Thèse en cours de rédaction · Version provisoire, novembre 2026
Si une grande partie des travailleurs perdent leur emploi, la baisse des prix et les allocations financées par l'impôt préserveront-elles leur pouvoir d'achat ? Et à quelles conditions ?
Un modèle comptable non calibré et un test empirique descriptif. Ce sont des conditions et des mécanismes, pas une prévision.
75 / 202
Dans les trajectoires achevées, les travailleurs licenciés n'ont conservé 90 % de leur consommation que dans 75. L'accessibilité des revenus à l'impôt compte plus que le taux de répercussion sur les prix.
Vers le chapitre des résultats ←42 / 42
Dans toutes les comparaisons ajustées, les travailleurs licenciés ont fini en dessous de l'économie sans automatisation. Une allocation fixée en part de la production ne réduit l'écart que s'il y a une marge budgétaire.
Vers le chapitre des résultats ←2 / 18
Les loyers et les mensualités de prêt immobilier nominaux ne baissent pas avec les prix. L'indexation de l'allocation sur le logement aide, mais au pic du chômage le budget s'épuise.
Vers l'article complet ←Il n'existe pas encore de preuve significative d'une atteinte à l'emploi dans les métiers exposés à l'AI.
Europe · 13 pays, 848 observations
β = −0.55, p = 0.32
Relation négative et non significative entre l'adoption de l'AI et l'emploi dans les métiers exposés, stable sur 54 tests.
Israël · Enquête sur les forces de travail 2017–2024
16% → 27%
Part des professions intellectuelles et scientifiques parmi les chômeurs. La surreprésentation des employés administratifs n'a pas augmenté après 2023.
Les simulateurs permettent de modifier le taux de répercussion sur les prix, l'impôt et la propriété du capital, et de voir ce qui arrive à chaque groupe de ménages.
חיפוש בין שלבי המחקר, המודלים והמתודולוגיות. כל תוצאה מקשרת למיקום המקורי שלה ולמקורות הנלווים.
לא נמצאו מחקרים מתאימים. נסו מונח אחר או הסירו את הסינון.
Repère historique de la Banque d’Israël : au moins 500 ₪ impayés pendant plus de 30 jours au cours de la première année du prêt immobilier. Ce n’est ni un taux de défaut à 90 jours, ni une probabilité de saisie, ni un taux de perte.
Les anchors historiques sont chargés lorsque cette section est affichée.
| Profil à l’octroi du prêt immobilier | Événement de la première année | Le taux appliqué au nombre de prêts sélectionnés | Différence versus aucun prêt complémentaire, points de pourcentage | Rapport de taux |
|---|
Septembre 2017 – mars 2019 cohorts par source footnote 5. Le graphique indique une période différente plus large; l’ambiguïté est documentée. Aucune prévision de 2025 ou d’automatisation. Aucune taille de l’échantillon source, intervalle de confiance ou effet de dette causale.
L’anchore de l’arrivée précoce n’est pas injecté comme saisie immobilière ou la perte en étape 78 équilibres. Les outils locaux peuvent estimer l’incidence par défaut des cohorts complets et LGD des flux de récupération réels lorsque les données appropriées deviennent disponibles.
Données, méthode de calibrage et paramètres manquants · Enregistrement source · Exigences de données pour PD et LGD
Comparaison partielle d’un prêt de référence à décembre 2025 Banque d’Israël LTV, PTI et taux d’intérêt spécifiques à la piste. Un profil synthétique, pas la calibration des distributions ménagères, probabilité de défaut ou perte donnée défaut.
Les anchors de données sont chargés lorsque cette section est affichée.
Le PTI n’est attribué que aux revenus de référence 48 en utilisant une annuité annuelle approximative. Pas d’une maison Israélienne moyenne ou de validation prédictive. La durée et la location restent des hypothèses. Les chocs des taux ne modifient pas les taux contractuels fixes.
| Groupe | consommation réelle | Différence de consommation par rapport au vieux profil | Différence de consommation versus aucune transition d’automatisation | patrimoine réel | Solde nominal de l’emprunt immobilier | Réalisation de l’actif |
|---|
Unités normalisées par personne, et non ₪. Les profils partent d’actifs et de dettes différents ; les écarts avec l’ancien profil ne sont pas des effets causals. Le chômage de 20% et les règles de défaut restent des hypothèses expérimentales.
Calibrage, hypothèses et lacunes restantes · Registre des sources · Résultats de la simulation
Étape 77 : le non-paiement persistant peut déclencher saisie immobilière, la dette annulations de dettes et les pertes du prêteur. La maison est transférée au prêteur ; le prêteur devient un renteur l’année prochaine. Les hypothèses de recherche, pas les procédures juridiques ou les prévisions.
La charge de données du modèle lorsque cette section est affichée.
Consommation et richesse : unités réelles par personne dans chaque cohorte. Débuts : nominal par personne. Perte cumulative et coûts saisie immobilière: montants nominaux agrégés. Les prêtres ne comptent pas ni les probabilités de défaut; les créances résiduelles restent à la valeur face.
| Groupe | consommation hors logement | Différence de consommation versus aucune transition d’automatisation | La richesse totale | Écart de patrimoine par rapport au cas sans annulation de dettes | Dette à la consommation | Prêt immobilier | arriérés de loyer | Résistance de la dette après saisie immobilière | Situation de logement en fin d’année |
|---|
À saisie immobilière, la maison est transférée au prêteur; le loyer commence l’année prochaine. La perte immédiate de annulation de dette diffère des différences de richesse terminale. Les prix des ménages sont exogènes; il n’y a pas de banques séparées ou de nouvelles créations de crédit.
Mécanisme de défaut, bilans et limites · Données du scénario
Le mécanisme de défaut de l’étape 77 compare les créances à leur valeur nominale aux abandons de créances et aux saisies immobilières.
Étape 76 : les paiements de logement atteignent les propriétaires et les prêtres, changent la consommation, économies et investissements. Le feedback du capital peut également changer la production et l’emploi. Les prix des maisons sont exogènes ; les scénarios ne sont pas calibrés.
Le modèle se charge lorsque cette section est affichée.
Consommation, revenus et richesses : unités réelles normalisées. Monnaie et dette : unités nominales. La consommation commence à 100 séparément par alternative de logement. Les propriétaires de capitaux sont les paysans, sans banques séparées; les revendications d’arrivée restent à la valeur face.
| Groupe | consommation hors logement | Indice de consommation | consommation réelle différence versus aucune automation | Revenu après transferts liés au logement | Trésorerie | Part du capital productif | Solde de l’emprunt immobilier | arriérés de loyer | Intérêts capitalisés sur l’année | Patrimoine incluant le logement |
|---|
Les variantes de logement partent de dotations différentes ; la comparaison entre propriété et location n’est donc pas causale. Intérêts et capital emprunté sont distincts ; la réévaluation du logement n’est pas un revenu. Le logement n’est pas ajouté une seconde fois à la production du secteur productif.
Modèles, identifiants et limites de la feuille d’équilibre · Les données de simulation
Le modèle intégré étape 76 comprend des flux de logement et d’épargne. Cet outil précédent n’est conservé que pour une comparaison historique.
Étape 75 Test de stress : revenus identiques sous différents taux d’habitation. Une hypothèse dépendante, pas une prévision. Analyse partielle: les paiements de logement ne changent pas le modèle source d’épargne, de production ou allocations sociales.
Données de logement lorsque cette section est affichée.
Le revenu et le revenu résiduel après logement sont en unités réelles normalisées. Les paiements de logement, le capital emprunté et les arriérés sont en unités nominales. Chaque variante commence à l’indice 100, mais les situations de propriété ont des patrimoines initiaux différents.
| Groupe | revenus réels | Paiement lié au logement | Revenu réel après frais de logement | Indice de revenu résiduel | Différence réelle versus aucune automation | Capital de l’emprunt immobilier | Intérêts en retard de paiement | Valeur nette réelle du logement | Déficit de paiement par rapport au revenu |
|---|
Hypothèses, résultats et limites · Données du test de résistance
Les groupes peuvent épargner, échanger des actions et rembourser le capital des emprunts. Choisissez les règles de consommation et de prix des actifs, puis comparez revenu, consommation et patrimoine. Les allocations de chômage utilisent le financement résiduel ; les ventes, le financement des entreprises et les liquidités sont explicités.
Les indices de consommation utilisent la consommation initiale de chaque cohorte. La propriété large change la allocation initiale du capital ; ce n’est pas un transfert gratuit pendant la transition.
| Groupe | Consommation réelle par personne | Indice de consommation | Revenu réel par personne | Indice de revenus | solde liquide | Part du capital productif | Solde de la dette personnelle | patrimoine réel | Variation du patrimoine par rapport au scénario de référence | Différence de richesse versus contrôle, année 20 | Écart au niveau de consommation souhaité |
|---|
L’épargne, les prix des actifs et l’investissement reposent sur des hypothèses. L’investissement absorbe la production résiduelle, sans rétroaction sur la productivité ou l’emploi dans cette version. Le modèle ne comprend ni optimisation des ménages, ni rendements estimés, ni pertes de crédit, ni prévision par décile. Les trajectoires de financement ou de capital irréalisables sont interrompues.
