The MacroVision research library
Search the research steps, models and methods. Each result links to its original place and to the accompanying sources.
No matching research found. Try another term or remove the filter.
Step 79 — first-year arrears calibration
Historical Bank of Israel anchor: at least 500 ₪ unpaid for more than 30 days in the first mortgage year. Not a 90-day default rate, foreclosure probability or loss rate.
Historical anchors load when this section is displayed.
| Profile at mortgage origination | Event in the first year | Rate applied to the selected number of loans | Difference versus no complementary loan, percentage points | Rate ratio |
|---|
September 2017–March 2019 cohorts per source footnote 5. The chart caption gives a different broader period; ambiguity is documented. Not a 2025 or automation forecast. No source sample size, confidence interval or causal debt effect.
The early-arrears anchor is not injected as foreclosure or loss into step 78 balances. Local tools can estimate default incidence from complete cohorts and LGD from actual recovery flows when suitable data become available.
Data, calibration method and missing inputs · Source record · Data requirements for PD and LGD
Step 78 — anchoring mortgages to Israel data
Partial matching of a reference loan to December 2025 Bank of Israel LTV, PTI and track-specific interest rates. A synthetic profile, not calibration of household distributions, default probability or loss given default.
Data anchors load when this section is displayed.
PTI is fitted only to reference income 48 using an approximate annual annuity. Not an average Israel household or predictive validation. Term and rent remain assumptions. Rate shocks do not alter fixed contractual rates.
| Group | Real consumption | Consumption difference versus the old profile | Consumption difference versus no automation transition | Real wealth | Nominal mortgage balance | Asset realization |
|---|
Normalized per-person units, not ₪. Profiles start with different assets and debt; differences from the old profile are not causal effects. 20% unemployment and default rules remain experimental assumptions.
Source values, dates and cells
Calibration, assumptions and remaining gaps · Source registry · Simulation results
Credit default in the integrated model — who bears the loss?
Step 77: persistent nonpayment can trigger foreclosure, debt write-offs and lender losses. The home transfers to the lender; the borrower becomes a renter next year. Research assumptions, not legal procedures or forecasts.
Model data load when this section is displayed.
Consumption and wealth: real per-person units within each cohort. Debts: nominal per person. Cumulative loss and foreclosure costs: aggregate nominal amounts. Not borrower counts or default probabilities; residual claims remain at face value.
| Group | Nonhousing consumption | Consumption difference versus no automation transition | Total wealth | Wealth difference versus no write-offs | Consumer debt | Mortgage | Rent arrears | Residual debt after foreclosure | Housing status at year-end |
|---|
At foreclosure the home transfers to the lender; rent starts next year. Immediate write-off loss differs from terminal wealth differences. Home prices are exogenous; there are no separate banks or new credit creation.
Default mechanism, balance sheets and limitations · Scenario data
Step 76 — housing model before adding credit losses
The step 77 default mechanism compares face-value claims with write-offs and foreclosures.
Step 76: housing payments reach landlords and lenders, changing consumption, saving and investment. Capital feedback can also change output and employment. Home prices are exogenous; scenarios are not calibrated.
The model loads when you open this section.
Consumption, income and wealth: normalized real units. Cash and debt: nominal units. Consumption starts at 100 separately by housing alternative. Capital owners are landlords/lenders, without separate banks; arrears claims remain at face value.
| Group | Nonhousing consumption | Consumption index | Real consumption difference versus no automation | Income after housing transfers | Cash | Share of productive capital | Mortgage balance | Rent arrears | Interest capitalized in the year | Wealth including housing |
|---|
Housing alternatives have different initial endowments. Ownership-versus-rent comparison is not causal. Interest and principal are separate; home revaluation is not income. Housing is not added again to productive-sector output.
Model, balance-sheet identities and limitations · Simulation data
Step 75 — previous partial housing test
The integrated step 76 model includes housing and saving flows. This earlier tool is retained for historical comparison only.
Step 75 stress test: identical income under different housing tenures. Assumption-dependent, not a forecast. Partial analysis: housing payments do not change source-model saving, output or benefits.
Housing data load when this section is displayed.
Income and residual income after housing: normalized real units. Housing payments, principal and arrears: nominal units. Each alternative starts at index 100, but ownership alternatives have different initial wealth.
| Group | Real income | Housing payment | Real income after housing | Residual-income index | Real difference versus no automation | Mortgage principal | Interest arrears | Real housing equity | Payment shortfall relative to income |
|---|
Does the advantage persist with saving and asset sales?
Household groups can save, trade shares and repay loan principal. Choose consumption and asset-price rules, then compare income, consumption and wealth. Unemployment benefits use the remaining funding; asset sales, company financing and liquid balances are recorded explicitly.
Consumption indices use each cohort's initial consumption. Broad ownership changes initial capital allocation; it is not a free transfer during the transition.
| Group | Real consumption per person | Consumption index | Real income per person | Income index | Liquid balance | Share of productive capital | Personal debt balance | Real wealth | Wealth change from baseline | Wealth difference versus control, year 20 | Shortfall from desired consumption |
|---|
Saving, asset prices and investment are assumptions. Investment absorbs residual output but does not feed back into productivity or employment in this version. No household optimization, estimated returns, credit losses or decile forecast. Infeasible financing/capital paths stop.
Assumptions, identities and sensitivity test · All 16 experiments and control-path summaries
Who benefits and who loses? Debt and capital ownership
Four fixed cohorts share output and government budgets. Displaced cohorts initially work, then gradually lose jobs; capital owners also remain employed. Compare two initial ownership distributions and two benefit-funding rules.
| Group | Population weight | Employment within the group | Share of productive capital | Real income after obligations | Purchasing power relative to the baseline | Baseline real wealth | Current real wealth | Wealth change | New unpaid interest |
|---|
Wealth is an accounting valuation: constant real productive-capital value, loans at face value without credit losses, and capital owners financing government. No voluntary saving, investment, housing market or individual employment probabilities. No actual top-decile identification.
Assumptions, accounting identities and conclusions · All cohort paths
20% unemployment: does the benefit preserve purchasing power, and who pays?
Coupled wages, prices, profits, taxes and benefits. Compare debt-funded protection with residual-budget benefits. Normalized initial output 100 and labor force 1 under stylized full employment, not Israel/global data. Benefits target model unemployed, not everyone.
| Year | Unemployment % | Real output | Prices | Profits | Cash taxes | Required benefit per person | Benefit paid per person | Purchasing power % | Net debt/output % |
|---|
Productivity, tax rates and collectability are scenario assumptions. No empirical calibration, investment response, demand-price equilibrium or population-wide welfare estimate. Personal debt is a fixed nominal payment, not a simulated stock. Other government spending stays real; existing taxes are not all reused for benefits.
Formulas, assumptions and limitations · Full results and grid of 270 assumption combinations
Interactive scenario lab
Adjust assumptions to inspect output, prices, real benefits and debt burdens. This is a normalized illustration, not a calibrated Israel or global estimate.
Output and prices by unemployment rate
Illustration: A₀=K=N=P₀=1, α=0.35, profits Π=αY; real benefit τΠ/P; debt burden D/P; other households' real capital income (1−s)(1−τ)Π/P, where s is concentrated owners' capital share. Indices use u=0. Not empirical profit, tax or welfare estimates.
Research lab: comparing, saving and reviewing models
Save scenarios in this browser, compare results, export research data and prepare AI methodological-review prompts. Saving is local to this device; providers are not called automatically.
| Scenario | Unemployment | Output | Prices | Real benefit | Real debt | Action |
|---|
Sensitivity around the current scenario
Compare outcomes with unemployment 5 percentage points above or below the selected rate, holding other assumptions fixed.
| Unemployment rate | Output | Prices (100=baseline) | Real benefit | Real debt |
|---|
AI-assisted research review
Prepare an AI-review prompt with equations, assumptions and the active scenario, asking about causal identification, units, calibration and falsification. An AI response is not scientific proof.
Household purchasing power — version 26
Compare a household before and after automation. Set labor income, benefits, capital income, taxes, debt service and price changes. Monthly ₪ amounts are illustrative only.
Prices before = 100; after = 100 × (1 + price change/100). Purchasing power = (wages + benefit + capital income − taxes − debt service)/relative prices. Break-even benefits ignore fiscal constraints, behavior and basket changes. Debt is a monthly nominal payment, not principal. Not a forecast, policy recommendation or empirical estimate.
Benefit funding from corporate, capital and automation taxation — version 27
Annual macro-fiscal model for financing universal or unemployment benefits. Illustrative amounts are in billion ₪, except headcounts and monthly benefits. Value added attributed to automation may form a separate tax base without double taxation.
Corporate tax = taxable profit × effective rate; capital income tax = separate base × rate; automation levy = additional nonoverlapping base × rate. Cost = eligible people × benefit × 12. Primary deficit includes lost labor taxes and administration. Debt change includes program deficit and existing-debt interest, assuming the rest of the pre-interest budget balances. No causal forecast or behavioral model of capital flight, base erosion, investment or avoidance.
20-year dynamic model — version 28
Fund benefits through taxes on corporate profits, capital income and automation. Adjust labor replacement, tax bases and their responses, benefits, debt and interest rates. Amounts are in billion ₪ unless otherwise stated.
| Year | Unemployment % | Corporate tax | Capital income tax | Automation tax | Benefit cost | Primary fiscal balance | Debt/output % |
|---|
Tax-base sensitivity uses reference rates of 25% corporate, 20% capital and 10% automation. Lost labor taxes = 10 billion ₪ × unemployment; administration = 4 billion ₪ yearly. See DYNAMIC_FISCAL_V28.md.
Version 29 — finding a tax mix to fund benefits over 20 years
Transparent search for corporate, capital and automation tax rates meeting a terminal debt/output target. Uses assumptions entered in the dynamic model above (version 28).
A terminal target does not guarantee annual compliance. The model omits endogenous productivity, capital migration, international competition and government spending outside the program. Run further sensitivity scenarios for comparison.
Version 30 — benefit-funding stress tests
Stress-test the dynamic model's tax mix under six scenarios: baseline, weak growth, capital outflow, profit erosion, unemployment surge and a combined shock.
| Scenario | Terminal debt/output | Maximum debt/output | Unemployment at the end of the period | Target met at the end of the period | Target met in every year |
|---|
To stress-test the version 29 tax mix, enter its three selected tax rates in model 28, then run the stress tests.
Version 31 — tax optimization robust to stress scenarios
Find a corporate, capital and automation tax mix meeting the debt/output target In all selected stress scenarios. Uses the assumptions defined in the dynamic model above.
