ en un servidor con acceso a Internet.
Estado: Los datos observados no se encontraron en el entorno de construcción. Las elasticidades fiscales corporativas, de capital y de automatización aún no se calibran con validez. Ver CALIBRATION_V32.md.
Las entradas anteriores del registro de investigación y las herramientas archivadas a continuación solo están en hebreo.
גרסה 33 — בדיקת גמישויות מס אמפיריות
ייבוא תוצאות אמידה מקובץ JSON שנוצר מסדרת מדינות ושנים מאומתת. לא מוצגים כאן אומדני אמת עד שתבוצע משיכת נתונים ואמידה בפועל.
טרם נטען קובץ נתונים.
אין החלה אוטומטית של מקדמים על אופטימיזציית המס. קשר סטטיסטי אינו השפעה סיבתית. עיינו ב־CALIBRATION_V33.md.
גרסה 34 — ביקורת מקור לנתוני OECD וישראל
ניתן לטעון קובץ CSV עם נתונים שנאספו ממקורות רשמיים. הבדיקה בדפדפן ראשונית בלבד; סקריפט Python מבצע ביקורת מפורטת עם טביעת SHA-256, זיהוי כפילויות, בדיקות טווח ומטא־דאטה.
טרם נטען קובץ.
לא כלולים בקובץ נתוני מס אמיתיים. אין להמיר הכנסות ממס כאחוז תוצר לשיעור מס אפקטיבי, ואין להחליף בסיס מס אוטומציה בכמות רובוטים.
גרסה 35 — השוואה פיסקלית ישראל ומדינות OECD
ניתוח תיאורי של חוב/תוצר, תקבולי מס חברות/תוצר, תקבולי מס הון/תוצר, העברות/תוצר ואבטלה. ההשוואה נעשית לשנים חופפות בלבד, ללא השלמת נתונים חסרים. הנתונים חייבים להגיע מקובצי מקורות רשמיים ולהיות מאומתים לפני ניתוח.
הרץ python calibration/israel_oecd.py your_verified_panel.csv --peers DEU,FRA,GBR,USA --out israel_comparison.json ולאחר מכן טען את קובץ התוצאה:
טרם נטען קובץ תוצאות.
אין עדיין נתונים רשמיים משולבים או גמישויות שנאמדו. השוואה תיאורית אינה מזהה סיבתיות; אין להמיר תקבולי מס לבסיס מס.
Versión 36 — observaciones verificadas y análisis de los errores de datos
Cuatro observaciones de la OECD Revenue Statistics 2024 Tabla 4.35, sin llenar ni predecir los años desaparecidos. Datos parciales, no un panel calibrado.
Fuente: OCDE, tabla 4.35. Los datos no incluyen por separado la tributación del capital, prestaciones sociales o una base de impuestos de automatización; no pueden establecer elasticidad o capacidad de financiación prestación social.
Versión 37 — más observaciones de impuestos corporativos de Israel
Siete observaciones de las tablas de la OCDE, 2000-2022, combinan ediciones y identifican cada año de publicación. Ni una serie anual continua ni una calibración de elasticidad.
Las tasas de impuesto corporativo estatutarias están excluidas porque una serie anual que se ajusta es inofensiva. El ingreso dividido por una tasa de impuesto no es una base fiscal no ajustada válida.
Versión 38: combinación de series del impuesto sobre sociedades, producción y tipo impositivo
La fusión controlada de la serie de Israel, 2000-2025. Carga JSON generada con calibration/israel_harmonize_v38.py de archivos CSV con fuentes explícitas. El motor no captura datos, rellenan años perdidos o calculan automaticamente las elasticidades fiscales.
Una tasa de impuesto legal no es una tasa efectiva; el ingreso / producción fiscal no es una base tributaria. Ver ISRAEL_HARMONIZED_V38.md
MacroVision 40 - Base de datos empírica verificada
9 de 26 años (2000–2025): Israel ingresos corporativos- impuestos, OCDE, actual billón de ₪. Las ediciones de publicación mixta no forman una serie consistente para la calibración causal.