Assumptions, identités et tests de sensibilité · Tous les 16 expériences et résumés de la voie de contrôle
Quatre cohortes fixes partagent les revenus et les budgets du gouvernement. Les cohorts déplacés travaillent d’abord, puis perdent progressivement des emplois; les propriétaires de capitaux restent également employés. Comparez deux distributions initiales de propriété et deux règles de financement allocation sociale.
| Groupe | Poids dans la population | Emploi au sein du groupe | Part du capital productif | Revenu réel après paiements obligatoires | Pouvoir d’achat par rapport au scénario de référence | Patrimoine réel du scénario de référence | Patrimoine réel actuel | Variation du patrimoine | Nouveaux intérêts impayés |
|---|
Le patrimoine est ici une valorisation comptable : valeur réelle constante du capital productif, prêts au nominal sans pertes de crédit et financement public par les détenteurs de capital. Le modèle ne comporte ni épargne volontaire, ni investissement, ni marché du logement, ni probabilités d’emploi individuelles. Il n’identifie pas effectivement le décile supérieur.
Assumptions, identités comptables et conclusions · Toutes les trajectoires des groupes
Les salaires, les prix, les bénéfices, les impôts et allocations sociales. Comparaison de la protection financée par la dette avec le budget résiduel allocations sociales. Produit initial normalisé 100 et force de travail 1 sous l’emploi intégral stylisé, pas Israël / données mondiales. allocations sociales modèles cibles chômeurs, pas tous.
| Année | Chômage % | Production réelle | Prix | Les bénéfices | Impôts effectivement payés | Allocation nécessaire par personne | Allocation versée par personne | pouvoir d’achat % | Dette nette/production % |
|---|
productivité, les taux d’impôt et la collectabilité sont des hypothèses de scénario. Aucune calibration empirique, réponse à l’investissement, équilibre de la demande-prix ou estimation du bien-être à l’échelle de la population. La dette personnelle est un paiement nominal fixe, pas une action simulée. D’autres dépenses gouvernementales restent réelles; les impôts existants ne sont pas tous réutilisés pour allocations sociales.
Formules, hypothèses et limites · Résultats complets et grille de 270 combinaisons d’assumptions
Ajustez les hypothèses pour inspecter la production, les prix, les allocations sociales réels et les charges de dette. C’est une illustration normalisée, pas un Israël calibré ou une estimation mondiale.
Illustration : A₀=K=N=P₀=1, α=0.35, bénéfices Π=αY ; allocation réelle τΠ/P ; charge de la dette D/P ; revenu réel du capital des autres ménages (1−s)(1−τ)Π/P, où s est la part du capital détenue par le groupe de propriété concentrée. Les indices prennent u=0 pour référence. Il ne s’agit pas d’estimations empiriques des bénéfices, des impôts ou du bien-être.
Enregistrer des scénarios dans ce navigateur, comparer les résultats, exporter les données de recherche et préparer IA prélèvements d’analyse méthodologique. L’épargne est locale à cet appareil; les fournisseurs ne sont pas appelés automatiquement.
| scénario | Le chômage | Production | Prix | Allocation en termes réels | dette réelle | Action |
|---|
Comparaison des résultats avec le chômage 5 points de pourcentage au-dessus ou en dessous du taux choisi, en tenant les autres hypothèses fixes.
| taux de chômage | Production | Prix (100=référence) | Allocation en termes réels | dette réelle |
|---|
Préparez une révision d’IA avec des équations, des hypothèses et du scénario actif, demandant l’identification causale, les unités, la calibration et la falsification. Une réponse d’IA n’est pas une preuve scientifique.
Comparaison d’une maison avant et après l’automatisation. Déterminer le revenu du travail, allocations sociales, le revenu du capital, les impôts, service de la dette et les changements de prix. Les montants mensuels sont illustratifs seulement.
Prix avant = 100 ; après = 100 × (1 + variation des prix/100). Pouvoir d’achat = (salaires + allocation + revenu du capital − impôts − service de la dette) / prix relatifs. L’allocation d’équilibre ignore les contraintes budgétaires, les comportements et les changements du panier. La dette désigne un paiement nominal mensuel, pas le capital emprunté. Ce n’est ni une prévision, ni une recommandation de politique, ni une estimation empirique.
Modèle macro-budgétaire annuel de financement d’allocations universelles ou de chômage. Les montants illustratifs sont en milliards de ₪, à l’exception des effectifs et des allocations mensuelles. La valeur ajoutée attribuée à l’automatisation peut constituer une assiette distincte, sans double imposition.
Taxe d’entreprise = profit taxable × taux effectif; taxe sur le capital = base séparée × taux; frais d’automatisation = base non-overlapping supplémentaire × taux. Coût = personnes éligibles × allocation sociale × 12. Le déficit primaire comprend les impôts du travail perdu et l’administration. Le changement de dette comprend le déficit du programme et les intérêts existants, assumant le reste des balances budgétaires pré-intérêt. Aucune prévision causale ou un modèle de conduite de vol de capitaux, d’érosion de base, d’investissement ou d’éviter.
Financement des allocations par les impôts sur les sociétés, les revenus du capital et l’automatisation. Modifiez le remplacement du travail, les assiettes fiscales et leurs réactions, les allocations, la dette et les taux d’intérêt. Les montants sont en milliards de ₪, sauf indication contraire.
| Année | Chômage % | Impôt sur les sociétés | Impôt sur les revenus du capital | Taxe sur l’automatisation | Coût de l’allocation sociale | Solde primaire | dette/production % |
|---|
La sensibilité fiscale utilise des taux de référence de 25% d’entreprise, 20% de capital et 10% d’automatisation. Taxes de travail perdues = 10 milliards ₪ × chômage; administration = 4 milliards ₪ par an. Voir Dynamique_FISCAL_V28.md
Une recherche transparente pour les taux d’impôt des entreprises, du capital et de l’automatisation répond à un objectif terminal dette/production. Utilisez les hypothèses entrées dans le modèle dynamique ci-dessus (version 28).
Atteindre l’objectif final ne garantit pas son respect chaque année. Le modèle ne tient pas compte de la productivité endogène, des mouvements de capitaux, de la concurrence internationale ni des dépenses publiques hors programme. Comparez d’autres scénarios de sensibilité.
Stress-test le mélange fiscal du modèle dynamique sous six scénarios: scénario de référence, faible croissance, sortie de capitaux, érosion des profits, augmentation du chômage et un choc combiné.
| scénario | Ratio dette/production final | Ratio dette/production maximal | Chômage en fin de période | Objectif atteint en fin de période | Objectif atteint chaque année |
|---|
Pour tester la version 29 du mix fiscal, entrez ses trois taux d’impôt sélectionnés dans le modèle 28, puis effectuez les tests de stress.
Trouvez un mélange d’impôt sur les entreprises, le capital et l’automatisation qui répond à la cible dette/production Dans tous les scénarios de stress sélectionnés. Utilisez les hypothèses définies dans le modèle dynamique ci-dessus.
Scénarios à tester :
| scénario | Ratio dette/production final | Ratio dette/production maximal | Objectif atteint |
|---|
Le calcul fonctionne dans ce navigateur sans appels API externes. Les réponses fiscales, les probabilités de choc et le comportement endogène ne sont pas empiriquement calibrées.
Le dépôt contient un panel de l’OCDE composé de 38 pays et 943 observations, 2000-2024, Israël données et analyses à travers la phase 61. Aucun nouveau retrait n’a été effectué.
La recherche s’est arrêtée à la phase 62. Les simulateurs dépendent des hypothèses. Les résultats de la recherche sont des estimations décrites, non causales ou une calibration approuvée de allocation sociale.
Panneau de l’OCDE – CSV · Sources et couverture des données · Panneau d’Israël - CSV
Résultats du panel 54 · Résultats avec les contrôles macro 58 · Vérification de l’impôt 59 · Filtrage des événements 61
Numérisez les sections documentant les versions antérieures et leurs limites à la création. Le statut actuel se réfère aux fichiers existants; la calibration causale n’est pas approuvée même pour le dernier panneau.
Les expériences sur le serveur nécessitent l’analyseur ou l’administrateur de s’inscrire et de conserver la version du modèle. IA commentaires nécessitent des clés API du serveur et peuvent entraîner des charges. Le moteur ne calibre pas les paramètres pour les données observées.
| numéro | Nom | Version | Date |
|---|
Avant l’estimation empirique, définissez la source, la période, les unités et la stratégie d’identification. Ne pas étiqueter un modèle théorique comme calibré.
Importation de l’API de la Banque mondiale pour le chômage, l’inflation, la croissance des productions et le travail productivité (production réelle par travailleur) pour cinq pays, 2010-2024. Fetch sur demande; aucun échantillon de données présentées comme observations.