Scenarios to test:
| Scenario | Terminal debt/output | Maximum debt/output | Target achieved |
|---|
Calculation runs in this browser without external API calls. Tax-base responses, shock probabilities and endogenous behavior are not empirically calibrated.
Current state of the research
The research has been through three rounds of informal review, based on referee-style reports produced with AI tools. All results in the text now come from one central specification (step 281): firms that retain earnings and borrow on limited credit, a government that borrows up to a debt cap and returns surpluses, share prices at present value, and a levy of up to 15% of profits when debt reaches the cap. Steps 301–304 tested what happens when the levy has costs: its advantage shrinks but survives up to a tax-base erosion elasticity of about 2.4, far above the estimates; in the demand version with combined costs it comes with more fiscal crises.
Work continues. The simulators on this page are based on earlier versions of the model.
Results chapter → · The central specification · The model with demand
The data and links further down this page document early stages of the research (the OECD panel and Israeli data up to step 61).
Numbered sections document earlier versions and their limitations at creation. Current status refers to existing files; causal calibration is not approved even for the latest panel.
Observed data — World Bank (version 24)
Import World Bank API unemployment, inflation, output growth and labor productivity (real output per worker) for five countries, 2010–2024. Fetch on demand; no sample data presented as observations.
Productivity growth is annual change in real output per worker (World Bank SL.GDP.PCAP.EM.KD). No first-year growth observation. Without a verified automation series, these data cannot directly calibrate the thesis. Analyst access and external API availability are required.
Automation indicators — version 25
Merge documented automation CSV with World Bank data by country and year. No automatic IFR/OECD fetches and no illustrative records presented as observations.
Base CSV file: country,year,unemployment,inflation,productivity (can be exported above). Automation CSV file: country,year,automation. ISO3 country codes and an automation index normalized to 0–100 are required. Normalize and document before importing.
Browser-only merge. Unmatched rows are not filled artificially; exports include complete matches only. Exporting establishes neither causality nor redistribution rights for restricted data.
Empirical analysis — version 25
Upload country-year CSV. Estimate descriptive inflation regressions or country/year fixed-effects panels using automation, unemployment and productivity growth. Preliminary association testing, not a causal estimate or structural thesis calibration.
Required headers: country,year,unemployment,automation,productivity,inflation. Percentages use percentage points; automation index 0–100. Require 15–1000 observations without duplicate country-years. Check definitions, units, licenses and sources before uploading.
Server saving requires Analyst or Admin sign-in. Results are not verified against OECD or World Bank; data are not automatically fetched here.
Research log
Every step of building the model and tests: what was tested, what came out and the limits. For the full picture, start at the thesis page. Steps not listed here are documented in the notes in Appendix A.
Step 305 — Completing the frontier figure
The frontier figure on the thesis page was missing two sets of points: a 30% levy ceiling with the step-301 costs, and strong tax-base erosion with an elasticity of 0.9. With the costs, a 30% ceiling still lowers the threshold, from 0.25 to 0.15.
With erosion of 0.9 the frontier flattens: a levy of up to 15% lowers the threshold only from 0.46 to 0.38, and a 30% ceiling adds little (0.35). The levy still preserves more cases than no levy (246 against 214), with far fewer fiscal crises (37 against 110).
Step 304 — How robust the levy conclusion is
An independent review raised six points about steps 301–303, and each is tested here. Levy-financed demand support stops helping mainly because of owners' low propensity to consume together with investment that responds to the tax, not because of base erosion. Without costs it helps only in the stress case.
The levy's effect survives stronger costs: it vanishes only at a tax-base elasticity of about 2.4, four times the top of the estimates, and does not vanish at investment elasticities up to 10. It is a trade-off: with strong costs the levy comes with more fiscal crises. Indexing half the benefit to wages with a floor is safe whether wages rise or fall.
Step 303 — A benefit indexed to wages
When half the gain goes to wages, a benefit fixed in goods leaves the displaced 9%–11% below the control while the employed rise about 49%. Here the benefit follows the real wage of the employed, fully or by half.
Indexing half is enough to close the gap: the displaced end 8%–10% above the control. The price: the benefit's cost rises from 3.9% to 5.6% of output (7.1% with full indexation), and the levy hits its ceiling in more cases. The levy becomes more important against the pre-automation level, and less so against the indexed level (step 304). When wages fall with unemployment, full indexation also lowers the benefit, so a floor is needed.
Step 302 — The levy when wages respond
Until now the nominal wage was fixed, and the whole gain from automation and from capital went to profits. Here part of the gain goes to wages (25% or 50%), and wages also fall with unemployment (a wage curve with elasticity 0.07–0.1).
The levy still preserves more cases than no levy in every specification tested. The wage curve appears to strengthen it, but step 304 shows this is a redistribution from retained workers to owners. Sharing the gain with wages raises the breakeven productivity gain and pushes the displaced further from the employed. Combined with the step-301 costs, the levy's advantage shrinks to 10–14 cases out of 432 in the demand version, and comes with more fiscal crises.
Step 301 — Does the levy still protect when it has a cost?
Until now the profit levy had no cost in the model. Here the tax base erodes when a levy is charged, owners can consume less, the share price reflects the levy, and investment responds to the tax.
The levy still beats no levy in every channel tested, but tax-base erosion narrows its advantage: at an elasticity of 0.5 its contribution falls from 63 to 46 of 432 cases. Demand support financed by the levy, however, no longer helps once investment responds to the tax, and in a slump it hurts. Update (step 304): the main reason is owners' lower consumption together with the investment response, not the levy alone.
Steps 296–300 — How much support, how financed and under what condition
In the OECD-estimated slump (strength 1.27, joint consumption-and-debt test): support for half the gap works almost as well as full support, and does almost no harm when investment is stable. A higher levy ceiling raises the count in the slump: from 60 without support to 143 with a 15% ceiling, and 176 with a 20% ceiling.
At the full Israeli anchor (strength 1.50, steps 291–293): support triggered only after a fall in investment and when there is debt room raises the cases meeting both the consumption floor and the debt cap from 22 to 62 of 432, and does not lower them when investment is stable. It does, however, widen the benefit shortfall in about a third of cases (147 and 146 of 432, by group).
Steps 291–295 — A long Israeli series and support under a shared levy ceiling
In a continuous CBS series, 1995–2026, a one-point rise in unemployment was associated with a fall of 0.54 points of GDP in nonhousing investment. Since 2012 the estimate is 0.18, and the confidence interval includes zero.
When demand support shares a single levy ceiling of 15% of profits with the benefit, and both consumption preservation and debt of at most 90% of output are required, the OECD slump gives 60 cases without support and 134 with support at any gap. When investment does not weaken, support lowers the count slightly, from 297 to 289.
Steps 286–290 — Private investment and Israeli data
On the same seven countries, the difference between total and private investment is small. Most of the gap from the OECD estimate (1.27) comes from the sample: 0.73 for total investment and 0.61 for private.
In CBS data for 2012–2023 the estimates change sign with the horizon and the data vintage, and all confidence intervals include zero. No Israeli calibration was selected.
Step 285 — Fiscal support when the rate is at zero
When the rate is stuck at zero, the government adds public purchases, public investment for instance, to fill the demand gap. The question is how to pay for them.
Financed by debt, the support does not help and can hurt: under the debt cap it competes with the benefit. A golden rule that exempts it from the cap helps a little, but debt reaches 1.2–1.5 times output. Financed by a profit levy, preservation in the slump rises from 30% to 47% (from 15% to 38% at low sensitivity), and fiscal crises fall from 290 to 128. Update: the 47% used separate levy ceilings (up to 30% together). With a shared 15% ceiling preservation is 34% (steps 291–295 and the results chapter). This gain assumes a costless levy (step 304).
Step 284 — Does Israeli investment respond to the interest rate?
An attempt to estimate from Israeli quarterly data, 1997–2023, how much investment responds to the Bank of Israel's rate. The estimate has the wrong sign and is not significant: after a rate rise, investment rises slightly. This is a known failure of the method, since the bank raises rates when it expects a boom.
The data cannot pin down the sensitivity. The confidence interval includes the low end of the literature (0.15) but not its central value (0.6). From here on every specification is run at both values.
Step 283 — A central bank with a floor on the rate
The model now has a central bank that sets the rate from inflation and the demand gap, and does not go below zero. It narrows the uncertainty: across the investment worlds, preservation ranges from 30% to 69% instead of 11% to 88%.
In the investment slump estimated from OECD data, the rate reaches zero in 85% of cases and prices still fall. Preservation rises from 11% to 30%, not to 49% as assumed in step 282. What decides it is how strongly investment responds to the rate: between 15% and 58%.
Step 282 — How much investment falls when unemployment rises
In data for 38 OECD countries, 1991–2024, each point of unemployment comes with a fall of about 0.43 points of GDP in investment, even holding output growth fixed. That is more than the full slump the model assumed. In Israel since 2000 the link is weak and not significant.
At the estimated response, preservation falls from 64% to 49% when the price level is held. When prices fall with the demand gap, it falls to 11%. The difference is the role of monetary policy, which the model does not yet contain. This is a statistical association, not a causal effect.
Step 281 — The revised central specification
The central specification now includes a profit levy when the budget binds and present-value equity. Displaced workers' consumption is preserved in 64% of cases. In the median case they end close to where they would be without automation, and retained workers far above them.
Step 280 — How much of the saving reaches prices
In data on 50 industries in 15 European countries, 2000–2023, an industry whose unit labour cost falls lowers its relative price. The estimated pass-through is 0.63 within a year and 1.03 over five years, possibly biased upwards. This is evidence against zero pass-through.
Step 279 — Demand that works both ways
When prices respond to the demand gap, the outcome depends on investment. If firms keep investing, excess demand becomes moderate inflation and preservation rises to 88%. If investment collapses with unemployment, prices fall, fiscal crises multiply, and preservation falls to 35%.
Step 278 — Inflation and indexed rent
Renters' extra loss appears only when prices actually fall and rent does not. With 2% annual inflation, or with rent indexed to prices, renters are preserved almost as often as homeowners.
Step 277 — Productivity thresholds instead of shares of cells
Along the productivity gain, the outcome is close to a threshold. When only the benefit is cut, the median case needs automation that raises output 21% above the economy without it. With a profit levy of up to 15%, automation that leaves output about 9% below it is enough.
Step 276 — A tax that responds to the cap, and benefit design
Until now, when debt reached the cap, only the benefit was cut. Here the government first levies up to 15% of profits. Preservation rises from 49% to 64%, and severe fiscal crises disappear.
The benefit's replacement rate matters more than the claw-back against dividends. With equity priced at present value (a 4.5% yield), removing the claw-back adds only 12 cases.