Datos y fuentes completos: CSV verificado · El informe de cobertura
| año | Impuesto sobre sociedades (miles de millones de ₪) | Impuesto sobre sociedades/producción (%) | Edición de la OCDE |
|---|---|---|---|
| 2000 | 18.0 | 3.2% | 2024 |
| 2010 | 23.1 | 2.6% | 2024 |
| 2016 | 37.8 | 3.1% | 2019 |
| 2017 | 41.9 | 3.3% | 2020 |
| 2018 | 42.9 | 3.2% | 2021 |
| 2019 | 43.3 | 3.1% | 2021 |
| 2020 | 39.0 | 2.8% | 2023 |
| 2021 | 56.5 | 3.5% | 2024 |
| 2022 | 76.2 | 4.3% | 2024 |
Alertado por: Una relación de impuesto/exportación no es una tasa de impuesto legal o efectiva. No identifica una elasticidad fiscal o efecto causal.
Datos observados — infraestructura de ingestión oficial (v41)
La OECD/Banco Mundial verifica la clasificación, fuentes y cobertura anual. La recuperación en vivo es incompleta; no hay un panel de calibración empírica completo disponible.
Los archivos de panel, el informe de verificación y las instrucciones de importación están incluidos en la descarga del proyecto.
MacroVision 42: una década contínua de la impuesto corporativo israelí
2015–2024 OECD Data Explorer, clasificación 1200, gobierno central: actual millón de ₪ convertido en billones. Traducido manualmente de la mesa oficial, no grabado por API. Los valores que difieren de las ediciones anteriores no se mezclaron.
OECD Data Explorer · No se ajusta la serie de rendimiento o las tasas fiscales verificadas aún. Las elasticidades no se calibran y no se identifica ningún efecto causal.
MacroVision 43 — Panel de descripción integrado de Israel, 2015–2024
Impuesto sobre sociedades: clasificación OCDE 1200, administración central. Producción nominal: valores WDI del Banco Mundial redondeados en miles de millones de ₪, publicados por un sitio secundario y sin verificación directa mediante la API. Los tipos impositivos son los generales legales, no los efectivos.
Limitación del estudio: Sólo diez años y tres niveles fiscales legales, con cambios de políticas, tendencias horarias y choques. La correlación no es cauproducciónd o una elasticidad de base fiscal. Verificar la producción directamente contra el WDI antes de la calibración.
MacroVision 44 – portal multinacional de verificación de datos
El Banco Mundial/OECD ingesta y audita para diez países, verifica fuentes, unidades, dimensiones, duplicados y años desaparecidos.
Estatuto de la investigación: No se descargaron nuevos datos oficiales en esta versión. El historial panel de Israel sigue siendo descriptivo y requiere verificación directa; no se ha calibrado la elasticidad fiscal ni se ha verificado el panel empírico de la OCDE.
MacroVision 45: verificación de la producción con datos del Banco Mundial
Verificación de fuente primaria para la producción israelí, 2015-2024. Los valores de producción anteriores permanecen observaciones de fuente secundaria y no deben soportar la calibración empírica.
Estado: La recuperación de API directa sigue siendo incompleta debido a las restricciones de la red de construcción-environnement. El código puede funcionar en línea, almacenando archivos de fuente y impresiones digitales SHA-256 después de la validación.
Guía de verificación V45 · Observaciones de producción de una fuente secundaria, sin verificación directa
Las entradas anteriores del registro de investigación y las herramientas archivadas a continuación solo están en hebreo.
ארכיון · כלי פנימי לניסויים (Research Engine)
שמירת ניסויים במסד הנתונים דורשת התחברות בתפקיד Analyst או Admin. תוצאות נשמרות עם גרסת המודל; ביקורת AI דורשת מפתחות API בשרת ועלולה לעלות כסף. המנוע אינו מכייל את הפרמטרים לנתוני אמת.
| מספר | שם | גרסה | תאריך |
|---|
ביקורת מתודולוגית משישה מנועי AI
לכיול אמפירי: יש להגדיר מקור נתונים, תקופה, יחידות ומודל זיהוי לפני הפעלת אומדן סטטיסטי. אין להציג את המודל התיאורטי כמודל מכויל.