La croissance de productivité est un changement annuel dans la production réelle par travailleur (World Bank SL.GDP.PCAP.EM.KD). Aucune observation de croissance annuelle. Sans une série d’automatisation vérifiée, ces données ne peuvent pas directement calibrer la thèse. L’accès analytique et la disponibilité API externe sont nécessaires.
Mélanger l’automatisation documentée CSV avec les données de la Banque mondiale par pays et année. Aucun IFR/OECD automatique n’est enregistré et aucun dossier illustratif n’est présenté comme observations.
Fichier CSV de référence : country,year,unemployment,inflation,productivity (il peut être exporté ci-dessus) Fichiers CSV automatiques : country,year,automation. Les codes de pays ISO3 et un indice d’automatisation normalisé à 0-100 sont requis. Normalisation et documentation avant importation.
Le navigateur se fusionne. Les lignes non disputées ne sont pas remplies artificiellement; les exportations ne comprennent que des matchs complets. L’exportation ne définit ni la causalité ni les droits de redistribution des données restreintes.
Enregistrement de l’année CSV. Évaluez les regressions d’inflation décrites ou les panneaux d’effets fixes pays/année en utilisant l’automatisation, le chômage et la croissance de productivité. Test d’association préliminaire, pas une estimation causale ou une calibration de thèse structurelle.
En-têtes requis : country,year,unemployment,automation,productivity,inflation. Pourcentages utilisent des points de pourcentage; indice d’automatisation 0-100. Il faut 15 à 1000 observations sans doublement des années nationales. Vérifiez les définitions, les unités, les licences et les sources avant de télécharger.
L’enregistrement sur le serveur nécessite une connexion avec le rôle Analyst ou Admin. Les résultats ne sont pas vérifiés auprès de l’OCDE ou de la Banque mondiale ; les données ne sont pas récupérées automatiquement ici.
Chaque étape de la construction du modèle et des tests : ce qui a été testé, ce qui en est ressorti et les limites. Pour une vue d'ensemble, commencez par la page de la thèse. Les étapes qui n'apparaissent pas ici sont documentées dans les notes de l'annexe A.
Aux valeurs israéliennes (23 %, environ 3,9 % de la production), le prélèvement est inférieur au coin le plus bas de la grille. Les trajectoires n'aboutissent que lorsque la productivité double (44 sur 144) ; dans tous les autres cas, l'État ne peut financer en liquide ses engagements existants.
Structure d'occupation, charge du loyer et charge du crédit immobilier selon les données israéliennes. Pour le ménage moyen, le taux de préservation en transmission complète reste de 26,4 %, comme dans la grille non calibrée. Pour le décile inférieur, il tombe à 15,3 %, et l'indexation de l'allocation sur le coût du logement le porte à 34,0 %. Même lorsque le loyer baisse avec les prix, la pénalité des locataires diminue sans disparaître. Lorsque le loyer augmente avec les allocations, elle s'aggrave.
La surreprésentation des employés administratifs dans le chômage n'a pas augmenté après les outils d'AI générative (risque relatif 1,34). La part des professions intellectuelles et scientifiques parmi les chômeurs est passée à 27 % en 2024.
Les travailleurs licenciés ont rejoint la trajectoire de contrôle dans 18 des 42 comparaisons, uniquement lorsque le budget avait de la marge. Au pic du chômage, le budget s'est épuisé dans les 42.
Les employés administratifs, le groupe le plus exposé, étaient surreprésentés dans le chômage avant même les outils d'AI générative (risque relatif 1,35 puis 1,60).
Elle corrige le préjudice des locataires lorsqu'il y a une marge budgétaire (64 sur 64), mais les locataires en répercussion totale restent à 2 sur 18.
Cartographie des indicateurs disponibles pour Israël et de ce qui manque pour un test par profession.
Paiements de logement nominaux face à une allocation indexée sur les biens, et une assiette fiscale qui se réduit avec les prix.
Sensibilité au seuil de 90 % et ampleur de l'écart par rapport au contrôle dans les 42 cas.
Le signe est négatif dans les 54 tests, et aucun n'est significatif à 5 %.
נבנתה תשתית לאיסוף ואימות סדרות תוצר, תעסוקה, תוצר לעובד ומדד מחירים מתוך World Bank WDI, עבור ישראל וארבע מדינות השוואה בשנים 2015–2024.
תוצאות משיכה מאומתות: 20 מתוך 20 סדרות נמשכו בהצלחה, עם 200 תצפיות לשנים 2015–2024 וללא שגיאות משיכה מדווחות. נתוני שכר עדיין חסרים. תוצר לעובד אינו אומדן להשפעת אוטומציה, ויחס תעסוקה לאוכלוסייה אינו שיעור אבטלה.
לא עודכנו פרמטרים מבניים במודל; נתוני המקור כפופים לעדכונים ולבדיקות השוואתיות נוספות.
נבדקות תשע תצפיות מדווחות ומעוגלות של הכנסות ממס חברות ביחס לתוצר בישראל, ממספר מהדורות OECD. הנתונים אינם רציפים ואינם מזהים שיעור מס אפקטיבי או השפעה סיבתית של אוטומציה.
תוצאות בדיקה מאומתות: ממוצע מס חברות ביחס לתוצר במדגם: 3.23%; חציון: 3.20%; טווח: 2.60%–4.30%; טווח ממוצעים בהשמטת תצפית אחת: 3.10%–3.31%. אלה מדדים תיאוריים מתשע תצפיות מעוגלות, לא שיעור מס אפקטיבי ולא כיול מבני.
לא עודכנו פרמטרים במודל. חסרים נתונים רציפים ומאומתים ושיטת זיהוי לפני כיול אמפירי.
הניסוי משווה ארבע שיטות לתמחור מניות, שלוש תוכניות השקעה, ארבע גמישויות הון, שלוש רצפות צריכה וחמישה שיעורי שימור רווחים — 720 מסלולים, ללא כיול אמפירי.
תוצאות מאומתות: מתוך 144 מסלולים לכל שיעור שימור, הושלמו 132 ללא שימור, 120 בכל אחת מחלופות 25%, 50% ו־75%, ו־90 בשימור מלא. מספר ההצלחות המחקריות היה 132, 93, 69, 48 ו־18 בהתאמה.
בשיטת תמחור לפי מכפיל דיבידנדים, שימור מלא הביא למחיר מניה מחושב של אפס ול־36 עצירות. זהו מאפיין של כלל התמחור במודל, לא הוכחה לחדלות פירעון. הניסוי אינו מכויל ואינו מזהה סיבתיות.
המחקר משווה 1,296 זוגות תרחישים תואמים בארבע חלופות שימור רווחים, תוך שימוש רק בשנים שבהן שתי החלופות השלימו את הפעולות החשבונאיות. פירוק השינוי ביתרת המזומנים: יתרת פתיחה, רווחים נשמרים, גיוס הון נטו והוצאות השקעה.
ממצאים מאומתים: בכל חלופת שימור רווחים, 27 תרחישים עברו מהשלמה לכשל ולא נצפה מעבר הפוך. ב־27 המסלולים הללו, ממוצע הירידה ביתרת המזומנים בשנת הפעילות המשותפת האחרונה הוא 15.30, 14.21, 22.00 ו־21.11 יחידות מודל עבור שימור 25%, 50%, 75% ו־100% בהתאמה. תוספת הרווחים הנשמרים לא קיזזה את גידול ההשקעות ואת השינוי ביתרת הפתיחה ובגיוס ההון.
זהו פירוק חשבונאי מותנה במסלולים, לא זיהוי סיבתי או תחזית מכוילת. פירוט מלא בדוח.
הניסוי משווה כל אחת מארבע חלופות שימור הרווחים מול תרחיש 0% בעל אותם פרמטרים. רק כישלונות שהתרחשו באותה שנה ניתנים להשוואת תזרימי שנת הכשל; יתר המקרים מדווחים בנפרד.
מטרת המחקר: לפרק את השינוי ביתרת המזומנים לרווחים נשמרים, גיוס הון ממשקי בית והשקעה, בלי לבלבל בין זהות חשבונאית להוכחה סיבתית. הניסוי אינו מכויל אמפירית.
תוצאות הניסוי: בכל אחת מחלופות שימור הרווחים, 27 תרחישים שהושלמו ללא שימור נכשלו עם שימור; לא נמצא מעבר מכישלון להצלחה. מספר ההצלחות שאבדו לפי תנאי המחקר: 57 בשימור 25%, 96 בשימור 50%, 156 בשימור 75% ו־213 בשימור 100%.
לא נמצאו זוגות כושלים שנעצרו באותה שנה, ולכן לא חושבה השוואת תזרים לשנת הכשל. אין לפרש את תוצאת האפס כהיעדר השפעה. הניסוי אינו מכויל אמפירית.