Step 274 — When a demand shortfall costs jobs
Superseded by step 281
Here a demand shortfall also raises unemployment among the retained workers, and laid-off workers receive unemployment insurance of 60% of the net wage. When firms keep investing, this channel changes nothing: 210 cases at every coefficient.
In an investment slump it amplifies the damage. At a coefficient of 0.5, unemployment adds a median of about 6 points to the scenario's 20%, preservation falls to 37% (159 cases), and fiscal crises hit half of the cases.
Step 273 — When demand sets output
Superseded by step 281
Until now investment in the model was whatever was not consumed, so saving always became capital. Here firms invest according to a plan, and output is the smaller of capacity and demand. When firms keep investing at the pace that held the economy at full employment, demand is hardly ever short and the results do not change (210 cases against 211).
What matters is investment demand. If firms invest less as unemployment rises, output falls about 5% below capacity, fiscal crises rise from 110 to 190, and preservation falls from 49% to 40%.
Step 272 — The whole text on the central specification
Superseded by step 281
When the government returns surpluses, there is a modest fiscal channel: when the productivity gain goes to wages instead of taxed profits, revenue falls by almost a point of output and preservation falls from 85 to 71 of 144 cases. Deflation lowers preservation to 50 cases. It does not shrink the budget room further, but rent and mortgage payments do not fall with prices, and all the extra cases are renters and mortgage holders.
The results chapter, abstract, introduction and discussion, methods chapter, literature review, English paper and the site were rewritten on the central specification, with ten new, verified references.
Step 271 — One central specification for the whole text
Superseded by step 281
Every number and figure in the text is now computed from the same specification: the firms of step 266 and the government of step 268. Displaced workers' consumption is preserved in 211 of 432 cases (49%), and between 195 and 240 depending on the threshold.
Correction to step 268: in 140 cases existing spending and interest alone push debt past the cap. In 110 of them debt rises clearly above it, and in 48 past twice output. None of them preserves the displaced. These are fiscal crises, not completed paths.
Step 270 — Exposure trends and a formal placebo test
The weighted relation between AI exposure and employment growth remains when a common trend by exposure level is added (−1.12, p = 0.012). It disappears when such a trend is allowed separately for each country (p = 0.32).
A formal test shows that the main coefficient cannot be told apart from the placebo coefficient a year earlier (difference 0.16, confidence interval −1.9 to 2.3). But the placebo cannot be told apart from zero either, and the test is weak. So the relation cannot be attributed to the timing of AI adoption.
Step 269 — Israel under the new closures
Superseded by step 281
Under the new closures, displaced workers' consumption is preserved in 85 of the 144 Israeli cases (62 of 108 distinct cases). The survey consumption share (0.76) no longer changes the picture: 90 cases, not 127 as in step 249. VAT on consumption and a 3% nominal interest rate do not change the count. The base-year budget balance does: a primary deficit of 2% removes 14 cases.
At a 25% productivity gain no case is preserved, because the budget starts with no room and debt reaches the cap. At a 100% gain fewer cases are preserved than at 50% because prices fall against nominal rent and mortgages, not because of the budget.
Earlier steps in the log
Step 268 — A government that returns surpluses
Superseded by step 281
Under the previous rule, a government that collected more than it spent repaid its debt and then hoarded cash. Household demand fell, and unsold output became investment that firms had to finance. When the surplus is returned to households, all 432 cases run to the end, no case needs credit, and the number of cases in which displaced workers' consumption is preserved rises from 134 to 211.
Symmetric rationing, in which existing spending is cut too, raises the number to 244, but in 187 cases public spending falls to about 57% of its level. When tax reach is set as a base-year level rather than a phased cut, half reach preserves 99 cases rather than 64: about 40% of its effect came from the phased cut.
Step 267 — Where the productivity gain goes, under the new closures
Superseded by step 272
With stable prices it makes no difference whether the productivity gain goes to wages or stays in profits: 49 against 50 of 144 cases in which displaced workers' consumption is preserved. The harm from passing the gain to prices is a deflation effect, not a fiscal channel. Renters' extra loss also disappears when the price level is stable.
The fall in the room for benefits, which looked like 14%, is half a point of output. Most of it is interest: existing debt is nominal, and when prices fall it costs more in real terms. Revenue hardly changes.
Step 266 — Firms that retain earnings and pay for credit
Superseded by step 281
In step 248 firms paid out all profit and borrowed without limit at 3%. Half of the cases in which displaced workers kept their consumption relied on that credit. Here firms deduct depreciation and interest, retain earnings, borrow up to 50% of output at a rising rate, and equity is priced at the value of capital. The cases in which consumption is preserved fall from 217 to 134 of 432, and 85 of them need no credit at all.
A Shapley decomposition of the gap to the control shows that the main component is rationing of the benefit when the debt cap binds (44 of 60 points). The claw-back against dividends adds only 12 points: most of its earlier weight came from an excessive dividend yield. All 93 failures occur when the government accumulates surpluses it does not spend; step 268 addresses this.
Step 251 — Inference, weighting and placebo tests for the empirical part
Superseded by step 270
The unweighted estimate (β = −0.545) stays non-significant with country clustering and with a wild bootstrap (p = 0.39). Weighted by employment the estimate doubles and becomes significant (p = 0.016), but a placebo test shows an association of the same size a year earlier, before adoption rose. So it cannot be read as an effect of AI.
In Israel, the relative risk of clerical workers in 2024 alone is 1.42, above 2017–2018. The 2023–2024 average hid this.
Step 250 — What the gap to the control is made of
Superseded by step 266
The relative gap of displaced workers comes mainly from the design of the benefit: it is rationed when the budget runs out, and it is reduced shekel for shekel by dividends on the displaced workers’ own savings, a 100% marginal tax on their capital income. When both are removed, displaced workers end above the control path in 75% of cases.
A control without policy change hardly changes the picture. The grid has 432 distinct cases, not 576: rent does not change in the stress setting, so 144 cells are duplicates.
Step 249 — An Israeli base year, including taxes on production
Superseded by step 269
In earlier steps Israel’s corporate tax entered as a gradual decline from a non-Israeli base year while spending stayed fixed. In effect that is a revenue cut of about 6 points of output, and VAT was left out. Here the base year itself is Israeli, including taxes on production (11.3% of GDP).
Most of the “financing comes first” conclusion came from the gradual decline: stops for lack of government cash fall from 101 to 32 of 144. With the closures of step 248, displaced workers keep their consumption in 57% of Israeli cases. The problem remains when the productivity gain is small (0 of 48).
Step 248 — Closures: the government borrows, firms take credit
Superseded by step 268
In the original grid the government cannot borrow and a firm that runs out of cash stops, so only 202 of 576 paths complete. When the government can borrow up to 90% of output and firms can take bank credit, all 576 paths complete, and displaced workers keep their consumption in 52% of them.
Most patterns hold: full pass-through to prices, low tax reach of profits and concentrated capital ownership hurt the displaced. Productivity reverses: with the closures, more productivity helps. In 90% of the comparisons with the control path, displaced workers end below it.
Step 247 — Where the productivity gain goes: prices, wages or profits
Superseded by step 272
In the model the nominal wage is fixed, so pass-through to prices lowers the price level itself (deflation). When the productivity gain goes to wages and the price level is stable, the gap between renters and owners shrinks from 33 points to 9. The harm to renters comes mainly from deflation.
The fiscal channel does not depend on deflation: even when the gain goes to wages, displaced workers keep their consumption less often (27%) than when it stays in taxed profits (47%).
Steps 231–233 — Israel: households in the expenditure survey
In the CBS Household Expenditure Survey 2021, households spend about 76% of the income left after housing on consumption other than housing, not 90% as in the model. This changes the results: fewer paths complete (123 of 576 instead of 207), mainly because firms take in less revenue. With Israel’s corporate tax, both displaced cohorts kept their consumption in 9 of 144 paths instead of 22.
The share of owners with a mortgage (about 37%, estimated) changes almost nothing. Housing tenure of workers in exposed occupations is not published; by income decile, preservation at full pass-through rises from 15% in the bottom decile to 30% in the top. Placing exposed workers in deciles needs microdata from the CBS research room.
Step 230 — Israel: calibrating the macro core
The labour share of output, the tax on labour income, government debt and interest were set from Israeli data (OECD, ILO, IMF, World Bank). The picture barely changes: with Israel’s corporate tax, only doubled productivity still lets paths complete (43 of 144, 22 of them preserving consumption). The sensitive input is the labour share: measured over employees only, completions halve.
Step 205F — Israel: corporate tax
At Israeli values (23%, about 3.9% of output) the tax take is below the grid's lowest corner. Paths complete only when productivity doubles (44 of 144); in all others the government cannot finance its existing commitments in cash.
Step 205 — Israel: partial housing calibration
Tenure mix, rent burden and mortgage burden from Israeli data. For the average household the preservation rate at full pass-through stays at 26.4%, as in the uncalibrated grid. For the bottom decile it falls to 15.3%, and indexing the benefit to housing costs raises it to 34.0%. Even when rent falls with prices, the renter penalty shrinks but does not disappear. When rent rises with benefits, it worsens.
Step 204 — Israel: the unemployed by occupation, 2023–2024
The over-representation of clerical workers in unemployment did not grow after generative AI tools (relative risk 1.34). The share of professionals among the unemployed rose to 27% in 2024.
Step 203 — A benefit as a fixed share of output
The figures on this card come from an earlier version of the model; they were replaced by the step-281 central specification.
Displaced workers reached the control path in 18 of 42 comparisons, only when the budget had slack. At peak unemployment the budget ran out in all 42.
Step 201 — Israel: exposure of the unemployed to AI, 2017–2022
The data on this card were updated to 2024 in step 204.
Clerical workers, the most exposed group, were over-represented in unemployment even before generative AI tools (relative risk 1.35 and later 1.60).
Step 200 — Indexing the benefit to housing cost
It corrects the harm to renters when there is budget slack (64 of 64), but renters under full pass-through remain at 2 of 18.
Step 199 — Israel: what can be tested in labour force data
A mapping of the indicators available for Israel and what is missing for a test by occupation.
Step 198 — The mechanism: why full pass-through to prices lowers preservation
Nominal housing payments versus a goods-indexed benefit, and a tax base that shrinks with prices.
Step 196 — Diagnostics for the results chapter
The figures on this card come from an earlier version of the model; they were replaced by the step-281 central specification.
Sensitivity to the 90% threshold and the size of the gap from the control across the 42 cases.
Step 195 — Europe: robustness tests for AI adoption
The sign is negative in all 54 tests, and none is significant at 5%.