נרשמו התזרימים המתוכננים שנדחו בכל 243 העצירות, כולל יתרת פתיחה, רווחים שנשמרו, גיוס מניות נטו והשקעות. הסכומים להלן הם סכומי פערי מזומנים בתרחישים שנכשלו, ביחידות המודל — לא הפסדים שהתממשו.
| שימור רווחים | מסלולים שנכשלו | סכום פערי מזומנים |
|---|---|---|
| 0% | 27 | 302.97 |
| 25% | 54 | 220.20 |
| 50% | 54 | 349.23 |
| 75% | 54 | 768.84 |
| 100% | 54 | 606.70 |
קבוצות המסלולים שנכשלו שונות בין החלופות, ולכן אין להסיק מסכומים אלה ששיעור שימור מסוים עדיף. נדרשת השוואה של תרחישים תואמים.
נבדקו 1,620 מסלולי תרחישים. כל 243 העצירות שנבדקו הופעלו בשל יתרת מזומנים שלילית בחברות, ללא כשל מקביל במגבלות ההון הריאלי או פדיון המניות. שיעור השימור 0% הניב 27 עצירות, וכל אחת מחלופות 25%–100% הניבה 54.
הזיהוי הוא של תנאי העצירה הישיר במודל; הוא אינו מוכיח מה גרם לשינוי בתזרים. תרחישים אינם תצפיות אמפיריות או הסתברויות.
ניסוי תרחישים תיאורטי שאינו מכויל לנתוני אמת. נבחנו 1,620 מסלולים, 324 לכל שיעור שימור רווחים. התוצאות אינן הסתברויות ואינן תחזית.
| רווחים נשמרים | הושלמו | עמדו בתנאים | נכשלו |
|---|---|---|---|
| 0% | 297 | 267 | 27 |
| 25% | 270 | 210 | 54 |
| 50% | 270 | 171 | 54 |
| 75% | 270 | 111 | 54 |
| 100% | 270 | 54 | 54 |
ממצא: במודל הנוכחי שימור רווחים לבדו לא פתר את מגבלת המימון, והפחית את מספר המסלולים שעמדו ברצפת הצריכה ובתנאי המימון. מנגנון הכשל המשולב עדיין דורש פירוק נוסף (שלב 125).
פרוטוקול, ממצאים ומגבלות — V124 · הרצת הניסוי ונתוני התוצאות (GitHub)
הגבלת ההשקעה היצרנית לסחורות הזמינות מאפשרת ל־13 מסלולים נוספים להשלים את התקופה: 297 מתוך 324. עשרה מהם עומדים גם בדרישות ההעברות ורצפת הצריכה; מספר ההצלחות המותנות עולה ל־267. 27 כשלי המימון בחברות נשארים, גם בביקורת ללא תוספת צריכה.
המחיר הוא פחות הון יצרני: 1.15–24.09 יחידות ריאליות ביחס לתוכנית השקעה על אותו מסלול תפוקה. בכל המקרים שבהם הכלל פעיל, התפוקה אינה מגיבה להון לפי הנחת התרחיש; לכן אין כאן הוכחה להיעדר מחיר עתידי בהכנסה. הביקורת המקורית נעצרת לפני הקיצוץ הראשון, ואין השוואת הכנסה תקפה לשנת הסיום.
המלאי נכלל בצורכי המימון; לא נוסף כסף או אשראי. תוצאות מודל מותנות, ללא כיול אמפירי.
שלב 122 · מה עצר את המסלולים?
שוחזרו חשבונות שנת הכשל בכל 40 המסלולים שנעצרו. ב־13 מקרים יעד ההשקעה והצריכה דורשים יותר סחורות מהייצור והמלאי, אף שלחברות נותר מזומן חיובי.
ב־27 מקרי המזומן אין מס או תוספת צריכה בפועל, והביקורת נכשלת באותו אופן. ההשקעה דורשת כ־25.89 יחידות לעומת מזומן וגיוס הון של כ־14.67 — פער מימון של כ־11.22.
זהו אבחון חשבונאי, ללא שינוי מסלולים או הזרמת מימון. הפערים תלויים בכללי המודל ואינם מוכיחים מגבלת ייצור או אשראי בעולם האמיתי. 27 תוויות המקרים משחזרות כאן אותו מסלול ביקורת, ולא ראיות עצמאיות נגד העברות.
חשבונות הכשל, ההשוואה לביקורת והמגבלות · כל 40 האבחונים והחשבונות התואמים
שלב 121 · רגישות להון ולכלל ההשקעה
נבדקו 324 מסלולים בארבע רגישויות תוצר להון ובשלושה כללי השקעה. 257 עברו את הבדיקות המלאות: ב־149 שולמה תוספת, וב־108 לא נדרשה תוספת. 27 הושלמו עם צורך לא ממומן ו־40 נעצרו.
13 מסלולים דרשו מלאי שלילי ו־27 נעצרו במגבלת מזומן של החברות. בבדיקת הרגישות הגבוהה וכלל השארית גם הביקורת נכשלת, ולכן התוצאות אינן מסווגות כהשוואה מוצלחת.
בחלופות ההשקעה המתוכננת, הפער בין השקעה כוללת להשקעה בהון יצרני נרשם במלאי. זהויות המזומן והמשאבים נבדקות בנפרד. זו בדיקת הנחות שנתית ללא כיול אמפירי, לא הסתברויות להצלחה או לכשל בעולם האמיתי.
כללי ההשקעה, טבלת הרגישות וכשלי המסלול · כל הביקורות, המסלולים והמלאים
שלב 120 · תוספת לפי הפער בפועל
נבדקו 54 זוגות מסלולים שנתיים. 45 מסלולים עם הכלל המותאם עברו את בדיקות המימון והצריכה, לעומת 18 עם לוח קבוע. במצב המשוב ההוני הביקורת כבר עומדת בספים, והכלל החדש משחזר אותה ללא מס או מענק נוסף.
בכל שנה מחושבת הבקשה הקטנה שמכסה גם את פער ההכנסה לצריכה וגם את מגבלת המשאבים. התשלום בפועל מוגבל למס שנגבה מדיבידנדים ולמזומן המשלם.
זהו מענק שנתי מוגבל מימון, לא הבטחה לקצבה: צורך שלא מומן נשמר בתוצאות ואינו הופך לחוב תשלום עתידי. ההשוואה ללוח הקבוע כוללת גם הבדל זה. אין כאן אימות תזמון חודשי או כיול אמפירי.
כלל הבקשה, תוצאות והבדלי ההתחייבות · כל הזוגות, המימון והצורך שלא נסגר
שלב 119 · חיבור שנתי לחברות ולהון
נבדקו 54 מסלולים שנתיים עם מס, תוספות צריכה והחלטות השקעה מחושבות מחדש. כולם הושלמו; 18 עברו את בדיקות הגבייה, התשלום והצריכה. בביקורת עם המשוב ההוני הספים כבר מתקיימים, ולכן אין לייחס לתוספות את עצם שימורם.
בדוגמה של סף 90%, תקרה של 10% ותגובה למס של 0.5, ההון בסוף התקופה נמוך בכ־3.17% והדיבידנדים בכ־1.47% לעומת ביקורת תואמת. שינוי הנחת התגובה יכול להפוך את כיוון התוצאה.
זהו חיבור שנתי: אין בו אימות תזמון חודשי. ההשקעה נקבעת כשארית התוצר, רגישות ההון היא הנחת מודל, ואין כיול אמפירי או שיווי משקל מלא.
הצעד הבא: לגזור תוספת מהפער שנוצר בפועל בכל מצב שנתי, במקום לכפות לוח תשלומים קבוע גם כאשר אינו נחוץ לסף.
מנגנון המשוב, ההשוואות והמגבלות · כל המסלולים והביקורות השנתיות
שלב 118 · מימון מהכנסה שוטפת
נבדקו 324 מקרים בשלושה בסיסי הכנסה וארבע תקרות גבייה. 111 עמדו בבדיקות הגבייה, התשלום והצריכה; 213 נכשלו. ללא הפחתת הכנסה, תקרה של 5% אינה מספיקה ואילו 10% מספיקה למקרים שנבדקו.
כל בסיסי הגבייה מוציאים תקבולי קרן ויתרות מזומן. אלו תקרות ניסוי על תקבולים שוטפים, לא שיעורי מס מומלצים או בסיסי מס משפטיים. המימון נבדק לתוספת בלבד, ללא משוב מקרו.
כ־81% מההכנסה השוטפת המצטברת של בעלי ההון בתרחיש המקורי הם דיבידנדים. הצעד הבא הוא לבדוק כיצד המס וההעברות משפיעים על השקעה, מזומן החברות ודיבידנדים עתידיים.
שלב 117 · מבחן לחץ למימון התוספת
נבדקו 1,404 מקרי לחץ ו־156 ביקורות תואמות. 1,008 מקרים עמדו בגבייה בזמן, בתשלום התוספות ובספי הצריכה החודשיים והשנתיים; 396 נכשלו ונשארו בתוצאות.
בסף 90%, נקודת ההכנסה הנמוכה ביותר שעברה ברשת היא 4.5% מרכיב ההכנסה שהופחת; 4% נכשלו. בספים 95% ו־100%, נקודות המעבר שנבדקו הן 5.5% ו־6.5%.
אלו נקודות בדיקה במודל, לא אומדן לעמידות כלכלה במציאות. ריבית פרטית ופדיון אג״ח לא הופחתו, הכנסות המקבלים נשארו קבועות, ואין משוב תוצר. רצפות הצריכה וסכומי התוספת נשארו ללא שינוי לאורך מבחן הלחץ.
הצעד הבא: להפריד הכנסה שוטפת של משלם המס מתקבולי קרן ולבדוק מס המוגבל לבסיס הכנסה מוגדר.
שלב 116 · מס והעברה במזומן בפועל
נבדקו 27 מקרים: שלושה ספי צריכה, שלוש הנחות לתגובת בעלי ההון למס ושלושה מועדי גבייה. בתשעת מקרי הגבייה החודשית התוספות שולמו בזמן ושתי קבוצות מאבדי העבודה עמדו בספי הצריכה השנתיים והחודשיים.
ב־18 מקרי הגבייה הרבעונית או בדצמבר הסף השנתי התקיים, אך היו פיגורי העברה וחודשים מתחת לסף החודשי. הקופה מתחילה ללא מזומן ואינה מקבלת אשראי או השלמה חיצונית.
בסף 90% ובהנחת תגובה של 0.5, צריכת בעלי ההון המצטברת ירדה בכ־1.97% לעומת הביקורת. המימון מאומת לתוספת בלבד: ההכנסות, המחירים ותוכניות ההשקעה הבסיסיות עדיין קבועים, ואין כיול אמפירי או אימות תקציב ממשלתי מלא.
כללי הגבייה, תזמון, עלות ומגבלות · כל 27 המקרים וחשבונות התוספת
שלב 115 · כמה משאבים חסרים?
לספים של 90%, 95% ו־100% מצריכת שנת הביקורת הראשונה, תוספת ההכנסה הנומינלית המחושבת מגיעה בשיא לכ־2.21%, 2.55% ו־2.90% מתוצר המודל. שלושת השיאים בשנה 10.
זהו חישוב צורך סטטי לפי כלל ההוצאה הקיים של 90% מההכנסה. אין עדיין העברה נוספת בסימולציה או מקור מימון מאומת. שנת הביקורת הראשונה אינה נקודת ייחוס מלפני האוטומציה.
החישוב מפריד בין ערך הצריכה החסרה לבין ההכנסה הדרושה כדי לממנה לפי כלל המודל. הצעד הבא הוא ניסוי חודשי עם משלם מס מפורש, העברה ממוקדת ובדיקת הרצפה לאחר תגובת משקי הבית.
שלב 114 · פירוק הירידה בצריכה
בנקודת השפל, בשנה 10, הצריכה הריאלית היא 64.12% ו־50.67% משנת הביקורת הראשונה בשתי קבוצות מאבדי העבודה. העברות, דיבידנדים וירידת מחירים מקזזים חלק מאובדן השכר, אך אינם משלימים אותו.
בביקורת אין מחסור מזומן לצריכה המתוכננת בשתי הקבוצות. הצריכה יורדת לפי כלל ההוצאה מתוך ההכנסה. זהו פירוק חשבונאי מדויק של התרחיש, ללא הסקה סיבתית או כיול אמפירי.
שירות הקרן נרשם כהעברת נכס ואינו מופחת שוב מההכנסה. השינוי בתחזוקה הנומינלית הוא אפס; השפעת המחירים על הנטל הריאלי נשמרת בפירוק.
הצעד הבא: לחשב את הפער מסף צריכה מוצהר ואת המשאבים הדרושים, לפני בחינת העברה נוספת עם מימון מפורש.
הפירוק, טבלת התרומות והמגבלות · רכיבים שנתיים וזהויות חשבונאיות
שלב 113 · גבולות שימור כוח הקנייה
נבדקו 126 מקרי מיסוי ו־42 ביקורות תואמות, ב־21 ערכי תגובה מוצהרים למס. 15 מקרים נכשלו בלוח הגבייה הנדרש ונשארו גלויים בנפרד.
גם בביקורת, הצריכה השנתית המינימלית של קבוצות מאבדי העבודה מגיעה ל־64.12% ול־50.67% מצריכת שנת הביקורת הראשונה. אף מקרה שנבדק אינו שומר בכל שנה על 90% מהעוגן הזה בשתי הקבוצות. שנת הביקורת הראשונה אינה נקודת ייחוס מלפני האוטומציה.
בגבייה רבעונית ובמיסוי קבוצות מאבדי העבודה, סף 99% מהביקורת מתקיים במצטבר עד תגובה של 0.25, אך בכל שנה רק עד 0.10, מבין נקודות הרשת שנבדקו. אלו תוצאות מותנות במודל, ללא כיול אמפירי או משוב מקרו מלא.
הצעד הבא: לפרק את הירידה בביקורת להכנסה והעברות, מחירים, שירות חוב והוצאות תחזוקה.
שלב 112 · בדיקת התאמה למודל
אומתו יחידות האומדן, אופק הזמן ואי־הוודאות. מדד הרכב אינו מדידה ישירה של כלל הצריכה, ולכן לא שונו פרמטרים או טווחי הרגישות.
הצעד הבא: לחשב גבולות מותנים לשימור כוח הקנייה של מאבדי העבודה תחת הנחות תגובה שונות למס, ולסמן בנפרד כשלי מימון ופגיעה בצריכה.
שלב 111 · ראיות אמפיריות לתגובת צריכה למס
נבדקו ארבעה מקורות ראשוניים: סקרי מס שכר, עסקאות סביב תשלומי מס, ונתונים מנהליים של בעלי בתים. המדדים והאופקים שונים, ולכן לא אוחדו למקדם אחד.
שער הכיול נותר סגור: כוונת הוצאה, שיעור משיבים ומדד רכישות רכב אינם מקדם תגובה לצריכה הכוללת. כל פרמטרי המודל ותרחישי הרגישות של שלב 110 נשארו ללא שינוי.
התרומה לתזה היא הגדרה מדויקת יותר של אי־הוודאות במימון ההעברות. הצעד הבא הוא בדיקת הזיהוי, יחידות האומדן ואי־הוודאות במחקר בעלי הבתים, לפני החלטה על התאמה למודל.
נבדקו 48 מקרים בשישה פרופילים מוצהרים של תגובה למס. כלל ההכנסה הבסיסי של 90% נשמר, ולכל חלוקת מס הותאמה ביקורת עם אותן הנחות. מקדמי התגובה הם הנחות רגישות, לא אומדנים אמפיריים.
כאשר תגובת בעלי ההון למס נמוכה, מיסוי שלהם גורר ירידה מצרפית קטנה יותר. בהנחת תגובה הפוכה, סדר ההשוואה בין חלוקות המס מתהפך. בשלושה ממקרי מיסוי משקי הבית לא נתמך לוח הגבייה הממומן, והם הוצאו מההשוואה המותנית במימון מלא.
11 בדיקות חדשות עברו לצד 61 הקודמות. התוצאה אינה מזהה מדיניות מיטבית: היא מראה מדוע נדרש עוגן אמפירי לתגובות למס. המחירים, ההכנסות החיצוניות והדיבידנדים עדיין קבועים, ואין משוב מקרו מלא.
פרופילי התגובה, היפוך ההשוואה ושער הגבייה · סיכומי 48 המקרים וחותמות המקור
המס שמממן את הריבית הוקצה לארבע קבוצות משקי הבית: לבעלי ההון בלבד, לפי נפש, או לשתי הקבוצות החשופות לאובדן עבודה. הגבייה ירדה ממזומן הקבוצות עצמן, ללא השלמה ממשלם מס חיצוני. בכל שמונה החלופות שנבדקו, לרבות הביקורות, סכום הגבייה ולוח התשלומים נתמכו.
בחלופת הגבייה בדצמבר, חלוקה לפי נפש הפחיתה את הצריכה הריאלית המצטברת ב־2.84% בקבוצה ללא חוב אישי וב־3.98% בקבוצה עם חוב, לעומת ביקורת עם מימון חיצוני. הטלת מלוא המס על בעלי ההון הפחיתה את צריכתם ב־2.25%. אלה תוצאות של 20 שנות מודל, לא אומדנים אמפיריים.
11 בדיקות חדשות עברו לצד 50 הקודמות. כלל הצריכה המשותף של 90% יוצר כמעט אותה הפחתה מצרפית בכל חלוקת מס. הפער היחסי בין קבוצות החוב אינו מוכיח השפעה סיבתית של החוב. המחירים וההכנסות החיצוניות עדיין קבועים, וטרם בוצע שילוב מקרו מלא.
חלוקת המס, גבייה, צריכה וגבולות ההסקה · תוצאות הקבוצות וחותמות המקור
נבדקה כרית ממשלתית שממומנת בהלוואה ממלווה מפורש, עם ריבית חודשית וקרן שמגיעה לפירעון בסוף התקופה. מקורות המזומן ההתחלתיים של המלווה ושל משלמי המסים זהים בכל שמונה החלופות.