The earlier research-log entries and archived tools below are in Hebrew only.
שלב 131 — הרחבת נתונים רשמיים לכיול
נבנתה תשתית לאיסוף ואימות סדרות תוצר, תעסוקה, תוצר לעובד ומדד מחירים מתוך World Bank WDI, עבור ישראל וארבע מדינות השוואה בשנים 2015–2024.
תוצאות משיכה מאומתות: 20 מתוך 20 סדרות נמשכו בהצלחה, עם 200 תצפיות לשנים 2015–2024 וללא שגיאות משיכה מדווחות. נתוני שכר עדיין חסרים. תוצר לעובד אינו אומדן להשפעת אוטומציה, ויחס תעסוקה לאוכלוסייה אינו שיעור אבטלה.
לא עודכנו פרמטרים מבניים במודל; נתוני המקור כפופים לעדכונים ולבדיקות השוואתיות נוספות.
שלב 130 — בדיקת כשירות נתונים לכיול אמפירי
נבדקות תשע תצפיות מדווחות ומעוגלות של הכנסות ממס חברות ביחס לתוצר בישראל, ממספר מהדורות OECD. הנתונים אינם רציפים ואינם מזהים שיעור מס אפקטיבי או השפעה סיבתית של אוטומציה.
תוצאות בדיקה מאומתות: ממוצע מס חברות ביחס לתוצר במדגם: 3.23%; חציון: 3.20%; טווח: 2.60%–4.30%; טווח ממוצעים בהשמטת תצפית אחת: 3.10%–3.31%. אלה מדדים תיאוריים מתשע תצפיות מעוגלות, לא שיעור מס אפקטיבי ולא כיול מבני.
לא עודכנו פרמטרים במודל. חסרים נתונים רציפים ומאומתים ושיטת זיהוי לפני כיול אמפירי.
שלב 129 — רגישות לתמחור מניות ולהשקעות
הניסוי משווה ארבע שיטות לתמחור מניות, שלוש תוכניות השקעה, ארבע גמישויות הון, שלוש רצפות צריכה וחמישה שיעורי שימור רווחים — 720 מסלולים, ללא כיול אמפירי.
תוצאות מאומתות: מתוך 144 מסלולים לכל שיעור שימור, הושלמו 132 ללא שימור, 120 בכל אחת מחלופות 25%, 50% ו־75%, ו־90 בשימור מלא. מספר ההצלחות המחקריות היה 132, 93, 69, 48 ו־18 בהתאמה.
בשיטת תמחור לפי מכפיל דיבידנדים, שימור מלא הביא למחיר מניה מחושב של אפס ול־36 עצירות. זהו מאפיין של כלל התמחור במודל, לא הוכחה לחדלות פירעון. הניסוי אינו מכויל ואינו מזהה סיבתיות.
שלב 128 — השוואת תזרימי מזומנים בשנים משותפות
המחקר משווה 1,296 זוגות תרחישים תואמים בארבע חלופות שימור רווחים, תוך שימוש רק בשנים שבהן שתי החלופות השלימו את הפעולות החשבונאיות. פירוק השינוי ביתרת המזומנים: יתרת פתיחה, רווחים נשמרים, גיוס הון נטו והוצאות השקעה.
ממצאים מאומתים: בכל חלופת שימור רווחים, 27 תרחישים עברו מהשלמה לכשל ולא נצפה מעבר הפוך. ב־27 המסלולים הללו, ממוצע הירידה ביתרת המזומנים בשנת הפעילות המשותפת האחרונה הוא 15.30, 14.21, 22.00 ו־21.11 יחידות מודל עבור שימור 25%, 50%, 75% ו־100% בהתאמה. תוספת הרווחים הנשמרים לא קיזזה את גידול ההשקעות ואת השינוי ביתרת הפתיחה ובגיוס ההון.
זהו פירוק חשבונאי מותנה במסלולים, לא זיהוי סיבתי או תחזית מכוילת. פירוט מלא בדוח.
שלב 127 — השוואת תרחישים תואמים
הניסוי משווה כל אחת מארבע חלופות שימור הרווחים מול תרחיש 0% בעל אותם פרמטרים. רק כישלונות שהתרחשו באותה שנה ניתנים להשוואת תזרימי שנת הכשל; יתר המקרים מדווחים בנפרד.
מטרת המחקר: לפרק את השינוי ביתרת המזומנים לרווחים נשמרים, גיוס הון ממשקי בית והשקעה, בלי לבלבל בין זהות חשבונאית להוכחה סיבתית. הניסוי אינו מכויל אמפירית.
תוצאות הניסוי: בכל אחת מחלופות שימור הרווחים, 27 תרחישים שהושלמו ללא שימור נכשלו עם שימור; לא נמצא מעבר מכישלון להצלחה. מספר ההצלחות שאבדו לפי תנאי המחקר: 57 בשימור 25%, 96 בשימור 50%, 156 בשימור 75% ו־213 בשימור 100%.
לא נמצאו זוגות כושלים שנעצרו באותה שנה, ולכן לא חושבה השוואת תזרים לשנת הכשל. אין לפרש את תוצאת האפס כהיעדר השפעה. הניסוי אינו מכויל אמפירית.
שלב 126 — פירוק תזרים המזומנים בשנת הכשל
נרשמו התזרימים המתוכננים שנדחו בכל 243 העצירות, כולל יתרת פתיחה, רווחים שנשמרו, גיוס מניות נטו והשקעות. הסכומים להלן הם סכומי פערי מזומנים בתרחישים שנכשלו, ביחידות המודל — לא הפסדים שהתממשו.
| שימור רווחים | מסלולים שנכשלו | סכום פערי מזומנים |
|---|---|---|
| 0% | 27 | 302.97 |
| 25% | 54 | 220.20 |
| 50% | 54 | 349.23 |
| 75% | 54 | 768.84 |
| 100% | 54 | 606.70 |
קבוצות המסלולים שנכשלו שונות בין החלופות, ולכן אין להסיק מסכומים אלה ששיעור שימור מסוים עדיף. נדרשת השוואה של תרחישים תואמים.
שלב 125 — אבחון גורמי הכשל
נבדקו 1,620 מסלולי תרחישים. כל 243 העצירות שנבדקו הופעלו בשל יתרת מזומנים שלילית בחברות, ללא כשל מקביל במגבלות ההון הריאלי או פדיון המניות. שיעור השימור 0% הניב 27 עצירות, וכל אחת מחלופות 25%–100% הניבה 54.
הזיהוי הוא של תנאי העצירה הישיר במודל; הוא אינו מוכיח מה גרם לשינוי בתזרים. תרחישים אינם תצפיות אמפיריות או הסתברויות.
שלב 124 — מימון השקעות באמצעות שימור רווחים
ניסוי תרחישים תיאורטי שאינו מכויל לנתוני אמת. נבחנו 1,620 מסלולים, 324 לכל שיעור שימור רווחים. התוצאות אינן הסתברויות ואינן תחזית.
| רווחים נשמרים | הושלמו | עמדו בתנאים | נכשלו |
|---|---|---|---|
| 0% | 297 | 267 | 27 |
| 25% | 270 | 210 | 54 |
| 50% | 270 | 171 | 54 |
| 75% | 270 | 111 | 54 |
| 100% | 270 | 54 | 54 |
ממצא: במודל הנוכחי שימור רווחים לבדו לא פתר את מגבלת המימון, והפחית את מספר המסלולים שעמדו ברצפת הצריכה ובתנאי המימון. מנגנון הכשל המשולב עדיין דורש פירוק נוסף (שלב 125).
שלב 123: השקעה תחת מגבלת משאבים ומימון
הגבלת ההשקעה היצרנית לסחורות הזמינות מאפשרת ל־13 מסלולים נוספים להשלים את התקופה: 297 מתוך 324. עשרה מהם עומדים גם בדרישות ההעברות ורצפת הצריכה; מספר ההצלחות המותנות עולה ל־267. 27 כשלי המימון בחברות נשארים, גם בביקורת ללא תוספת צריכה.
המחיר הוא פחות הון יצרני: 1.15–24.09 יחידות ריאליות ביחס לתוכנית השקעה על אותו מסלול תפוקה. בכל המקרים שבהם הכלל פעיל, התפוקה אינה מגיבה להון לפי הנחת התרחיש; לכן אין כאן הוכחה להיעדר מחיר עתידי בהכנסה. הביקורת המקורית נעצרת לפני הקיצוץ הראשון, ואין השוואת הכנסה תקפה לשנת הסיום.
המלאי נכלל בצורכי המימון; לא נוסף כסף או אשראי. תוצאות מודל מותנות, ללא כיול אמפירי.
שלב 122 · מה עצר את המסלולים?
מחסור בסחורות וחוסר מימון הם שני מנגנונים שונים
שוחזרו חשבונות שנת הכשל בכל 40 המסלולים שנעצרו. ב־13 מקרים יעד ההשקעה והצריכה דורשים יותר סחורות מהייצור והמלאי, אף שלחברות נותר מזומן חיובי.
ב־27 מקרי המזומן אין מס או תוספת צריכה בפועל, והביקורת נכשלת באותו אופן. ההשקעה דורשת כ־25.89 יחידות לעומת מזומן וגיוס הון של כ־14.67 — פער מימון של כ־11.22.
זהו אבחון חשבונאי, ללא שינוי מסלולים או הזרמת מימון. הפערים תלויים בכללי המודל ואינם מוכיחים מגבלת ייצור או אשראי בעולם האמיתי. 27 תוויות המקרים משחזרות כאן אותו מסלול ביקורת, ולא ראיות עצמאיות נגד העברות.
חשבונות הכשל, ההשוואה לביקורת והמגבלות · כל 40 האבחונים והחשבונות התואמים
שלב 121 · רגישות להון ולכלל ההשקעה
מימון רצפת צריכה אינו מספיק להשלמת כל מסלול ייצור
נבדקו 324 מסלולים בארבע רגישויות תוצר להון ובשלושה כללי השקעה. 257 עברו את הבדיקות המלאות: ב־149 שולמה תוספת, וב־108 לא נדרשה תוספת. 27 הושלמו עם צורך לא ממומן ו־40 נעצרו.
13 מסלולים דרשו מלאי שלילי ו־27 נעצרו במגבלת מזומן של החברות. בבדיקת הרגישות הגבוהה וכלל השארית גם הביקורת נכשלת, ולכן התוצאות אינן מסווגות כהשוואה מוצלחת.
בחלופות ההשקעה המתוכננת, הפער בין השקעה כוללת להשקעה בהון יצרני נרשם במלאי. זהויות המזומן והמשאבים נבדקות בנפרד. זו בדיקת הנחות שנתית ללא כיול אמפירי, לא הסתברויות להצלחה או לכשל בעולם האמיתי.
כללי ההשקעה, טבלת הרגישות וכשלי המסלול · כל הביקורות, המסלולים והמלאים
שלב 120 · תוספת לפי הפער בפועל
אין פער — אין מס לתוספת ואין תשלום נוסף
נבדקו 54 זוגות מסלולים שנתיים. 45 מסלולים עם הכלל המותאם עברו את בדיקות המימון והצריכה, לעומת 18 עם לוח קבוע. במצב המשוב ההוני הביקורת כבר עומדת בספים, והכלל החדש משחזר אותה ללא מס או מענק נוסף.
בכל שנה מחושבת הבקשה הקטנה שמכסה גם את פער ההכנסה לצריכה וגם את מגבלת המשאבים. התשלום בפועל מוגבל למס שנגבה מדיבידנדים ולמזומן המשלם.
זהו מענק שנתי מוגבל מימון, לא הבטחה לקצבה: צורך שלא מומן נשמר בתוצאות ואינו הופך לחוב תשלום עתידי. ההשוואה ללוח הקבוע כוללת גם הבדל זה. אין כאן אימות תזמון חודשי או כיול אמפירי.
כלל הבקשה, תוצאות והבדלי ההתחייבות · כל הזוגות, המימון והצורך שלא נסגר
שלב 119 · חיבור שנתי לחברות ולהון
החלוקה מחדש משנה השקעה ודיבידנדים עתידיים
נבדקו 54 מסלולים שנתיים עם מס, תוספות צריכה והחלטות השקעה מחושבות מחדש. כולם הושלמו; 18 עברו את בדיקות הגבייה, התשלום והצריכה. בביקורת עם המשוב ההוני הספים כבר מתקיימים, ולכן אין לייחס לתוספות את עצם שימורם.
בדוגמה של סף 90%, תקרה של 10% ותגובה למס של 0.5, ההון בסוף התקופה נמוך בכ־3.17% והדיבידנדים בכ־1.47% לעומת ביקורת תואמת. שינוי הנחת התגובה יכול להפוך את כיוון התוצאה.
זהו חיבור שנתי: אין בו אימות תזמון חודשי. ההשקעה נקבעת כשארית התוצר, רגישות ההון היא הנחת מודל, ואין כיול אמפירי או שיווי משקל מלא.
הצעד הבא: לגזור תוספת מהפער שנוצר בפועל בכל מצב שנתי, במקום לכפות לוח תשלומים קבוע גם כאשר אינו נחוץ לסף.
מנגנון המשוב, ההשוואות והמגבלות · כל המסלולים והביקורות השנתיות
שלב 118 · מימון מהכנסה שוטפת
הגבלת בסיס הגבייה משנה את מרווח המימון
נבדקו 324 מקרים בשלושה בסיסי הכנסה וארבע תקרות גבייה. 111 עמדו בבדיקות הגבייה, התשלום והצריכה; 213 נכשלו. ללא הפחתת הכנסה, תקרה של 5% אינה מספיקה ואילו 10% מספיקה למקרים שנבדקו.
כל בסיסי הגבייה מוציאים תקבולי קרן ויתרות מזומן. אלו תקרות ניסוי על תקבולים שוטפים, לא שיעורי מס מומלצים או בסיסי מס משפטיים. המימון נבדק לתוספת בלבד, ללא משוב מקרו.
כ־81% מההכנסה השוטפת המצטברת של בעלי ההון בתרחיש המקורי הם דיבידנדים. הצעד הבא הוא לבדוק כיצד המס וההעברות משפיעים על השקעה, מזומן החברות ודיבידנדים עתידיים.
שלב 117 · מבחן לחץ למימון התוספת
נמצא גבול כשל — והוא תלוי בבסיס המשאבים שבמודל
נבדקו 1,404 מקרי לחץ ו־156 ביקורות תואמות. 1,008 מקרים עמדו בגבייה בזמן, בתשלום התוספות ובספי הצריכה החודשיים והשנתיים; 396 נכשלו ונשארו בתוצאות.
בסף 90%, נקודת ההכנסה הנמוכה ביותר שעברה ברשת היא 4.5% מרכיב ההכנסה שהופחת; 4% נכשלו. בספים 95% ו־100%, נקודות המעבר שנבדקו הן 5.5% ו־6.5%.
אלו נקודות בדיקה במודל, לא אומדן לעמידות כלכלה במציאות. ריבית פרטית ופדיון אג״ח לא הופחתו, הכנסות המקבלים נשארו קבועות, ואין משוב תוצר. רצפות הצריכה וסכומי התוספת נשארו ללא שינוי לאורך מבחן הלחץ.
הצעד הבא: להפריד הכנסה שוטפת של משלם המס מתקבולי קרן ולבדוק מס המוגבל לבסיס הכנסה מוגדר.
שלב 116 · מס והעברה במזומן בפועל
גבייה חודשית מממנת את תוספת הצריכה בתרחיש שנבדק
נבדקו 27 מקרים: שלושה ספי צריכה, שלוש הנחות לתגובת בעלי ההון למס ושלושה מועדי גבייה. בתשעת מקרי הגבייה החודשית התוספות שולמו בזמן ושתי קבוצות מאבדי העבודה עמדו בספי הצריכה השנתיים והחודשיים.
ב־18 מקרי הגבייה הרבעונית או בדצמבר הסף השנתי התקיים, אך היו פיגורי העברה וחודשים מתחת לסף החודשי. הקופה מתחילה ללא מזומן ואינה מקבלת אשראי או השלמה חיצונית.
בסף 90% ובהנחת תגובה של 0.5, צריכת בעלי ההון המצטברת ירדה בכ־1.97% לעומת הביקורת. המימון מאומת לתוספת בלבד: ההכנסות, המחירים ותוכניות ההשקעה הבסיסיות עדיין קבועים, ואין כיול אמפירי או אימות תקציב ממשלתי מלא.
כללי הגבייה, תזמון, עלות ומגבלות · כל 27 המקרים וחשבונות התוספת
שלב 115 · כמה משאבים חסרים?
סגירת פער הצריכה מחייבת תוספת משאבים
לספים של 90%, 95% ו־100% מצריכת שנת הביקורת הראשונה, תוספת ההכנסה הנומינלית המחושבת מגיעה בשיא לכ־2.21%, 2.55% ו־2.90% מתוצר המודל. שלושת השיאים בשנה 10.
זהו חישוב צורך סטטי לפי כלל ההוצאה הקיים של 90% מההכנסה. אין עדיין העברה נוספת בסימולציה או מקור מימון מאומת. שנת הביקורת הראשונה אינה נקודת ייחוס מלפני האוטומציה.
החישוב מפריד בין ערך הצריכה החסרה לבין ההכנסה הדרושה כדי לממנה לפי כלל המודל. הצעד הבא הוא ניסוי חודשי עם משלם מס מפורש, העברה ממוקדת ובדיקת הרצפה לאחר תגובת משקי הבית.
שלב 114 · פירוק הירידה בצריכה
אובדן השכר גדול מהפיצוי בתרחיש הביקורת
בנקודת השפל, בשנה 10, הצריכה הריאלית היא 64.12% ו־50.67% משנת הביקורת הראשונה בשתי קבוצות מאבדי העבודה. העברות, דיבידנדים וירידת מחירים מקזזים חלק מאובדן השכר, אך אינם משלימים אותו.
בביקורת אין מחסור מזומן לצריכה המתוכננת בשתי הקבוצות. הצריכה יורדת לפי כלל ההוצאה מתוך ההכנסה. זהו פירוק חשבונאי מדויק של התרחיש, ללא הסקה סיבתית או כיול אמפירי.
שירות הקרן נרשם כהעברת נכס ואינו מופחת שוב מההכנסה. השינוי בתחזוקה הנומינלית הוא אפס; השפעת המחירים על הנטל הריאלי נשמרת בפירוק.
הצעד הבא: לחשב את הפער מסף צריכה מוצהר ואת המשאבים הדרושים, לפני בחינת העברה נוספת עם מימון מפורש.
הפירוק, טבלת התרומות והמגבלות · רכיבים שנתיים וזהויות חשבונאיות
שלב 113 · גבולות שימור כוח הקנייה
השוואה לביקורת אינה שימור רמת הצריכה
נבדקו 126 מקרי מיסוי ו־42 ביקורות תואמות, ב־21 ערכי תגובה מוצהרים למס. 15 מקרים נכשלו בלוח הגבייה הנדרש ונשארו גלויים בנפרד.
גם בביקורת, הצריכה השנתית המינימלית של קבוצות מאבדי העבודה מגיעה ל־64.12% ול־50.67% מצריכת שנת הביקורת הראשונה. אף מקרה שנבדק אינו שומר בכל שנה על 90% מהעוגן הזה בשתי הקבוצות. שנת הביקורת הראשונה אינה נקודת ייחוס מלפני האוטומציה.
בגבייה רבעונית ובמיסוי קבוצות מאבדי העבודה, סף 99% מהביקורת מתקיים במצטבר עד תגובה של 0.25, אך בכל שנה רק עד 0.10, מבין נקודות הרשת שנבדקו. אלו תוצאות מותנות במודל, ללא כיול אמפירי או משוב מקרו מלא.
הצעד הבא: לפרק את הירידה בביקורת להכנסה והעברות, מחירים, שירות חוב והוצאות תחזוקה.
שלב 112 · בדיקת התאמה למודל
הושלמה בדיקת מקור המס לבעלי בתים
אומתו יחידות האומדן, אופק הזמן ואי־הוודאות. מדד הרכב אינו מדידה ישירה של כלל הצריכה, ולכן לא שונו פרמטרים או טווחי הרגישות.
הצעד הבא: לחשב גבולות מותנים לשימור כוח הקנייה של מאבדי העבודה תחת הנחות תגובה שונות למס, ולסמן בנפרד כשלי מימון ופגיעה בצריכה.
שלב 111 · ראיות אמפיריות לתגובת צריכה למס
מה המחקרים מאפשרים לכייל?
נבדקו ארבעה מקורות ראשוניים: סקרי מס שכר, עסקאות סביב תשלומי מס, ונתונים מנהליים של בעלי בתים. המדדים והאופקים שונים, ולכן לא אוחדו למקדם אחד.
שער הכיול נותר סגור: כוונת הוצאה, שיעור משיבים ומדד רכישות רכב אינם מקדם תגובה לצריכה הכוללת. כל פרמטרי המודל ותרחישי הרגישות של שלב 110 נשארו ללא שינוי.