בגבייה רבעונית, ללא כרית נרשמו 160 חודשי פיגור. כרית בעלות אפס מנעה אותם; עם ריבית שנתית של 4% וללא מקור לעלותה נותרו 107 חודשי פיגור וקרן שלא נפרעה. כרית מעט גדולה יותר, עם תוספת מס שמממנת את הריבית, מנעה פיגורים ואפשרה פירעון מלא. הריבית היא הנחת ניסוי.
12 בדיקות חדשות עברו לצד 38 הבדיקות הקודמות. ההכנסות והמחירים עדיין קבועים: העלות לממשלה נרשמת, אך השפעת המס הנוסף על צריכת משלמיו טרם נבחנה. אין כיול אמפירי או הוכחת קיימות.
מימון הכרית, עלות המס, פירעון הקרן וגבולות התוצאה · שמונה החלופות וחותמות המקור
קופת ההעברות ששמורה מראש הוחלפה בגביית מסים מתוזמנת ובהתחשבנות על הוצאות ממשלה, ריבית, קצבאות ופירעון אג״ח. בשש חלופות תזמון שוחזרו החשבונות הממשלתיים בסופי השנים, ללא אשראי ממשלתי חדש.
בגבייה רבעונית וקצבאות חודשיות נוצרו פיגורי תשלום ב־160 מתוך 240 חודשים, אך הקבוצה שנבדקה מימנה את צריכתה המתוכננת מהמזומן שברשותה. בגבייה רק בדצמבר ובקצבאות חודשיות נרשמו 220 חודשי פיגור ו־11 חודשי מחסור לצריכה. פיגור בקצבה ומחסור לצריכה הם מדדים נפרדים.
12 בדיקות חדשות עברו. מועדי הגבייה וסדר הקדימויות הם הנחות ניסוי; ההכנסות והמחירים נשארים קבועים. אין עדיין משוב חברות, אומדן אמפירי או הוכחת קיימות של הקצבאות.
גבייה, פיגורים, התאמת התקציב ומגבלות הניסוי · תוצאות שש החלופות וחותמות המקור
מומשה התאמה חודשית לקבוצת מאבדי העבודה ללא חוב אישי, בתרחיש דירה ללא משכנתה ובמסלול ברירת המחדל. פריסה חודשית אחידה משחזרת את הצריכה, המזומן והחזקות המניות בסופי השנים. 11 בדיקות חדשות עברו לצד 15 בדיקות הרכיב החודשי.
באותו תקציב העברות שנתי, תשלום בדצמבר יוצר מחסור ביחס לצריכה המתוכננת ב־11 מתוך 240 חודשים; באותה פריסה ועם אפס מזומן התחלתי נרשמו 39 חודשים כאלה. מספר החודשים מתחת ל־90% מצריכת הייחוס הוא מדד נפרד.
זו בדיקת תזמון מותנית: ההכנסות, המחירים והצריכה הרצויה נשארים קבועים, ומימון ההעברות שמור מראש. אין עדיין התאמה חודשית לקופת הממשלה ולתזרים החברות המקוריים, כיול אמפירי או שילוב משוב מקרו.
התאמת החשבונות, התוצאות ומגבלות הניסוי · תוצאות שנתיות, חודשי מחסור וחותמות מקור
מומש רכיב חשבונאות חודשי נפרד עם העברות ממומנות, מגבלת מזומן, שירות חוב וצד נגדי לכל תשלום. 15 בדיקות אוטומטיות עברו, לרבות מעבר מדצמבר לינואר וצבירת פיגורי ריבית ללא יצירת מזומן.
בדוגמה סינתטית, העברה של 120 בינואר מאפשרת לממן צריכה בסיסית של 10 בכל חודש. אותו סכום שמתקבל רק בדצמבר מממן 10 באותה שנה, ו־110 נשארים במזומן; הצורך שלא מומן בחודשים הקודמים אינו נעלם בסיכום שנתי. זו הדגמת תזמון בלבד, ללא אומדן אמפירי.
הרכיב טרם שולב במודל המקרו. פרמטרי התגובה הם הנחות בדיקה, ומיפוי הדיור, הנכסים והמקורות עדיין פתוח.
כללי הרכיב, התוצאות ומגבלותיהן · תזרימים חודשיים וחשבונות נגדיים
הוגדר מפרט לחיבור תגובת צריכה חודשית לחשבונות השנתיים: מועדי קבלה, מגבלות מזומן, חיסכון, שירות חוב ומעבר בין שנים. ביקורת הקוד מראה שחלוקה של סכום שנתי ל־12 אינה מספיקה, ושיש למנוע ספירה כפולה של העברות שכבר נכללות בהכנסה.
מסלול הגישה הנוכחי לנתונים נסגר בעקבות תשובת ספק שדווחה לחוקר. אין נתוני משתתפים או כיול חדש. השלב הבא הוא בדיקת חשבונות חודשיים בנתונים סינתטיים, ובהמשך בחינת התאמה של מקורות ציבוריים.
מפרט המדידה, ביקורת הקוד וחלופות הנתונים · כללי החשבונאות ותנאי הבדיקה
נבדקו הגדרות האמידה במאמר המלא ובחלקי הנספח. הופרדו אומדנים אמפיריים מתוצאות המודל המבני, ונשמרו בנפרד אופק הזמן, יחידות המדידה ואי־הוודאות.
לתזה נדרש חיבור מפורש בין העברה ממומנת, תגובת צריכה ותזרים שנתי. שער הכיול נשאר סגור: לא שונו פרמטרים ולא בוצע שכפול. הצעד הבא הוא חוזה מדידה לחיבור תגובה חודשית לחשבונות המודל.
מופו חמישה מקורות ראשוניים לשלוש חוליות התזה: פריון ומחירים, רווחים וגביית מס, והעברות וצריכה. יש תמיכה בכיוונים מסוימים לצד מגבלות של שוק, מדינה, זמן ושיטת זיהוי. אף מקור לא מאשר כעת כיול מספרי חדש למודל.
גמישות מחיר ביחס לאוטומציה אינה מקדם התמסורת במודל; אומדן תוספת מס אינו שיעור הרווח שניתן לגבות; תגובה לקצבה זמנית אינה שיעור הצריכה הקבוע או הוכחה לכוח קנייה תחת אבטלה קבועה. סקירת תקציר אינה שכפול מחקר.
מפת הראיות, גבולות ההתאמה וסדר העדיפויות · רשומת המקורות ומצב שערי הכיול
באילו תנאים 20% אבטלה לצד אוטומציה יכולים לשמר צריכה של מאבדי עבודה, וכיצד חוב ובעלות על הון משנים את התוצאה? סיכום אותם 576 תרחישים בשבע חלופות מימון מוצא 202 שהושלמו בכולן, 18 שהושלמו רק בחלקן ו־356 שלא הושלמו באף חלופה.
ב־75 צירופי הנחות נשמרו לפחות 90% מצריכת ההתחלה שאינה דיור בשתי קבוצות מאבדי העבודה בכל החלופות. אבל כל 202 המקרים המשותפים אינם זקוקים לאשראי חברות: העקביות אינה אישוש עצמאי למנגנון האשראי. ב־42 זוגות ההשוואה המשותפים, צריכת מאבדי העבודה בסוף התקופה נמוכה מהביקורת.
המסקנה תיאורטית ומותנית: ירידת מחירים והעברות עשויות להספיק בחלק מההנחות, אך אינן מבטיחות שימור צריכה לכולם. מימון ציבורי, חוב ובעלות על הון חשובים. עדיין אין הוכחה אמפירית או תחזית לעשירונים.
שאלת המחקר, הממצאים, גבולות ההסקה וסדר העדיפויות · סיווג התרחישים וההשוואה בין החלופות
נוסף כלל הממיר חוב חברות למניות לאחר רצף אי־תשלום, עם דילול בעלי המניות והקצאת מניות למלווים. לאחר ההמרה אין אשראי חדש. ההסדר אינו מכניס מזומן ואינו משנה מיידית את מלאי ההון.
מתוך 576 תרחישים: 220 הושלמו ללא הסדר, 215 בהסדר לאחר שנת אי־תשלום אחת, ו־220 לאחר שנתיים או שלוש. בכלל של שנתיים נצפו 37 הסדרים, ורק 5 מהמסלולים האלה הושלמו. אין שיפור במספר ההשלמות. ההשוואה כוללת גם הפסקת אשראי ואינה מבודדת השפעה של תזמון בלבד.
שווי המניות הוא הנחה חיצונית. אפס הפסדי שיערוך למלווים ברשת שנבדקה אינו גבייה במזומן או הוכחה להעדר סיכון. אלה סימולציות ללא כיול, ולא הליך משפטי או אומדן התאוששות.
כללי ההסדר, חלוקת הזכויות והתוצאות · נתוני סיכום חלופות ההסדר
מתוך 18 המסלולים הנוספים שהושלמו עם תקרת אשראי 60, רק 2 שילמו את כל הריבית והקרן המתוכננת במזומן. ב־16 הייתה ריבית שנוספה לחוב ופחות החזר קרן מהמתוכנן; ב־5 הריבית נוספה לחוב לפחות שנתיים רצופות. 202 המסלולים המושלמים ללא הלוואה מוצגים בנפרד.
נבדקה גם חשיפת משקי הבית המלווים. שיעור גבוה של תביעות אשראי בתוך המזומן ותביעות האשראי אינו שיעור מהעושר הכולל. תרחישי תספורת הם חשיפה ברוטו בלבד, ללא הסתברות לכשל או הפסד ממומש. אין שינוי בכללי המודל או כיול אמפירי.
שירות חוב, היוון ריבית וסיכון המלווים · נתוני הסיכום והחשיפות
משקי הבית מלווים לחברות מתוך מזומן שנותר לאחר החלטות הצריכה וההשקעה; זהו כלל מכני ולא היצע אשראי אופטימלי. כל הלוואה מפחיתה מזומן אצל המלווים ומוסיפה תביעה תואמת. אין יצירת כסף חדש. נרשמים ריבית, החזר קרן, מגבלת אשראי והיוון ריבית שלא שולמה.
מתוך 576 תרחישים בכל חלופה: 202 הושלמו ללא אשראי, 212 עם תקרה של 20 ו־220 עם תקרה של 60 ביחידות מודל. רוב מגבלות המימון נשארו. ריבית מהוונת בחלק מהמסלולים, ואין עדיין טיפול בחדלות פירעון של חברות או בהפסדי המלווים. השלמת מסלול אינה הוכחה ליכולת פירעון או לשיפור ברווחה.
כללי האשראי, הזהויות, התוצאות והמגבלות · סיכום ארבע חלופות האשראי
בכל 230 העצירות של החברות ברשת המקורית, המגבלה הראשונה הייתה מזומן שלילי. לא נפרצה באותו צעד מגבלת מלאי ההון או המניות. ההשקעה וגיוס ההון היו חיוביים, אך הגיוס והמזומן הקיים לא הספיקו להשקעה שנקבעה כשארית התוצר.
בדיקת ארבעת כללי תמחור המניות הקיימים הניבה 200–211 מסלולים מושלמים מתוך 576 בכל כלל. רוב העצירות נשארו. זו מגבלה של שילוב כללי ההשקעה והמימון במודל, ולא תחזית לחדלות פירעון או הוכחה ששחיקת הון היא הסיבה. המודל המקורי לא שונה.
פירוק מגבלת המזומן, ההשוואות והצעד הבא · נתוני סיכום ארבע חלופות התמחור
נבדקו 576 צירופי הנחות במודל הקיים, עם אבטלה שמגיעה ל־20%. רק 202 מסלולים הושלמו; 144 נעצרו ממגבלת מימון ממשלתית ו־230 ממגבלת נזילות, הון או פדיון מניות בחברות. אלו גבולות המודל, לא הסתברויות למשבר.
במסלולים שהושלמו, צריכה שאינה דיור נשמרה מעל 90% מהבסיס בכל שנה ב־83 מקרים למאבדי עבודה ללא חוב צרכני וב־75 למאבדי עבודה עם חוב צרכני. הקבוצות עשויות לשאת משכנתה. רק 42 זוגות תרחיש וביקורת הושלמו; בשתי קבוצות מאבדי העבודה הצריכה בסוף התקופה נמוכה מהביקורת. אין להסיק מכך על המסלולים שנקטעו.
הסף יחסי לצריכת ההתחלה של כל קבוצה, ואינו תקן לרמת חיים. התוצאות הן סימולציה בהנחות סוגנניות, ללא כיול. ירידת מחירים לבדה אינה מבטיחה שמירת צריכה במודל הזה.
הטבלאות, תנאי המימון ומגבלות ההשוואה · נתוני הסיכום ורשת ההנחות
הוכנה טיוטת פנייה להגדרת שאלת המחקר ודרישות ההיתכנות. עדכון שלב 104: לאחר מכן נשלחה פנייה, ולפי תשובת הספק שדווחה לחוקר מסלול הגישה הנוכחי אינו זמין. לא התקבלו נתוני משתתפים. המסמך נשמר כתיעוד היסטורי עם הודעת מצב מעודכנת.
נמצאו בשאלונים חודשיים שדות לסיבת שינוי בתעסוקה ולמועדו. טרם הוכחה חפיפה עם חשבונות UASFin פעילים ונתונים מלאים לפני ואחרי האירוע. מספר משלימי שאלון אינו מספר משקי בית מקושרים. המקור הוא מועמד מותנה; אין אמידה חדשה או כיול.
נבדקו UASFin, מסלול שיתוף מחקרי עם JPMorganChase Institute ונתוני Exact.One ששימשו מחקר בריטי. טרם אומתו גישה עבור המחקר, מספר אירועים מתאימים או כיסוי משקי הבית. ההמלצה היא לבדוק מקור קיים לפני הקמת פאנל חדש. אין אמידה או כיול חדשים.
התיעוד שנבדק אינו מבסס את השילוב הדרוש של הוצאות מזון חודשיות מתוארכות, מועד וסיבה לאובדן עבודה ונזילות סמוכה שקדמה לאירוע. אין אמידה חדשה או כיול. הוגדרו דרישות לבדיקת היתכנות של פאנל חודשי עתידי או מקור נתונים מקביל.
הבדיקה הקודמת אינה מכריעה. הוגדרו מראש מדדי הוצאה, דרישות דיוק ותנאי עצירה. אימות PSID העלה כי דיווח על שבוע ממוצע אינו מאפשר בדיקה חודשית של שלושה חודשים לפני ואחרי אובדן עבודה. טרם בוצעה אמידה חדשה או כיול.
תכנון הבדיקה · מיפוי המשתנים ומגבלות התזמון · 12 תרחישי גודל מדגם — הנחות תכנון בלבד
Résultats non concluants · ces données n’ont pas encore servi à calibrer le mécanisme de liquidité
Hypothèse 1 : les liquidités disponibles avant la perte d’emploi limitent l’augmentation des difficultés économiques, à revenu et patrimoine initiaux comparables.
Hypothèse 2 : la charge des remboursements antérieure à la perte d’emploi amplifie les conséquences, même en tenant compte des liquidités.
Les données SIPP de 2021–2024 ont été analysées. Le résultat mesuré est l’insécurité alimentaire, pas les dépenses de consommation.
Le nouvel échantillon de réplication est trop petit : 1 050 participants et 22 ruptures d’emploi ; aucun effet n’a été estimé.
L’étude complémentaire élargie comprend 2 472 participants et 62 ruptures d’emploi. L’estimation est de −6,06 points de pourcentage, avec un intervalle de confiance à 95 % allant de −23,33 à +11,22.
Certains participants figuraient déjà dans l’étude précédente : ce suivi ne constitue donc pas une réplication indépendante. L’hypothèse sur la liquidité ne bénéficie toujours pas d’un appui empirique stable.
Les données PSID ne sont pas utilisées dans cette étude, car leurs conditions d’utilisation restreignent leur utilisation avec l’IA.
Extension historique : 11 253 participants potentiellement éligibles et 468 ruptures d’emploi dans cinq panels d’origine, sans doublon d’identifiant de participant.
L’échantillon comprend 4 527 ménages dont le codage de l’indicateur de sécurité alimentaire est cohérent sur les deux périodes ; 322 ont connu une séparation d’un de leurs membres avec son employeur.
L’analyse SIPP au niveau des ménages n’a pas clairement étayé l’hypothèse selon laquelle la liquidité avant une séparation avec l’employeur protège contre une dégradation de la sécurité alimentaire.
L’échantillon aux critères stricts comprenait 4 527 ménages ; une analyse de sensibilité autorisant des changements de composition l’année du résultat en comprenait 5 128. Les deux estimations allaient dans le sens opposé à l’hypothèse, mais leurs intervalles d’incertitude incluaient zéro. La calibration reste inchangée.
L’extension SHED a étudié 2 562 répondants distincts sur deux périodes de suivi, dont 168 ayant déclaré une perte d’emploi. Chaque répondant n’a contribué qu’à une seule période.
L’estimation principale allait dans le sens de l’hypothèse, mais son intervalle d’incertitude incluait zéro. L’estimation a changé lorsque la période la plus récente était retenue, et aucune analyse n’a atteint l’objectif de précision. La calibration reste inchangée.
Rapport de l’extension SHED sans double comptage des répondants (en anglais)
La vérification SHED initiale portait sur 1 807 répondants, dont 132 ayant déclaré une perte d’emploi.
L’association estimée allait dans le sens de l’hypothèse, mais son intervalle d’incertitude incluait zéro et la précision n’atteignait pas l’objectif. Les mesures diffèrent de celles du SIPP : ce résultat ne confirme donc pas la thèse et ne justifie pas une nouvelle calibration.