התרומה לתזה היא הגדרה מדויקת יותר של אי־הוודאות במימון ההעברות. הצעד הבא הוא בדיקת הזיהוי, יחידות האומדן ואי־הוודאות במחקר בעלי הבתים, לפני החלטה על התאמה למודל.
שלב 110 — ההשוואה תלויה בתגובת הצריכה למס
נבדקו 48 מקרים בשישה פרופילים מוצהרים של תגובה למס. כלל ההכנסה הבסיסי של 90% נשמר, ולכל חלוקת מס הותאמה ביקורת עם אותן הנחות. מקדמי התגובה הם הנחות רגישות, לא אומדנים אמפיריים.
כאשר תגובת בעלי ההון למס נמוכה, מיסוי שלהם גורר ירידה מצרפית קטנה יותר. בהנחת תגובה הפוכה, סדר ההשוואה בין חלוקות המס מתהפך. בשלושה ממקרי מיסוי משקי הבית לא נתמך לוח הגבייה הממומן, והם הוצאו מההשוואה המותנית במימון מלא.
11 בדיקות חדשות עברו לצד 61 הקודמות. התוצאה אינה מזהה מדיניות מיטבית: היא מראה מדוע נדרש עוגן אמפירי לתגובות למס. המחירים, ההכנסות החיצוניות והדיבידנדים עדיין קבועים, ואין משוב מקרו מלא.
פרופילי התגובה, היפוך ההשוואה ושער הגבייה · סיכומי 48 המקרים וחותמות המקור
שלב 109 — מי משלם על מימון הכרית?
המס שמממן את הריבית הוקצה לארבע קבוצות משקי הבית: לבעלי ההון בלבד, לפי נפש, או לשתי הקבוצות החשופות לאובדן עבודה. הגבייה ירדה ממזומן הקבוצות עצמן, ללא השלמה ממשלם מס חיצוני. בכל שמונה החלופות שנבדקו, לרבות הביקורות, סכום הגבייה ולוח התשלומים נתמכו.
בחלופת הגבייה בדצמבר, חלוקה לפי נפש הפחיתה את הצריכה הריאלית המצטברת ב־2.84% בקבוצה ללא חוב אישי וב־3.98% בקבוצה עם חוב, לעומת ביקורת עם מימון חיצוני. הטלת מלוא המס על בעלי ההון הפחיתה את צריכתם ב־2.25%. אלה תוצאות של 20 שנות מודל, לא אומדנים אמפיריים.
11 בדיקות חדשות עברו לצד 50 הקודמות. כלל הצריכה המשותף של 90% יוצר כמעט אותה הפחתה מצרפית בכל חלוקת מס. הפער היחסי בין קבוצות החוב אינו מוכיח השפעה סיבתית של החוב. המחירים וההכנסות החיצוניות עדיין קבועים, וטרם בוצע שילוב מקרו מלא.
חלוקת המס, גבייה, צריכה וגבולות ההסקה · תוצאות הקבוצות וחותמות המקור
שלב 108 — כרית מזומן צריכה גם לממן את הריבית
נבדקה כרית ממשלתית שממומנת בהלוואה ממלווה מפורש, עם ריבית חודשית וקרן שמגיעה לפירעון בסוף התקופה. מקורות המזומן ההתחלתיים של המלווה ושל משלמי המסים זהים בכל שמונה החלופות.
בגבייה רבעונית, ללא כרית נרשמו 160 חודשי פיגור. כרית בעלות אפס מנעה אותם; עם ריבית שנתית של 4% וללא מקור לעלותה נותרו 107 חודשי פיגור וקרן שלא נפרעה. כרית מעט גדולה יותר, עם תוספת מס שמממנת את הריבית, מנעה פיגורים ואפשרה פירעון מלא. הריבית היא הנחת ניסוי.
12 בדיקות חדשות עברו לצד 38 הבדיקות הקודמות. ההכנסות והמחירים עדיין קבועים: העלות לממשלה נרשמת, אך השפעת המס הנוסף על צריכת משלמיו טרם נבחנה. אין כיול אמפירי או הוכחת קיימות.
מימון הכרית, עלות המס, פירעון הקרן וגבולות התוצאה · שמונה החלופות וחותמות המקור
שלב 107 — איזון שנתי אינו מבטיח תשלום בזמן
קופת ההעברות ששמורה מראש הוחלפה בגביית מסים מתוזמנת ובהתחשבנות על הוצאות ממשלה, ריבית, קצבאות ופירעון אג״ח. בשש חלופות תזמון שוחזרו החשבונות הממשלתיים בסופי השנים, ללא אשראי ממשלתי חדש.
בגבייה רבעונית וקצבאות חודשיות נוצרו פיגורי תשלום ב־160 מתוך 240 חודשים, אך הקבוצה שנבדקה מימנה את צריכתה המתוכננת מהמזומן שברשותה. בגבייה רק בדצמבר ובקצבאות חודשיות נרשמו 220 חודשי פיגור ו־11 חודשי מחסור לצריכה. פיגור בקצבה ומחסור לצריכה הם מדדים נפרדים.
12 בדיקות חדשות עברו. מועדי הגבייה וסדר הקדימויות הם הנחות ניסוי; ההכנסות והמחירים נשארים קבועים. אין עדיין משוב חברות, אומדן אמפירי או הוכחת קיימות של הקצבאות.
גבייה, פיגורים, התאמת התקציב ומגבלות הניסוי · תוצאות שש החלופות וחותמות המקור
שלב 106 — חיבור ראשון למסלול השנתי
מומשה התאמה חודשית לקבוצת מאבדי העבודה ללא חוב אישי, בתרחיש דירה ללא משכנתה ובמסלול ברירת המחדל. פריסה חודשית אחידה משחזרת את הצריכה, המזומן והחזקות המניות בסופי השנים. 11 בדיקות חדשות עברו לצד 15 בדיקות הרכיב החודשי.
באותו תקציב העברות שנתי, תשלום בדצמבר יוצר מחסור ביחס לצריכה המתוכננת ב־11 מתוך 240 חודשים; באותה פריסה ועם אפס מזומן התחלתי נרשמו 39 חודשים כאלה. מספר החודשים מתחת ל־90% מצריכת הייחוס הוא מדד נפרד.
זו בדיקת תזמון מותנית: ההכנסות, המחירים והצריכה הרצויה נשארים קבועים, ומימון ההעברות שמור מראש. אין עדיין התאמה חודשית לקופת הממשלה ולתזרים החברות המקוריים, כיול אמפירי או שילוב משוב מקרו.
התאמת החשבונות, התוצאות ומגבלות הניסוי · תוצאות שנתיות, חודשי מחסור וחותמות מקור
שלב 105 — תזמון התשלום משנה את הצריכה האפשרית
מומש רכיב חשבונאות חודשי נפרד עם העברות ממומנות, מגבלת מזומן, שירות חוב וצד נגדי לכל תשלום. 15 בדיקות אוטומטיות עברו, לרבות מעבר מדצמבר לינואר וצבירת פיגורי ריבית ללא יצירת מזומן.
בדוגמה סינתטית, העברה של 120 בינואר מאפשרת לממן צריכה בסיסית של 10 בכל חודש. אותו סכום שמתקבל רק בדצמבר מממן 10 באותה שנה, ו־110 נשארים במזומן; הצורך שלא מומן בחודשים הקודמים אינו נעלם בסיכום שנתי. זו הדגמת תזמון בלבד, ללא אומדן אמפירי.
הרכיב טרם שולב במודל המקרו. פרמטרי התגובה הם הנחות בדיקה, ומיפוי הדיור, הנכסים והמקורות עדיין פתוח.
כללי הרכיב, התוצאות ומגבלותיהן · תזרימים חודשיים וחשבונות נגדיים
שלב 104 — מהעברה ממומנת לצריכה בפועל
הוגדר מפרט לחיבור תגובת צריכה חודשית לחשבונות השנתיים: מועדי קבלה, מגבלות מזומן, חיסכון, שירות חוב ומעבר בין שנים. ביקורת הקוד מראה שחלוקה של סכום שנתי ל־12 אינה מספיקה, ושיש למנוע ספירה כפולה של העברות שכבר נכללות בהכנסה.
מסלול הגישה הנוכחי לנתונים נסגר בעקבות תשובת ספק שדווחה לחוקר. אין נתוני משתתפים או כיול חדש. השלב הבא הוא בדיקת חשבונות חודשיים בנתונים סינתטיים, ובהמשך בחינת התאמה של מקורות ציבוריים.
מפרט המדידה, ביקורת הקוד וחלופות הנתונים · כללי החשבונאות ותנאי הבדיקה
שלב 103 — מה אומדן תגובה להעברה מאפשר לכייל?
נבדקו הגדרות האמידה במאמר המלא ובחלקי הנספח. הופרדו אומדנים אמפיריים מתוצאות המודל המבני, ונשמרו בנפרד אופק הזמן, יחידות המדידה ואי־הוודאות.
לתזה נדרש חיבור מפורש בין העברה ממומנת, תגובת צריכה ותזרים שנתי. שער הכיול נשאר סגור: לא שונו פרמטרים ולא בוצע שכפול. הצעד הבא הוא חוזה מדידה לחיבור תגובה חודשית לחשבונות המודל.
שלב 102 — מה נתמך בראיות ומה נשאר הנחה?
מופו חמישה מקורות ראשוניים לשלוש חוליות התזה: פריון ומחירים, רווחים וגביית מס, והעברות וצריכה. יש תמיכה בכיוונים מסוימים לצד מגבלות של שוק, מדינה, זמן ושיטת זיהוי. אף מקור לא מאשר כעת כיול מספרי חדש למודל.
גמישות מחיר ביחס לאוטומציה אינה מקדם התמסורת במודל; אומדן תוספת מס אינו שיעור הרווח שניתן לגבות; תגובה לקצבה זמנית אינה שיעור הצריכה הקבוע או הוכחה לכוח קנייה תחת אבטלה קבועה. סקירת תקציר אינה שכפול מחקר.
מפת הראיות, גבולות ההתאמה וסדר העדיפויות · רשומת המקורות ומצב שערי הכיול
שלב 101 — תשובה ממוקדת לשאלת התזה
באילו תנאים 20% אבטלה לצד אוטומציה יכולים לשמר צריכה של מאבדי עבודה, וכיצד חוב ובעלות על הון משנים את התוצאה? סיכום אותם 576 תרחישים בשבע חלופות מימון מוצא 202 שהושלמו בכולן, 18 שהושלמו רק בחלקן ו־356 שלא הושלמו באף חלופה.
ב־75 צירופי הנחות נשמרו לפחות 90% מצריכת ההתחלה שאינה דיור בשתי קבוצות מאבדי העבודה בכל החלופות. אבל כל 202 המקרים המשותפים אינם זקוקים לאשראי חברות: העקביות אינה אישוש עצמאי למנגנון האשראי. ב־42 זוגות ההשוואה המשותפים, צריכת מאבדי העבודה בסוף התקופה נמוכה מהביקורת.
המסקנה תיאורטית ומותנית: ירידת מחירים והעברות עשויות להספיק בחלק מההנחות, אך אינן מבטיחות שימור צריכה לכולם. מימון ציבורי, חוב ובעלות על הון חשובים. עדיין אין הוכחה אמפירית או תחזית לעשירונים.
שאלת המחקר, הממצאים, גבולות ההסקה וסדר העדיפויות · סיווג התרחישים וההשוואה בין החלופות
שלב 100 — הסדר חוב אינו מזומן חדש
נוסף כלל הממיר חוב חברות למניות לאחר רצף אי־תשלום, עם דילול בעלי המניות והקצאת מניות למלווים. לאחר ההמרה אין אשראי חדש. ההסדר אינו מכניס מזומן ואינו משנה מיידית את מלאי ההון.
מתוך 576 תרחישים: 220 הושלמו ללא הסדר, 215 בהסדר לאחר שנת אי־תשלום אחת, ו־220 לאחר שנתיים או שלוש. בכלל של שנתיים נצפו 37 הסדרים, ורק 5 מהמסלולים האלה הושלמו. אין שיפור במספר ההשלמות. ההשוואה כוללת גם הפסקת אשראי ואינה מבודדת השפעה של תזמון בלבד.
שווי המניות הוא הנחה חיצונית. אפס הפסדי שיערוך למלווים ברשת שנבדקה אינו גבייה במזומן או הוכחה להעדר סיכון. אלה סימולציות ללא כיול, ולא הליך משפטי או אומדן התאוששות.
כללי ההסדר, חלוקת הזכויות והתוצאות · נתוני סיכום חלופות ההסדר
שלב 99 — השלמת מסלול אינה שירות חוב מלא
מתוך 18 המסלולים הנוספים שהושלמו עם תקרת אשראי 60, רק 2 שילמו את כל הריבית והקרן המתוכננת במזומן. ב־16 הייתה ריבית שנוספה לחוב ופחות החזר קרן מהמתוכנן; ב־5 הריבית נוספה לחוב לפחות שנתיים רצופות. 202 המסלולים המושלמים ללא הלוואה מוצגים בנפרד.
נבדקה גם חשיפת משקי הבית המלווים. שיעור גבוה של תביעות אשראי בתוך המזומן ותביעות האשראי אינו שיעור מהעושר הכולל. תרחישי תספורת הם חשיפה ברוטו בלבד, ללא הסתברות לכשל או הפסד ממומש. אין שינוי בכללי המודל או כיול אמפירי.
שירות חוב, היוון ריבית וסיכון המלווים · נתוני הסיכום והחשיפות
שלב 98 — ערוץ אשראי לחברות עם צד מלווה מפורש
משקי הבית מלווים לחברות מתוך מזומן שנותר לאחר החלטות הצריכה וההשקעה; זהו כלל מכני ולא היצע אשראי אופטימלי. כל הלוואה מפחיתה מזומן אצל המלווים ומוסיפה תביעה תואמת. אין יצירת כסף חדש. נרשמים ריבית, החזר קרן, מגבלת אשראי והיוון ריבית שלא שולמה.
מתוך 576 תרחישים בכל חלופה: 202 הושלמו ללא אשראי, 212 עם תקרה של 20 ו־220 עם תקרה של 60 ביחידות מודל. רוב מגבלות המימון נשארו. ריבית מהוונת בחלק מהמסלולים, ואין עדיין טיפול בחדלות פירעון של חברות או בהפסדי המלווים. השלמת מסלול אינה הוכחה ליכולת פירעון או לשיפור ברווחה.
כללי האשראי, הזהויות, התוצאות והמגבלות · סיכום ארבע חלופות האשראי
שלב 97 — מה עצר את מימון החברות?
בכל 230 העצירות של החברות ברשת המקורית, המגבלה הראשונה הייתה מזומן שלילי. לא נפרצה באותו צעד מגבלת מלאי ההון או המניות. ההשקעה וגיוס ההון היו חיוביים, אך הגיוס והמזומן הקיים לא הספיקו להשקעה שנקבעה כשארית התוצר.
בדיקת ארבעת כללי תמחור המניות הקיימים הניבה 200–211 מסלולים מושלמים מתוך 576 בכל כלל. רוב העצירות נשארו. זו מגבלה של שילוב כללי ההשקעה והמימון במודל, ולא תחזית לחדלות פירעון או הוכחה ששחיקת הון היא הסיבה. המודל המקורי לא שונה.
פירוק מגבלת המזומן, ההשוואות והצעד הבא · נתוני סיכום ארבע חלופות התמחור
שלב 96 — מתי צריכת מאבדי העבודה נשמרת?
נבדקו 576 צירופי הנחות במודל הקיים, עם אבטלה שמגיעה ל־20%. רק 202 מסלולים הושלמו; 144 נעצרו ממגבלת מימון ממשלתית ו־230 ממגבלת נזילות, הון או פדיון מניות בחברות. אלו גבולות המודל, לא הסתברויות למשבר.
במסלולים שהושלמו, צריכה שאינה דיור נשמרה מעל 90% מהבסיס בכל שנה ב־83 מקרים למאבדי עבודה ללא חוב צרכני וב־75 למאבדי עבודה עם חוב צרכני. הקבוצות עשויות לשאת משכנתה. רק 42 זוגות תרחיש וביקורת הושלמו; בשתי קבוצות מאבדי העבודה הצריכה בסוף התקופה נמוכה מהביקורת. אין להסיק מכך על המסלולים שנקטעו.
הסף יחסי לצריכת ההתחלה של כל קבוצה, ואינו תקן לרמת חיים. התוצאות הן סימולציה בהנחות סוגנניות, ללא כיול. ירידת מחירים לבדה אינה מבטיחה שמירת צריכה במודל הזה.
הטבלאות, תנאי המימון ומגבלות ההשוואה · נתוני הסיכום ורשת ההנחות
שלב 95 — טיוטת בקשת היתכנות גישה
הוכנה טיוטת פנייה להגדרת שאלת המחקר ודרישות ההיתכנות. עדכון שלב 104: לאחר מכן נשלחה פנייה, ולפי תשובת הספק שדווחה לחוקר מסלול הגישה הנוכחי אינו זמין. לא התקבלו נתוני משתתפים. המסמך נשמר כתיעוד היסטורי עם הודעת מצב מעודכנת.
שלב 94 — מיפוי תעסוקה וקישור עסקאות ב־UAS
נמצאו בשאלונים חודשיים שדות לסיבת שינוי בתעסוקה ולמועדו. טרם הוכחה חפיפה עם חשבונות UASFin פעילים ונתונים מלאים לפני ואחרי האירוע. מספר משלימי שאלון אינו מספר משקי בית מקושרים. המקור הוא מועמד מותנה; אין אמידה חדשה או כיול.
שלב 93 — היתכנות גישה לנתוני עסקאות
נבדקו UASFin, מסלול שיתוף מחקרי עם JPMorganChase Institute ונתוני Exact.One ששימשו מחקר בריטי. טרם אומתו גישה עבור המחקר, מספר אירועים מתאימים או כיסוי משקי הבית. ההמלצה היא לבדוק מקור קיים לפני הקמת פאנל חדש. אין אמידה או כיול חדשים.
שלב 92 — בדיקת היתכנות בנתוני CE
התיעוד שנבדק אינו מבסס את השילוב הדרוש של הוצאות מזון חודשיות מתוארכות, מועד וסיבה לאובדן עבודה ונזילות סמוכה שקדמה לאירוע. אין אמידה חדשה או כיול. הוגדרו דרישות לבדיקת היתכנות של פאנל חודשי עתידי או מקור נתונים מקביל.
שלב 91 — תכנון בדיקת צריכה ואימות היתכנות
הבדיקה הקודמת אינה מכריעה. הוגדרו מראש מדדי הוצאה, דרישות דיוק ותנאי עצירה. אימות PSID העלה כי דיווח על שבוע ממוצע אינו מאפשר בדיקה חודשית של שלושה חודשים לפני ואחרי אובדן עבודה. טרם בוצעה אמידה חדשה או כיול.
תכנון הבדיקה · מיפוי המשתנים ומגבלות התזמון · 12 תרחישי גודל מדגם — הנחות תכנון בלבד
בדיקת חוסן משקי בית: תוצאות אמפיריות ראשונות
תוצאות לא חד־משמעיות — מנגנון הנזילות עדיין אינו מכויל מנתונים אלה
השערה 1: נזילות לפני אובדן העבודה מפחיתה את העלייה בקשיים כלכליים, בהינתן הכנסה ועושר התחלתיים דומים.
השערה 2: עומס תשלומי חוב לפני אובדן העבודה מגדיל את הפגיעה, גם לאחר התחשבות בנזילות.
נותחו נתוני SIPP לשנים 2021–2024. התוצאה הנמדדת היא אי־ביטחון תזונתי, לא הוצאה כספית על צריכה.
מדגם השחזור החדש קטן מדי: 1,050 משתתפים ו־22 מקרי פרידה מעבודה; לא חושב בו אומדן.
בדיקת ההמשך הרחבה יותר כללה 2,472 משתתפים ו־62 מקרי פרידה. האומדן היה −6.06 נקודות אחוז, עם טווח אי־ודאות של 95% מ־−23.33 עד +11.22.
זו בדיקת המשך עם חפיפה בין משתתפים, ולא שחזור עצמאי. אין עדיין תמיכה אמפירית יציבה בהשערת הנזילות.
PSID אינו משמש במחקר זה עקב מגבלות תנאי השימוש על שילוב נתונים עם AI.
הרחבה היסטורית: 11,253 משתתפים מועמדים ו־468 מקרי פרידה, בחמישה פאנלים וללא כפילות במזהי המשתתפים.
המדגם ברמת משק הבית כולל 4,527 משקי בית עם קידוד מזון עקבי בשתי התקופות; 322 מהם נחשפו לפרידה ממעסיק של אחד מבני הבית.
בדיקת SIPP ברמת משק הבית לא סיפקה תמיכה ברורה בהשערה שנזילות לפני פרידה ממעסיק מגינה מפגיעה בביטחון התזונתי.