Rapport de vérification sur la source externe SHED (en anglais)
Rapport de l’analyse exploratoire et du test de sensibilité (en anglais)
Rapport sur les scénarios de précision et la sélection de l’échantillon (en anglais)
Rapport sur les ménages et la validation de l’indicateur de sécurité alimentaire (en anglais)
Rapport sur l’élargissement de l’échantillon et la précision attendue (en anglais) · Rapport de réplication et d’étude complémentaire (en anglais) · Données agrégées des résultats · Protocole initial de l’étude (en anglais)
L’automatisation remplace le travail humain et augmente productivité. Si les coûts économisent des prix inférieurs des biens/services, le revenu nominal de base peut acheter un sac substantiel. Les résultats dépendent de la redistribution des revenus de capitaux, de la concentration de propriété et de dette réelle charges.
L’hypothèse est que les propriétaires d’actifs sans dette ont un avantage structurel à la transition. Les ménages enlevés peuvent souffrir déflation par la dette même si les prix des consommateurs baissent.
Production avec une productivité dépendant de l’automatisation :
Le niveau de prix lorsque l’automatisation réduit les coûts :
Transfert par personne de base à partir de l’impôt sur les bénéfices :
Consommation ménagère réelle :
Comment le remplacement des travailleurs affecte la production, les prix et les parts de revenus du travail et du capital.
Comment la baisse des prix accroît la valeur réelle de la dette nominale et peut provoquer des ventes d’actifs, des défauts et des pertes bancaires.
Comparaison du capital concentré, des économies de retraites générales et la propriété publique d’actifs automatisés.
Les modèles à long terme de l’héritage, les taxes sur l’héritage, l’accumulation du capital et les différences entre les groupes.
Des simulations antérieures ont examiné la propriété concentrée, la propriété de pension large, le refinancement, l’héritage et la fiscalité. La propriété plus large peut augmenter les revenus de capital et les parts de consommation des travailleurs, tandis que la dette nominale peut peser plus fort à mesure que les prix baissent.
Les résultats dépendent des hypothèses de modèle. Ils ne établissent ni la causalité du monde réel, ni valident les prévisions de 20% du chômage.
Le modèle scénario de référence montre les mécanismes économiques et la sensibilité des paramètres. Un travail supplémentaire nécessite la calibration des données, hors échantillon tests, comparaison de modèles alternatifs et séparation des scénarios politiques des prévisions.
Source : thèse et modèles développés dans les discussions de recherche sur l’automatisation, le chômage, la déflation, la distribution du capital et la dette. Cette page résume les idées et équations centrales, pas tous les fichiers d’expérimentation antérieurs.
Le pipeline de la Banque mondiale reproductible: données de fiction, sources de documents, contrôle de complétité et estimation des effets fixes pays/année. Les scripts dans calibration/ sur un serveur avec accès Internet.
Statut : Les données observées n’ont pas été capturées dans l’environnement de construction. Les elasticités fiscales des entreprises, du capital et de l’automatisation ne sont pas encore valablement calibrées. Voir CALIBRATION_V32.md.
Les estimations d’importation de JSON sont basées sur des données nationales et annuelles vérifiées. Aucune estimation observée n’apparaît jusqu’à ce que les données soient effectivement capturées et évaluées.
Aucun fichier de données chargé.
Les coefficients ne sont pas automatiquement appliqués à l’optimisation fiscale. L’association statistique n’est pas une cause. Voir la CALIBRATION_V33.md.
Téléchargez les données CSV à partir de sources officielles. Les vérifications de navigateur sont préliminaires ; le script Python audite SHA-256, duplique, rang et metadata en détail.
Aucun fichier chargé pour le moment.
Le fichier ne contient pas de données fiscales réelles. Les revenus/dépôts fiscaux ne sont pas un taux effectif et les calculs robotiques ne peuvent pas remplacer une base fiscale d’automatisation.
Description dette/production, revenus/dépenses d’impôt sur les sociétés, revenus/dépenses d’impôt sur les revenus du capital, transferts/dépenses et chômage. Comparaison des années surchargées uniquement, sans remplir les données manquantes. Utilisez des fichiers vérifiés de sources officielles avant l’analyse.
Exécuter python calibration/israel_oecd.py your_verified_panel.csv --peers DEU,FRA,GBR,USA --out israel_comparison.json Ensuite, téléchargez le fichier des résultats :
Aucun fichier de résultats chargé.
Pas encore de panneau officiel complet ou d’élasticité estimée. La comparaison descriptive n’identifie pas la causalité ; les recettes fiscales ne sont pas une base fiscale.
Quatre observations de l’OCDE Revenue Statistics 2024 Table 4.35, sans remplir ni prévoir les années manquantes. Les données partielles, pas un panneau calibré.
Source : OCDE, tableau 4.35. Les données ne comprennent pas séparément la taxe sur le capital, allocations sociales ou une base d’impôt automatique; elles ne peuvent établir des elasticités ou la capacité de financement allocation sociale.
Sept observations des tables de l’OCDE, 2000-2022, combinent les éditions et identifient chaque année de publication. Pas une série annuelle continue ni une calibration d’élasticité.
Les taux d’impôt sur les sociétés sont exclues en raison d’une série annuelle correspondante n’est pas modifiée. Les revenus divisés par une taxe ne sont pas une base fiscale non ajustée valide.
Fusion contrôlée de la série d’Israël, 2000-2025. JSON généré avec calibration/israel_harmonize_v38.py Les fichiers CSV avec des sources explicites. Le moteur n’enregistre pas les données, ne remplit pas les années manquantes ou calculera automatiquement les elasticités fiscales.
Un taux d’impôt légal n’est pas un taux effectif ; le revenu/export fiscal n’est pas une base fiscale. Voir ISRAEL_HARMONIZED_V38.md
9 sur 26 ans (2000-2025): Israël des revenus d’impôt sur les sociétés, l’OCDE, le milliard actuel de ₪. Les éditions de publication mixte ne forment pas une série cohérente pour la calibration causale.
Données et sources complètes : CSV vérifié · Rapport de couverture
| Année | Impôt sur les sociétés (milliards de ₪) | Impôt sur les sociétés/production (%) | Édition de l’OCDE |
|---|---|---|---|
| 2000 | 18.0 | 3.2% | 2024 |
| 2010 | 23.1 | 2.6% | 2024 |
| 2016 | 37.8 | 3.1% | 2019 |
| 2017 | 41.9 | 3.3% | 2020 |
| 2018 | 42.9 | 3.2% | 2021 |
| 2019 | 43.3 | 3.1% | 2021 |
| 2020 | 39.0 | 2.8% | 2023 |
| 2021 | 56.5 | 3.5% | 2024 |
| 2022 | 76.2 | 4.3% | 2024 |
Avertissement : Un taux d’impôt/export n’est pas un taux d’impôt légal ou effectif. Elle ne identifie pas une elasticité fiscale ou un effet causal.
L’OCDE/Banque mondiale contrôle la classification, les sources et la couverture annuelle. La récupération en direct est incomplète ; aucun panneau de calibration empirique complet n’est disponible.
Les fichiers de panneau, le rapport de vérification et les instructions d’importation sont inclus dans la téléchargement du projet.
2015–2024 OECD Data Explorer, classification 1200, gouvernement central: actuel milliard ₪ converti en milliards. Transcrit manuellement de la table officielle, non capturé par l’API. Les valeurs différentes des éditions antérieures n’ont pas été mélangées.
OECD Data Explorer · Pas de série de production d’exportation ou des taux d’impôt vérifiés encore. Les élasticités ne sont pas calibrées et aucun effet causal n’est identifié.
Impôt sur les sociétés : classification OCDE 1200, administration centrale. Production nominale : valeurs WDI de la Banque mondiale arrondies en milliards de ₪, reprises d’un site secondaire et non vérifiées par un accès direct à l’API. Les taux d’imposition sont les taux légaux généraux, pas les taux effectifs.
Limite de l’étude : Seuls dix ans et trois niveaux d’impôt légal, avec des changements de politique, des tendances temporaires et des chocs. La corrélation n’est pas une causalité ou une elasticité fiscale. Vérifiez la production directement contre WDI avant la calibration.
La Banque mondiale / l’OCDE enregistre et audit pour dix pays, vérifie les sources, les unités, les dimensions, les duplicats et les années manquantes.
Statut de recherche : Aucune nouvelle version officielle n’a été téléchargée. Le panneau historique d’Israël reste décrit et nécessite une vérification directe ; aucune élasticité fiscale calibrée ou un panneau empirique de l’OCDE vérifié n’est encore nécessaire.
Vérification source primaire de la production israélienne, 2015-2024. Les valeurs de production antérieures restent des observations de source secondaire et ne doivent pas soutenir la calibration empirique.
Statut : La récupération directe de l’API reste incomplète en raison des restrictions du réseau build-environnement. Le code peut être exécuté en ligne, en stockant les fichiers source et les empreintes digitales SHA-256 après validation.
Guide de vérification V45 · Observations de production provenant d’une source secondaire, sans vérification directe