המדגם המחמיר כלל 4,527 משקי בית; בדיקת רגישות שאפשרה שינויים בהרכב בשנת התוצאה כללה 5,128. שני האומדנים היו בכיוון הפוך להשערה, אך טווחי אי־הוודאות כללו אפס. הכיול נותר ללא שינוי.
בהרחבת SHED נבדקו 2,562 נשאלים ייחודיים בשני חלונות מעקב, מהם 168 שדיווחו על אובדן עבודה. לכל נשאל נבחר חלון אחד בלבד.
האומדן הראשי היה בכיוון ההשערה, אך טווח אי־הוודאות כלל אפס. האומדן השתנה בבחירת חלון מאוחר יותר, ויעד הדיוק לא הושג באף בדיקה. הכיול נותר ללא שינוי.
דוח הרחבת SHED ללא ספירה כפולה (אנגלית)
בדיקת SHED הראשונית כללה 1,807 נשאלים, מהם 132 שדיווחו על אובדן עבודה.
אומדן הקשר היה בכיוון ההשערה, אך טווח אי־הוודאות כלל אפס והדיוק לא עמד ביעד. המדדים שונים מבדיקת SIPP, ולכן אין כאן אימות של התזה או בסיס לשינוי בכיול.
דוח הבדיקה במקור החיצוני SHED (אנגלית)
דוח המבחן החקרני ובדיקת הרגישות (אנגלית)
דוח תרחישי הדיוק ובחירת המדגם (אנגלית)
דוח משקי הבית ואימות מדד המזון (אנגלית)
דוח הרחבת המדגם ותכנון הדיוק (אנגלית) · דוח השחזור ובדיקת ההמשך (אנגלית) · נתוני תוצאות מצרפיים · פרוטוקול הבדיקה המקורי (אנגלית)
Background: hypothesis, baseline model and working method
Research hypothesis
Automation replaces human labor and raises productivity. If cost savings lower goods/services prices, basic nominal income may buy a substantial basket. Outcomes depend on redistribution of capital returns, ownership concentration and real debt burdens.
The hypothesis is that asset owners without debt have a structural advantage at transition. Leveraged households may suffer debt deflation even as consumer prices fall.
Basic mathematical model
Output with automation-dependent productivity:
Price level when automation reduces costs:
Basic per-person transfer from profit taxation:
Schematic real household consumption:
Research paths developed so far
1. Automation and productivity
How worker replacement affects output, prices and labor and capital income shares.
2. Debt deflation
How lower prices increase the real value of nominal debt and can trigger asset sales, default and bank losses.
3. Ownership structure
Compare concentrated capital, broad pension saving and public ownership of automated assets.
4. Intergenerational transfers
Long-term models of inheritance, inheritance taxes, capital accumulation and differences between groups.
Earlier results and permissible conclusions
Earlier simulations examined concentrated ownership, broad pension ownership, refinancing, inheritance and taxation. Broader ownership may raise workers' capital-income and consumption shares, while nominal debt can weigh more heavily as prices fall.
Results depend on model assumptions. They neither establish real-world causality nor validate forecasts of 20% unemployment.
Questions for further verification
- How much of AI cost savings actually passes through to consumer prices?
- What tax rate and profit base could fund a sustainable benefit?
- What happens to debt service, banks and asset markets?
- How do outcomes change with broader ownership of automated capital?
- Can parameters be estimated from OECD, IMF, central-bank data and empirical studies?
Methods and transparency
The baseline model shows economic mechanisms and parameter sensitivity. Further work requires data calibration, out-of-sample tests, alternative-model comparison and separation of policy scenarios from forecasts.
Source: thesis and models developed in research discussions on automation, unemployment, deflation, capital distribution and debt. This page summarizes central ideas and equations, not every earlier experiment file.
Research archive, steps 32–45
MacroVision 32 · Calibration to observed data
Reproducible World Bank pipeline: fetch data, document sources, check completeness and estimate country/year fixed effects. Run scripts in calibration/ on a server with internet access.
Status: Observed data were not fetched in the build environment. Corporate, capital and automation tax elasticities are not yet validly calibrated. See CALIBRATION_V32.md.
The earlier research-log entries and archived tools below are in Hebrew only.
גרסה 33 — בדיקת גמישויות מס אמפיריות
ייבוא תוצאות אמידה מקובץ JSON שנוצר מסדרת מדינות ושנים מאומתת. לא מוצגים כאן אומדני אמת עד שתבוצע משיכת נתונים ואמידה בפועל.
טרם נטען קובץ נתונים.
אין החלה אוטומטית של מקדמים על אופטימיזציית המס. קשר סטטיסטי אינו השפעה סיבתית. עיינו ב־CALIBRATION_V33.md.
גרסה 34 — ביקורת מקור לנתוני OECD וישראל
ניתן לטעון קובץ CSV עם נתונים שנאספו ממקורות רשמיים. הבדיקה בדפדפן ראשונית בלבד; סקריפט Python מבצע ביקורת מפורטת עם טביעת SHA-256, זיהוי כפילויות, בדיקות טווח ומטא־דאטה.
טרם נטען קובץ.
לא כלולים בקובץ נתוני מס אמיתיים. אין להמיר הכנסות ממס כאחוז תוצר לשיעור מס אפקטיבי, ואין להחליף בסיס מס אוטומציה בכמות רובוטים.
גרסה 35 — השוואה פיסקלית ישראל ומדינות OECD
ניתוח תיאורי של חוב/תוצר, תקבולי מס חברות/תוצר, תקבולי מס הון/תוצר, העברות/תוצר ואבטלה. ההשוואה נעשית לשנים חופפות בלבד, ללא השלמת נתונים חסרים. הנתונים חייבים להגיע מקובצי מקורות רשמיים ולהיות מאומתים לפני ניתוח.
הרץ python calibration/israel_oecd.py your_verified_panel.csv --peers DEU,FRA,GBR,USA --out israel_comparison.json ולאחר מכן טען את קובץ התוצאה:
טרם נטען קובץ תוצאות.
אין עדיין נתונים רשמיים משולבים או גמישויות שנאמדו. השוואה תיאורית אינה מזהה סיבתיות; אין להמיר תקבולי מס לבסיס מס.
Version 36 — verified observations and data-gap analysis
Four observations from OECD Revenue Statistics 2024 Table 4.35, without filling or forecasting missing years. Partial data, not a calibrated panel.
Source: OECD, Table 4.35. Data do not separately include capital income taxation, benefits or an automation-tax base; they cannot establish elasticities or benefit-funding capacity.
Version 37 — more Israel corporate-tax observations
Seven observations from OECD tables, 2000–2022, combine editions and identify each publication year. Neither a continuous annual series nor an elasticity calibration.
Statutory corporate-tax rates are excluded because a matching annual series is unverified. Revenue divided by a tax rate is not a valid unadjusted tax base.
Version 38 — merging corporate tax, output and tax-rate series
Controlled merger of Israel series, 2000–2025. Load JSON generated with calibration/israel_harmonize_v38.py from CSV files with explicit sources. The engine does not fetch data, fill missing years or calculate tax elasticities automatically.
A statutory tax rate is not an effective rate; tax revenue/output is not a tax base. See ISRAEL_HARMONIZED_V38.md.
MacroVision 40 · verified empirical database
9 of 26 years (2000–2025): Israel corporate-tax revenue, OECD, current billion ₪. Mixed publication editions do not form a consistent series for causal calibration.
Full data and sources: Validated CSV · Coverage report
| Year | Corporate tax (billion ₪) | Corporate tax/output (%) | OECD edition |
|---|---|---|---|
| 2000 | 18.0 | 3.2% | 2024 |
| 2010 | 23.1 | 2.6% | 2024 |
| 2016 | 37.8 | 3.1% | 2019 |
| 2017 | 41.9 | 3.3% | 2020 |
| 2018 | 42.9 | 3.2% | 2021 |
| 2019 | 43.3 | 3.1% | 2021 |
| 2020 | 39.0 | 2.8% | 2023 |
| 2021 | 56.5 | 3.5% | 2024 |
| 2022 | 76.2 | 4.3% | 2024 |
Warning: A tax/output ratio is not a statutory or effective tax rate. It does not identify a tax elasticity or causal effect.
Observed data — official ingestion infrastructure (v41)
OECD/World Bank series-ingestion infrastructure checks classification, sources and year coverage. Live retrieval is incomplete; no complete empirical-calibration panel is available.
Panel files, verification report and import instructions are included in the project download.
MacroVision 42 — a continuous decade of Israel corporate tax
2015–2024 OECD Data Explorer, classification 1200, central government: current million ₪ converted to billions. Manually transcribed from the official table, not fetched by API. Values differing from earlier editions were not mixed.
OECD Data Explorer · No matching output series or verified tax rates yet. Elasticities are not calibrated and no causal effect is identified.
MacroVision 43 — integrated descriptive Israel panel, 2015–2024
Corporate tax: OECD classification 1200, central government. Nominal output: World Bank WDI values rounded to billion ₪, reproduced by a secondary website and not verified through direct API retrieval. The tax rates are general statutory rates, not effective rates.
Research limitation: Only ten years and three statutory tax levels, with policy changes, time trends and shocks. Correlation is not causality or a tax-base elasticity. Verify output directly against WDI before calibration.
MacroVision 44 — multinational data-verification gate
World Bank/OECD ingestion and audit for ten countries, checking sources, units, dimensions, duplicates and missing years.
Research status: No new official data were downloaded in this version. The historical Israel panel remains descriptive and requires direct verification; no calibrated tax elasticity or verified OECD empirical panel yet.
MacroVision 45 — output-verification gate against World Bank
Primary-source verification for Israel output, 2015–2024. Previous output values remain secondary-source observations and must not support empirical calibration.
Status: Direct API retrieval remains incomplete because of build-environment network restrictions. The code can run online, storing source files and SHA-256 fingerprints after validation.
V45 verification guide · Output observations from a secondary source — not directly verified
The earlier research-log entries and archived tools below are in Hebrew only.
ארכיון · כלי פנימי לניסויים (Research Engine)
שמירת ניסויים במסד הנתונים דורשת התחברות בתפקיד Analyst או Admin. תוצאות נשמרות עם גרסת המודל; ביקורת AI דורשת מפתחות API בשרת ועלולה לעלות כסף. המנוע אינו מכייל את הפרמטרים לנתוני אמת.
| מספר | שם | גרסה | תאריך |
|---|
ביקורת מתודולוגית משישה מנועי AI
לכיול אמפירי: יש להגדיר מקור נתונים, תקופה, יחידות ומודל זיהוי לפני הפעלת אומדן סטטיסטי. אין להציג את המודל התיאורטי כמודל מכויל.